האישה הראשונה שקיבלה דוקטורט למדעים מאוניברסיטה הודית, אסימה צ'טרג'י (Asima Chatterjee) קידמה את חזית הכימיה האורגנית והפיטומדיצינה במהלך המאה העשרים. היא פעלה מקולקטה וניווטה בנוף אקדמי הנשלט על ידי גברים כדי לבודד תרכובות ביו-אקטיביות, ובכך עיצבה מיסודה את חקר צמחי המרפא ואת הפיתוח של טיפולים פרמקולוגיים חיוניים.
יסודות אקדמיים
צ'טרג'י נולדה בשנת 1917 בקולקטה ועסקה בכימיה בתקופה שבה השכלה גבוהה לנשים לא הייתה נפוצה. היא השלימה תואר בהצטיינות ממכללת סקוטיש צ'רץ' (Scottish Church College) בשנת 1936, ולאחריו תואר שני במדעים ב-1938 ודוקטורט בשנת 1944 מאוניברסיטת קולקטה. במהלך לימודי הדוקטורט שלה, היא שיתפה פעולה עם דמויות בולטות, ביניהן פראפולא צ'נדרה ריי (Prafulla Chandra Ray) וסאטינדרה נאת' בוז (Satyendra Nath Bose). מסעה הפוסט-דוקטורלי כלל תקופות מחקר בינלאומיות עם לאסלו זכמייסטר (Lásló Zechmeister) באוניברסיטת ויסקונסין וב-Caltech, תוך התמקדות באלקלואידים פעילים ביולוגית.
תרומות לפיטוכימיה
צ'טרג'י הקדישה את הקריירה שלה לחקר תרכובות שמקורן בצמחים, ובמיוחד אלקלואידים אינדוליים שנמצאו במינים כגון Rauwolfia canescens ו-Rhazya stricta. מחקרה השיטתי הוביל לבידוד מוצלח של גייסושיזין (geissoschizine) ולהבהרת מבנים כימיים מורכבים, כולל לובנגטין (luvangetin). מעבר לכימיה מבנית בסיסית, היא הציגה את השימוש בחומצה פריודית כראגנט אבחנתי לזיהוי קשרים כפולים בסינתזה אורגנית, ובכך שיפרה את היכולות האנליטיות של עמיתיה.
יישומים קליניים ואתגרים
למרות אילוצי משאבים משמעותיים באוניברסיטת קולקטה, שם שימשה כמרצה בכירה (Reader) ולאחר מכן כפרופסורית הקאירה (Khaira Professor), צ'טרג'י תרגמה מחקר מעבדתי לפתרונות קליניים. היא פיתחה תכשירים נגד מלריה ותרופות נגד אפילפסיה, הבולטת שבהן היא Ayush-56 המופקת מהצמח Marsilia minuta. עבודתה הנרחבת על אלקלואידים תמכה גם בהתקדמות בכימותרפיה עבור חולי סרטן. גם לאחר אובדן אישי בשנת 1967, היא שמרה על מוקד המחקר שלה במשך למעלה מארבעה עשורים, תוך שהיא מפגינה התמדה יוצאת דופן לנוכח קשיים מוסדיים וכלכליים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שירות ציבורי והכרה
בשנת 1961 הפכה לאישה הראשונה שקיבלה את פרס שאנטי סווארופ בהטנגר (Shanti Swarup Bhatnagar Prize) למדע וטכנולוגיה. מעמדה המקצועי בא לידי ביטוי בבחירתה לאקדמיה הלאומית למדעים של הודו ובתפקידה כנשיאה כללית של התאחדות הקונגרס המדעי ההודי. בין השנים 1982 ו-1990 היא כיהנה כחברה בראג'יה סבהה (Rajya Sabha), במינוי נשיא הודו. היא קיבלה את עיטור הפאדמה בהושאן (Padma Bhushan) על תרומתה למדע ולהנדסה לפני מותה בשנת 2006.
עובדות מהירות
- נולדה: 1917, קולקטה - נפטרה: 2006, קולקטה - השכלה: מכללת סקוטיש צ'רץ'; אוניברסיטת קולקטה - האישה הראשונה בהודו שקיבלה תואר דוקטור למדעים (D.Sc.) - זוכת פרס שאנטי סווארופ בהטנגר (1961) - מקבלת עיטור פאדמה בהושאן - חברת הראג'יה סבהה (1982–1990) - שפות: בנגלית
שאלות שקוראים שואלים
### מה היו תרומותיה המדעיות העיקריות?
היא מוכרת בזכות עבודתה על אלקלואידים אינדוליים, הסינתזה של תרכובות אורגניות מורכבות שונות, ופיתוח תרופות נגד אפילפסיה ונגד מלריה.
### האם היא הייתה מעורבת בפוליטיקה?
כן, היא כיהנה כחברה ממונה בראג'יה סבהה, הבית העליון של הפרלמנט ההודי, מפברואר 1982 עד מאי 1990.