איירטון סנה: שבעים וחמש שניות בגשם
יום ראשון של חג הפסחא 1993, דונינגตัน פארك (Donington Park), רטוב. סנה התמקם רביעי במכלאן-פורד (McLaren-Ford) נחות-הספק מול וויליאמס-רנו (Williams-Renault) שנשאו מתלים פעילים, בקרת אחיזה ומערכת למניעת נעילת גלגלים. הוא איבד מקום בזינוק, ואז עקף את שומאخر ברידגייט (Redgate), את וונדלינגר מצידו החיצוני של עיקולים קרנר (Craner Curves), את דיימון היל בבלימה למקלינס (McLean's), ואת אלן פרוסט בסיכת מלבורן (Melbourne hairpin). ממקום חמישי לראשון בשבעים וחמש שניות. הוא ניצח בהפרש של כמעט תשעים שניות. אמרסון פיטיפלדי טלפן אליו לאחר מכן ואמר: "איירטון, ההקפה הזו בלתי אפשרית." כשצפה בזה בטלוויזיה, פסק הדין של פיטיפלדי היה שתי מילים: "גאונות טהורה."
סאו פאולו
הוא נולד בשם איירטון סנה דה סילבה ב-21 במרץ 1960 בסנטאנה, סאו פאולו, הילד האמצעي של מילטון דה סילבה, בעל קרקע, ונידה סנה דה סילבה, לצד אחות גדולה, ויביאנה, ואח צעיר, לאונרדו. אביו בנה לו קארטינג עם מנוע של מכסחת דשא; הוא התעניין במרוצים בגיל ארבע והתחרה באינטרלאגוס בגיל שלוש עשרה. הוא זכה באליפות אמריקה הדרומית בקארטינג ב-1977 וסיים כסגן אלוף העולם בקארטינג בשנים 1979 ו-1980 כאחד. הוא תיאר את יריבות הקארטינג שלו עם הבריטי טרי פולרטון כמרוץ טהור, שלא זוהם בכסף ובפוליטיקה – העדפה מלמדת מאדם שבילה את קריירת הפורמולה 1 שלו במלחמה עם שניהם.
הוא עבר לנוריץ' ב-1981, זכה באליפות פורמולה פורד הבריטית בעונתו הראשונה, ואז לקח 15 מתוך 17 מרוצים באליפויות הבריטית והאירופית ב-1982. ב-1983 הוא זכה בתואר פורמולה 3 הבריטית לאחר מאבק בן עונה שלמה עם מרטין ברנדל, ובגרנד פרי של מקאו הראשון בהיסטוריה. הוא הסיר את דה סילבה – שם נפוץ מדי בברזיל – לטובת שם משפחתה של אימו.
טולמן, לוטוס, והגשם
הבכורה שלו ב-1984 עבור טולמן לא הייתה בולטת למעט אחר צהריים אחד. במונקו הרטובה הוא דורג במקום השישה עשר והתקדם למקום השני כשהמרוץ הופסק בהקפה ה-31 – ההפגנה הפומביות הראשונה של הדבר שפופולריותו תתפרסם בזכותו.
בלוטוס החל מ-1985 הוא השיג את הפול פוזישן הראשון שלו ואת הניצחון הראשון שלו באשטוריל ספוג המים, כשהוא מסיום יותר מדקה שלמה לפני כולם – נסיעה שהוא כינה הטובה ביותר בקריירה שלו. הוא ניצח בספרד ב-1986 בהפרש של 0.014 שניות מנייג'ל מנסל, אחד הסיומים הצמודים בהיסטוריה של הענף, ובמונקו ב-1987, הראשון מתוך שיא של שישה ניצחונות שם.
פרוסט
המעבר למקלארן ב-1988 שם אותו לצד אלן פרוסט ב-MP4/4, שזכתה ב-15 מתוך 16 מרוצים. סנה לקח שמונה מהם – שיא – ו-13 פול פוזישנים, ואת האליפות הראשונה שלו. השותפות התקלקלה בתוך שנה והפכה ליריבות המכنנת של התקופה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בסוזוקה ב-1989 הוא צלל פנימה בשיקיין; פרוסט פנה פנימה; הם הסתבכו. סנה קיבל זינוק בדחיפה, חתך את השיקיין, ניצח במרוץ ונפסל. פרוסט לקח את התואר, וסנה נקנס והושעה. ב-1990, עם פרוסט בפרארי, הם התנגשו שוב בסוזוקה – הפעם בפנייה הראשונה, במהירות של כ-270 קמ"ש – וסנה הפך לאלוף בחצץ. שנה לאחר מכן הוא הודה שהוא עשה זאת במכוון, כנקמה על 1989 ועל האופן שבו ה-FIA התמודדה עם כך. בהמשך הוא התנצל בפני ג'קי סווארט, באומרו: "אלוהים לא ייתן לי לחיות את השקר הזה."
ב-1991 הוא ניצח בארבעת המרוצים הראשונים, כולל באינטרלאגוס, והפך לאלוף הצעיר ביותר שלוש פעמים. ב-1992 הוויליאמס FW14B הרחיק את התואר מהישג ידו והוא ניצח שלושה מרוצים; באותה שנה, בספא, הוא רץ על פני מסלול חי כדי לעזור לאריק קומאס שלכוד, תוך התעלמות מבטיחותו האישית. ב-1993, כשהוא לא יכול להשיג מושב בוויליאמס מכיוון שחוזיו של פרוסט אסרו עליו כחבר צוות, הוא כינה את פרוסט פחדן בפומבי וחתם מחדש עם מקלארן מרוץ אחר מרוץ תמורת סכום שדווח כמיליון דולר בכל פעם. הוא ניצח בדונינגตัน, לקח מונקו שישי, וניצח את מרוץ הפורמולה 1 האחרון בחייו באוסטרליה.
