ביל קלינטון: כישרון, עודף תקציבי וחרפה
בתחילת שנת 1998 הסתכל נשיא ארצות הברית אל המצלמה ואמר, "לא קיימתי יחסים מיניים עם האישה הזו." החקירה שבאה בעקבות זאת הוכיחה קיומו של קשר שנמשך שמונה-עשרה חודשים, הביאה להדחה הנשיאותית השנייה בהיסטוריה האמריקאית, ועלתה לו באובדן רישיון עריכת הדין שלו — אך לא מנעה ממנו לסיים את תפקידו כשהוא נהנה משיעור התמיכה הציבורית הגבוה ביותר, יחד עם נשיאים אחרים, בתולדות המדינה. שום קריירה פוליטית אמריקאית מודרנית אינה כוללת פער כה עצום בין יכולת ובין נזק עצמי.
הופ, הוט ספרינגס ובית אלים
ויליאם ג'פרסון בלייธ השלישי (William Jefferson Blythe III) נולד ב-19 באוגוסט 1946 בבית החולים ג'וליה צ'סטר בהופ, ארקנסו, שלושה חודשים לאחר שאביו, ויליאם ג'פרסון בלייθ הבן (William Jefferson Blythe Jr.), מת. אמו, וירג'יניה דל קסידי (Virginia Dell Cassidy), השאירה אותו אצל הוריה בעת שהוכשרה כאהות. בשנת 1950 נישאה לרוג'ר קלינטון האב (Roger Clinton Sr.), שותף בבעלות על סוכנות רכב, והמשפחה עברה להוט ספרינגס. קלינטון תיאר לימים את אביו החורג כ"מהמר ואלכוהוליסט שהתעלל דרך קבע במשפחתו"; ההתעללות הפיזית פסקה כאשר הילד התעמת עמו בגיל ארבע عشرة. בגיל חמש עשרה אימץ רשמית את שם המשפחה קלינטון.
ג'ורג'טאון, אוקספורד, ייאל — והגיוס
הוא קיבל תואר ראשון במדעים בשירות חוץ מאוניברסיטת ג'ורג'טאון (Georgetown University) בשנת 1968, למד ביוניברסיטי קולג' באוקספורד (University College, Oxford) כמלגאי רודס בין השנים 1968 ל-1970, והשלים תואר במשפטים (Juris Doctor) בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייאל (Yale Law School) בשנת 1973, שם פגש ב-1971 את הילרי רודהם (Hillary Rodham) בספריית המשפטים. גיוס החובה למלחמת וייטנאם ליווה את כל התקופה. הוא החזיק בדחיית לימודים באנגליה, השתתף בהפגנות נגד המלחמה, נכשל בהשגת מקום במשמר הלאומי או בחיל האוויר, הסדיר רישום לתוכנית הכשרת קציני המילואים (ROTC) באוניברסיטת ארקנסו ולאחר מכן סירב להצטרף, כשהוא מציין את התנגדותו למלחמה. הוא נרשם וקיבל את מספר 311, גבוה דיו כדי להפוך את גיוסו לבלתי סביר. הקולונל יוגין הולמס (Eugene Holmes) מהצבא טען לימים שקלינטון תמרן את התהליך — טענה שצצה מחדש בכל מערכת בחירות שניהל.
