החזית של אטליה אלווירה (Atelier Elvira) במינכן, שתוכננה בשנת 1897, הביאה לאוגוסט אנדל (August Endell) פרסום מיידי בזכות תבליט מופשט של דרקון העולה מתוך גל. עבודה זו ביססה את מעמדו של המלומד יליד ברלין כדמות מרכזית בהתפתחות תנועת היוגנדסטיל (Jugendstil) וכחלוץ של צורה מופשטת באדריכלות הגרמנית.
מעבר אקדמי ואסתטיקה
אנדל, שנולד בשנת 1871, עבר במקור למינכן בשנת 1892 מתוך כוונה לפתח קריירה בפדגוגיה. במקום זאת, הוא נרשם לאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן (Ludwig-Maximilians-Universität München) כדי ללמוד אסתטיקה, פילוסופיה ופסיכולוגיה. מסלולו השתנה לאחר שפגש את הרמן אובריסט (Hermann Obrist), שהתמקדותו בפוטנציאל ההבעתי של קישוטים אורגניים השפיעה עליו עמוקות. אנדל נטש את האמנות הייצוגית המסורתית וטען כי אדריכלות ועיצוב צריכים לתפקד בדומה למוזיקה, לעורר תגובות רגשיות ישירות באמצעות צורות מופשטות שהומצאו בחופשיות, ולא על ידי חיקוי הטבע.
תרומה לאר נובו ופרסום
בשנת 1899 הפך אנדל לעורך שותף של כתב העת הברלינאי 'פאן' (Pan). המאמר שלו, 'על היופי' (Um die Schönheit), סיפק בסיס תיאורטי לתנועה המתהווה, ודגל באמנות שאינה דומה לשום דבר הקיים בעולם הטבע. מעבר לכתיבתו התיאורטית, הוא תרם עיצובים דקורטיביים לשטיחים, תבליטי קיר, טקסטיל ומנורות. עבודתו משכה את תשומת ליבם של דמויות בנות זמנו כגון לוביס קורינת (Lovis Corinth), ארנסט קירכנר (Ernst Kirchner) ופרנץ פון שטוק (Franz Stuck), ובכך ביססה את מעמדו כחדשן בתנועת ה-'Kunstgewerbler'.
פרויקטים אדריכליים וחיי מקצוע
היצירה האדריכלית של אנדל כללה את 'תיאטרון בונטה' (Theater Bunte) בברלין, הידוע בחללי הפנים התוססים ומקודדי הצבעים שלו. מאוחר יותר הוא תכנן את מתחם החצר 'האקשה הופה' (Hackesche Höfe) וסנטוריום בוויק אאוף פהר (Wyk auf Föhr), שהושלם בשנת 1902. בשנת 1912 עבד על מסלול המרוצים מרינדורף (Racecourse Gallop of Mariendorf) וה-Trabrennbahn, ובהמשך תכנן את וילה מקס זילברברג בברסלאו בשנת 1923. לאורך תקופה זו שמר על גישה מלומדת ופרסם בשנת 1908 את הספר 'היופי בעיר הגדולה' (The Beauty in the Big City), שבחן את המפגש בין תרבות, אמנות וסביבות עירוניות מודרניות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חיים אישיים ושנים אחרונות
אנדל נישא לאלזה פלץ (Elsa Plötz) בשנת 1901, אם כי מערכת היחסים שלהם הסתיימה בגירושין בשנת 1906 בעקבות תקופה של מעורבות עם המשורר פליקס פאול גרבה (Felix Paul Greve). מאוחר יותר הוא נישא לפסלת אנה מיין (Anna Meyn), עמה נולד לו ילד אחד. בשנת 1918 קיבל על עצמו את תפקיד מנהל האקדמיה הממלכתית לאמנות ואומנות בברסלאו (Staatliche Akademie für Kunst und Kunstgewerbe Breslau). הוא נותר בתפקיד זה עד מותו בברלין ב-13 באפריל 1925, בגיל 54.
עובדות מהירות
- נולד: 1871, ברלין - נפטר: 13 באפריל 1925, ברלין - השכלה: אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן - תנועה מרכזית: יוגנדסטיל - מעסיק עיקרי: האקדמיה הממלכתית לאמנות ואומנות בברסלאו - עבודה בולטת: חזית אטליה אלווירה - פרסום: 'היופי בעיר הגדולה', 1908
שאלות נפוצות
### מה הייתה החשיבות של הזמנת אטליה אלווירה?
זה היה פרויקט האדריכלות הגדול הראשון של אנדל והפך לזרז למוניטין שלו בזכות העיצוב המופשט החדשני שלו.
### איזו עמדה תיאורטית נקט אנדל כלפי אמנות?
הוא האמין שאמנות צריכה להיות מופשטת וטען שעליה להניע את הצופים דרך צורה ורגש ולא על ידי חיקוי הטבע.