איימן בן עבד א-רחמאן (Aymen Benabderrahmane): המבקר שניהל את אלג'יריה
הוא בילה שלושה עשורים בתוך המנגנון שבודק את המספרים של אנשים אחרים — המפקח הכללי על האוצר, ולאחר מכן בספסל הפיקוח של הבנק המרכזי — לפני שמישהו מחוץ לאלג'יר שמע את שמו. לאחר מכן, בתוך תשעה-עשר חודשים, עבר איימן בן עבד א-רחמאן מתפקיד נגיד בנק אלג'יריה לשר האוצר ולראש ממשלת מדינה בת ארבעים וחמישה מיליון תושבים, שהכנסותיה מנפט קרסו ושברחובותיה דרשו שנתיים שלמות שכל המערכת תוחלף.
המפקח הכללי
איימן בן עבד א-רחמאן — בערבית أيمن بن عبد الرحمان, בתעתיק לטיני Ayman ibn ʿAbd al-Raḥmān — נולד ב-7 בנובמבר 1960 באלג'יר. הוא סיים את לימודיו בבית הספר הלאומי למנהל, המוסד שמספק למדינה האלג'יראית את בכירי עובדי המדינה שלה, ונכנס לתפקיד במפקח הכללי על האוצר, הגוף האחראי על ביקורת ההוצאה הציבורית.
ההתקדמות שלו שם היא כל הביוגרפיה המוקדמת שלו וכדאי לקרוא אותה באיטיות. הוא היה מפקח אוצר מ-1991 עד 2000, סגן מנהל לבקרה מדצמבר 2001 עד מרץ 2010, מפקח אוצר כללי ב-2004 ומפקח אוצר ראשי ב-2006. אלו עשרים שנה שבילה בבחינת החשבונות של משרדים ושל חברות ממשלתיות במדינה שבה ניהול הכנסות מהידרוקרבונים הוא העובדה הפוליטית המרכזית. אדם בתפקיד כזה לומד בדיוק לאן הולך הכסף.
הוא תוצר של אותו מנגנון מנהלי ולא של שום תנועה פוליטית, ושום דבר בתיעוד אינו מקשר אותו למפלגה או לסיעה לפני עלייתו.
הבנק המרכזי
במרץ 2010 עבר לבנק אלג'יריה כצנזור, תפקיד ביקורת במבנה הפיקוח של הבנק, והחזיק בתפקיד עשור. בנובמבר 2019 מונה לנגיד בנק אלג'יריה, המשרה הכלכלית החזקה ביותר במדינה שאינה נבחרת.
התזמון לא היה מקרי. חודשיים קודם לכן אילצה תנועת המחאה ההמונית הידועה בשם היראק (Hirak) את התפטרותו של הנשיא עבד אל-עזיז בוטפליקה, באפריל 2019, מה שהביא לסיום שני עשורים של שלטון ועורר מאמץ להתקין דמויות בעלות אמינות טכנית בצמרת המדינה. עבד אל-מג'יד תבון נבחר לנשיא בדצמבר 2019 על הבטחה לרפורמה פוליטית וכלכלית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שר האוצר בתקופת המגפה
כהונתו של בן עבד א-רחמאן כנגיד נמשכה רק עד יוני 2020, כאשר תבון העביר אותו למשרד האוצר. הוא מונה ב-23 ביוני 2020 והחזיק בתיק עד 17 בפברואר 2022 — בשבעת החודשים האחרונים במקביל לכהונה כראש ממשלה.
הירושה הייתה אכזרית. אלג'יריה תלויה בנפט ובגז עבור החלק המכריע של הכנסות המדינה; המחירים צנחו ומגפת הקורונה החריפה את הגירעון, מה שאילץ לדחות פרויקטים של השקעות. למרות החברות באופ"ק (OPEC) ואוכלוסייה של ארבעים וחמישה מיליון איש, המדינה לא הצליחה לגוון את כלכלתה הרחק מהידרוקרבונים — כישלון של חצי מאה שנחת על שולחנו של רואה חשבון מקצועי. במרץ 2021 הוא הקים ועדה לאומית לטיפול בהלבנת הון, מימון טרור והפצת נשק, סוג של ארכיטקטורת ציות טכנית שקובעת אם הבנקים של מדינה יכולים לבצע עסקאות עם שאר העולם.