המושל הצעיר וילד הקאמבק
קלינטון כיהן כתובע הכללי של ארקנסו מ-1977 עד 1979 וכמושל מ-1979 עד 1981 ושוב מ-1983 עד 1992. בגיל שלושים ושניים הוא היה המושל הצעיר ביותר במדינה, זכה לכינוי "המושל הצעיר", והפך את רפורמת החינוך לנושא הדגל שלו, כאשר הילרי עמדה בראש ועדת התקנים. בשנת 1992, לאחר ששרד את טענותיה של ג'ניפר פלאוורס (Gennifer Flowers) והרוויח את הכינוי "ילד הקאמבק", הוא ניצח את הנשיא המכהן ג'ורג' בوش האב (George H. W. Bush) ברוב של 370 אלקטורים לעומת 168 במרוץ משולש שכלל גם את רוס פרו (Ross Perot). בשנת 1996 ניצח את בוב דול (Bob Dole) ברוב של 379 לעומת 159, עם 49.2 אחוזים מקולות הבוחרים, ובכך היה לדמוקרט הראשון שניצח בבחירות נשיאותיות רצופות מאז פרנקלין רוזוולט (Franklin Roosevelt).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →המאזן הפנימי
תקופת נשיאותו התרחשה במהלך תקופת הצמיחה ארוכת הטווח ביותר בתולדות ארצות הברית בזמן שלום, ומשרד התקציבים של הקונגרס רשם עודפים פדרליים בסך 69 מיליארד דולר ב-1998, 126 מיליארד דולר ב-1999 ו-236 מיליארד דולר ב-2000. המאזן החקיקתי היה משמעותי, ולפי סטנדרטים דמוקרטיים מאוחרים יותר, בעייתי מבחינה אידאולוגית: חוק חופשה משפחתית ורפואית וחוק מניעת אלימות בנשק חם על שם בריידי ב-1993; הסכם הסחר החופשי צפון אמריקה (NAFTA) וחוק שליטה בפשיעה חמורה ואכיפת חוק, שהרחיב את עונש המוות, ב-1994; חוק האחריות האישית וההזדמנות העבודה שסיים את מדיניות הרווחה כפי שהתקיימה עד אז; תוכנית הביטוח הבריאותי לילדים במדינות וחוק התקציב המאוזן ב-1997; חוק גראם-ליץ'-בלאיילי ב-1999. שאיפתו המרכזית בקדנציה הראשונה, רפורמה במערכת הבריאות הלאומית, סוכלה ב-1993 על ידי שמרנים, ההתאחדות הרפואית האמריקאית ותעשיית הביטוח. הוא השיק את whitehouse.gov ב-29 ביולי 1994, ביטל את הגבלות תכנון המשפחה מתקופת רייגן ובوش, הכפיל את תקציב הפדרלי למאבק ב-HIV/איידס, מינה פקידים שהצהירו על נטייתם החד-מינית באופן גלוי — אך גם הציג את מדיניות "אל תישאל, אל תספר" בדצמבר 1993 וחתם על חוק הגנת הנישואין ב-1996, אותו גינה לימים, כשהביע תמיכה בנישואים חד-מיניים ביולי 2009 ודחק בבית המשפט העליון לפסול את החוק ב-2013.
בוסניה, בלפסט, אוסלו
בזירה הבין-לאומית הוא דחף מנהיגים אירופיים מהוססים לפעולה בסבך הבוסני, אישר את ההפצצות של נאט"ו ב-1995, פירס כוחות שמירת שלום והביא להסכם דייטון; בהמשך הורה על התערבות בקוסובו. בנובמבר 1995 הפך לנשיא האמריקאי הראשון שביקר בצפון אירלנד, ומעורבותו סייעה להביא להסכם יום שישי הטוב ב-1998. הוא אירח את הסכם אוסלו א' ואת פסגת קמפ דייוויד בשנת 2000 בין ישראלים לפלסטינים. הוא חתם על חוק שחרור עיראק ב-1998 והורה על מבצע הפצצות שועל המדבר בדצמבר אותה שנה, וב-1994 הטיל את ההגדרה הראשונה של "מדינת סוררת" על איראן.