אימולה
הוא הצטרף סוף סוף לוויליאמס ב-1994, כשהוא מחליף את פרוסט הפורש, לכאורה תמורת 20 מיליון דולר. ה-FW16 הופשט מעזרי הנהיגה האלקטרוניים שלו עקב שינוי חוקים והוא חשד בו מההתחלה: "הולכת להיות עונה עם המון תאונות, ואני אעז להגיד שנהיה בני מזל אם שום דבר רציני באמת לא יקרה."
הוא לקח פול פוזישן בשלושת המרוצים הראשונים ולא סיים אף אחד מהם. באימולה בסוף השבוע של ה-1 במאי, רולאן רاتצנברגר נהרג במקצים; לסנה היה דגל אוסטרי במכונית, ככל הנראה כדי להניף עבורו. באותו בוקר הוא דיבר עם פרוסט על החייאת איגוד נהגי הגרנד פרי כדי ללחוץ למען בטיחות, ואמר לו: "אני לא אופטימי בכלל לגבי המרוץ הזה."
בהקפה השביעית מכוניתו עזבה את המסלול בטამבורלו. הוא פונה במסוק לבית החולים מאג'ורה בבולוניה והוכזב כמת בשעה 18:40 שעון קיץ מרכז אירופה; על פי החוק האיטלקי, שעת המוות תועדה כרגע התאסות. ד"ר מריה תרזה פיאנדי-רי אמרה שהוא ספג "שברי גולגולת קטלניים, פגיעות מוחיות, ועורקי רקה קרועים, שכל אחד מהם לבדו היה יכול להרוג אותו כנראה." בית משפט איטלקי קבע ב-2005 שעמוד הגה שעבר שינוי לקוי נשבר וגרם לתאונה; אדריאן ניואי זוכה, פטריק היד נמצא אשם אך הוגן על ידי תקופת ההתיישנות.
ברזיל הכריזה על שלושה ימי אבל לאומי. מוערך כי יותר ממיליון איש עמדו לאורך מסלול ההלוויה ב-5 במאי, תהלוכת האבל הגדולה ביותר שסאו פאולו ראתה מעולם. על קברו במורומבי נכתב: Nada pode me separar do amor de Deus – שום דבר לא יכול להפריד אותי מאהבתו של אלוהים.
מדוע איירטון נקרא גאון
המילה שימשה עליו על ידי אנשים שידעו על מה הם מדברים. "הגאונות הטהורה" של פיטיפלדי התייחסה לדונינגตัน, ודונינגตัน היא הראיה החזקה ביותר, מכיוון שהיא מבודדת את המשתנה: אותו מסלול ואותו גשם לכולם, ומכונית עם 700 כוחות סוס וללא אלקטרוניקה שמנצחת מכוניות עם 780 וכל עזר שהיה חוקי אז.
היכולת היא תפיסתית. ברטיבות, האחיזה אינה קבועה אלא שדה שמשנה מטר אחר מטר והקפה אחר הקפה, והנהג חייב לדגום אותו ברציפות דרך המושב וההגה במהירות מרוץ. סנה קרא את השדה הזה מהר יותר ובעדינות רבה יותר מכל אדם בתקופתו – מונקו 1984, אשטוריל 1985 ודונינגตัน 1993 הם אותו תעלול בדרגת קשיים עולה. שיא הפול פוזישן מציג את הנקודה מזווית אחרת: 65 פול פוזישן מתוך 161 זינוקים, השיא במותו, מודד את היכולת להוציא את המקסימום המוחלט מהקפה אחת מבלי שום דבר להסתתר מאחוריו.
מקרה הנגד הוא שמדובר במלאכה ולא באינטלקט, וכי שיקול הדעת של סנה מחוץ לגבול היה עלול להיות מזעזע. הוא נהג במכוון להוריד אדם אחר מהמסלול במהירות 270 קמ"ש כדי לזכות באליפות, והודה בכך. הוא כינה יריב פחדן בפומבי. היו לו גם את המכונית הטובה ביותר על הגריד ב-1988 וב-1991 – ודונינגตัน זכורה בדיוק מכיוון שזה היה נכון לעיתים רחוקות כל כך. גאונות היא המילה הנכונה למה שהוא עשה עם גלגל הגה בגשם. זו לא מילה לאיך שהוא התנהג כשהפסיד.
מורשת
הוא היה הנהג האחרון שנהרג בפורמולה 1 עד ז'ול ביאנקי עשרים שנה לאחר מכן, משום שמותו אילץ את שיפוץ הבטיחות שהפך את הענף לניתן לשרידות. שחקני הכדורגל של ברזיל הקדישו לו את מונדיאל 1994. מטה הונדה בטוקיו נקבר בפרחים, אף על פי שהוא כבר לא נהג במכונית ממונעת הונדה. הוא הוכנס להיכל התהילה הבינלאומי של הספורט המוטורי בשנת 2000 ולהיכל התהילה של ענף הרכב ב-2025 – ובברזיל הוא אינו ספורטאי אלא קדוש לאומי.