ראש ממשלה
ב-30 ביוני 2021, מינה אותו הנשיא תבון לראש הממשלה וביקש ממנו להקים ממשלה. קודמו, עבד אל-עזיז ג'ראד, התפטר לאחר הבחירות לפרלמנט ב-12 ביוני, שבהן זכתה החזית לשחרור לאומי במספר המושבים הגדול ביותר. דרישות תנועת היראק לשינוי מערכתי נותרו פעילות לאורך כל הדרך.
עשרה ימים לאחר שנכנס לתפקיד, ב-10 ביולי 2021, נמצא בן עבד א-רחמאן חיובי לקורונה והמשיך בתפקידיו מרחוק — פרט קטן שתופס את רוח התקופה. הוא כיהן קרוב לשנתיים וחצי, ובזכות תפקידו ישב כחבר דירקטוריון מתוקף תפקידו בבנק האפריקאי לפיתוח החל מ-2020, ובבנק העולמי ובסוכנות הרב-צדדית להבטחת השקעות החל מ-2021. בשנת 2023 השתתף בוועידת רוסיה-אפריקה בסנט פטרסבורג ונפגש עם הנשיא ולדימיר פוטין.
ב-11 בנובמבר 2023 הוא הודח מתפקיד ראש הממשלה.
מדוע איימן מכונה גאון
המילה אינה מופיעה בתיעוד: אף מקור שנדון כאן לא מחיל אותה עליו. הוא לא פרסם אף מכלול מחשבתי ולא הותיר דוקטרינה שקשורה לשמו. כל טענה חייבת להישען על יכולת מקצועית צרה.
יכולת זו אכן קיימת. כל הקריירה של בן עבד א-רחמאן הייתה בתפקידי בקרה — פיקוח, ביקורת, צנזורה של בנק מרכזי — בין התפקידים הפחות זוהרים ובין התובעניים ביותר מבחינה טכנית בכל מדינה. המיומנות היא משפטית ולא דמיונית: קריאת חשבון וידיעה איזו שורה שגויה, בנוגע למוסדות שהיו מעדיפים שלא תדע. הדבר הבולט הוא שמדינה תחת לחץ מהפכני פנתה בדיוק למערך המיומנויות הזה. בפחות משנתיים הוא עבר מספסל המבקרים לנגיד בנק מרכזי, לשר אוצר ולראש ממשלה, מה שמרמז שהנשיאות סברה שכישוריו נדירים.
הטיעון שכנגד חזק. קידום מהיר בתוך מערכת אטומה הוא הוכחה טובה לפחות לשימושיות פוליטית כמו לגאונות; ראשי ממשלת אלג'יריה משרתים לפי רצונו של הנשיא, והוא הודח בנובמבר 2023. שום דבר בתיעוד לא מראה שהוא פתר את הבעיה המבנית שלשמה מונה — הכלכלה נותרה לא מגוונת ותלויה בהידרוקרבונים לאורך כל כהונתו — או שהדרישה של היראק לשינוי מערכתי נענתה על ידי הממשלה הטכנוקרטית שהוביל. על פי העדויות הזמינות, הוא היה מנהל מוכשר בצורה יוצאת דופן שהועלה לתפקיד שהמגבלות שלו לא היו מנהליות. זהו תיאור רציני של פקיד רציני, וזו אינה טענה לגאונות.
מורשת
כהונתו של בן עבד א-רחמאן כראש ממשלה תיקרא כחלק מהסדר שלאחר בוטפליקה ולא כפרק בפני עצמו: השלב שבו מדינה ששרדה מחאה המונית איישה את עצמה במבקרים ובבנקאים מרכזיים וביקשה מהם לגרום למספרים לעבוד. הוא בנה מנגנון ציות, ישב במועצות המנהלים של המלווים הרב-צדדיים, שמר על התקציב בתנועה במהלך מגפה והלם נפט, ופוטר. האם זה מהווה ניהול או קיפאון תלוי לחלוטין במה שאדם חושב שהמדינה האלג'יראית ניסתה לעשות בין 2021 ל-2023 — שאלה שהתיעוד הציבורי הזמין אינו מיישב.