ווייטווטר, ג'ונס, מוניקה לווינסקי, הדחה
השערוריות היו רצופות. חקירת הקרקעות בווייטווטר הביאה להרשעתם של סוזן וג'יימס מקדוגל אך לא של בני הזוג קלינטון; הן רוברט פיסק והן קנת סטאר מצאו ראיות בלתי מספיקות להעמדת הנשיא לדין. פאולה ג'ונס תבעה אותו בגין הטרדה מינית על אירוע שהתרחש לכאורה ב-1991, עת כיהן כמושל, והתיק הגיע לשלב העדויות המוקדמות — הפתח הדיוני שדרכו הגיע הכל. בתחילת 1998 הפך הרומן עם המתמחה בבית הלבן מוניקה לווינסקי (Monica Lewinsky) לציבורי; החקירה קבעה כי התקיים קשר מיני בן שמונה-עשרה חודשים, בניגוד להכחשתו הפומבית. ב-19 בדצמבר 1998 הדח את בית הנבחרים, ברוב של 228 מול 206 בגין עדות שקר ו-221 מול 212 בגין שיבוש מהלכי משפט, ובכך היה לנשיא השני המודח והראשון מאז אנדרו ג'ונסון (Andrew Johnson). ב-12 בפברואר 1999 זיכה אותו הסנאט ברוב של 55 מול 45 באישום שקר ו-50 מול 50 בשיבוש הליכים, שניהם רחוקים מהרוב הדרוש של שני שלישים. ההשלכות בכל זאת היו ממשיות: ארקנסו השעתה את רישיון עריכת הדין שלו לחמש שנים ב-19 בינואר 2001, בית המשפט העליון השעה אותו מהופעות בפניו באוקטובר 2001, והוא התפטר מלשכת עורכי הדין.
מדוע ביל מכונה גאון
היכולת המדוברת היא קוגניציה פוליטית — שילוב של זיכרון יוצא דופן לפרטי מדיניות ויכולת כמעט פיזית "לקרוא חדר". הוא הגיע לתפקידו לאחר שכבר כיהן כתובע כללי בארקנסו בגיל שלושים, כמושל בגיל שלושים ושניים, כמלגאי רודס וכמשפטן בוגר ייאל, והוא יכול היה להתווכח על אריתמטיקה של תקציב ומספרי מקבלי סיוע ברמה שרוב הנשיאים מאצילים לאחרים. הוא מיזג זאת עם אינסטיнкט סינתטי: היכולת לאמץ עמדות משתי המפלגות — סחר חופשי, רפורמה ברווחה, הפחתת הגירעון, פשיעה, חופשה משפחתית — ולחבר אותן לקואליציה שניצחה פעמיים. לכהן תصور עודפים של 236 מיליארד דולר תוך סיום התפקיד בשיעורי תמיכה היסטוריים, ימים ספורים לאחר שהודח, אינו עניין של מזל.
הטיעון הנגדי הוא חמור ובלתי נמנע. אותו ביטחון עצמי שהפך אותו לאדם רב-עוצמה הפך אותו לחסר אחריות: הוא שיקר פומבי לגבי מערכת יחסים עם כפופה הצעירה ממנו בחצי מגיל, הודח בגין עדות שקר ושיבוש הליכים, איבד את רישיון עריכת הדין שלו, ובילה את שנותיו האחרונות של נשיאות רבת הבטחות בהגנה עצמית. כמה מחוקי הדגל שלו — חוק הפשיעה משנת 1994, הרפורמה ברווחה, חוק גראם-ליץ'-בלאיילי — זוכים כיום לגינוי נרחב בשל תרומתם לכליאה הממוסדת, להעמקת העוני ולדה-רגולציה פיננסית. ושאיפתו החקיקתית הגדולה ביותר, הבריאות, נכשלה לחלוטין. קרא לזה גאונות של הסתגלות פוליטית, המשוחררת מכל מעצור המזכיר ריסון עצמי.
מורשת
לאחר עזיבתו את התפקיד ייסד קלינטון את קרן קלינטון (Clinton Foundation), העוסקת במניעת HIV/איידס ובשינוי האקלים, שימש כשליח מיוחד של האו"ם להאיטי ב-2009, ייסד במשותף את קרן קלינטון-בוש להאיטי ב-2010, וניהל קמפיין עבור מסעות הבחירות הנשיאותיים של אשתו ב-2008 וב-2016. השורה מנאומו הראשון של הנשיא נותרה הסיכום הטוב ביותר של שיטתו: "אין שום דבר רע באמריקה שאינו ניתן לריפוי באמצעות מה שטוב באמריקה." העובדה שהוא הוכיח והפריך זאת למחצה בעצמו היא הסיפור כולו.