זכייה ב-100,000 פרנק בהגרלת הלוטו הממלכתית בשנת 1891 אפשרה לז'אן-בטיסט ארמן גיומן (Jean-Baptiste Armand Guillaumin) לעזוב את משרתו ברכבת הממשלתית ולהקדיש את זמנו כולו לציור. שינוי זה סימן מעבר מאוחר אך מוחלט עבור האמן, שבילה עשורים באיזון בין שאיפותיו היצירתיות לבין תעסוקה רשמית, תוך שהוא מבסס את מעמדו בקרב החוג האימפרסיוניסטי המוקדם בפריז.
התפתחות מוקדמת וקשרים אימפרסיוניסטיים
גיומן החל את הכשרתו האמנותית בלימודי רישום בערבים בעת שעבד בחנות ההלבשה התחתונה של דודו. בשנת 1861 נרשם לאקדמיה סוויס (Académie Suisse), סביבה מכרעת שבה יצר חברויות ארוכות שנים עם פול סזאן (Paul Cézanne) וקאמי פיסארו (Camille Pissarro). שלישייה זו מילאה תפקיד פעיל באוונגרד המתהווה, והציגה ביצירותיהם ב"סלון המדוחים" (Salon des Refusés) המפורסם בשנת 1863. לאורך שנות ה-70 של המאה ה-19, גיומן וסזאן הפעילו סדנאות סמוכות באיל סן-לואי (Île Saint-Louis), ושמרו על אווירה של שיתוף פעולה שבה סזאן אף יצר תחריטים של חברו.
היסטוריית תערוכות וביקורת
כחבר מוקדם ב"חברה האנונימית של ציירים, פסלים וחרטים" (Société anonyme des artistes peintres, sculpteurs et graveurs), השתתף גיומן בשש מתוך שמונה התערוכות האימפרסיוניסטיות בין השנים 1874 ו-1886. המבקרים בני זמנו הבחינו במהירות בשימוש הנמרץ שלו במכחול ובשימוש הבלתי שגרתי בצבע. בשנת 1886, פליקס פנאון (Félix Fénéon) הגדיר אותו כ"קולוריסט זועם", תיאור שצבר רלוונטיות ככל שהפלטה שלו נטתה לעבר גוונים נועזים ולא נטורליסטיים בשנות ה-90 של המאה ה-19. סגנונו המאוחר זיכה אותו בהשוואות לפוביזם, עשורים לפני שהתנועה התגבשה רשמית.
השפעות ורשת מקצועית
הסטודיו של האמן באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19 שימש כמרכז לציירים עולים, ביניהם פול גוגן (Paul Gauguin), פול סיניאק (Paul Signac) וז'ורז' סרה (Georges Seurat). השפעתו התרחבה גם לווינסנט ואן גוך (Vincent van Gogh), שהחזיק בהערכה רבה ליצירתו של גיומן לאורך סוף שנות ה-80 של המאה ה-19. תיאו ואן גוך (Theo van Gogh) היה דמות מרכזית בהפצת עבודותיו, ומכר יצירות שעברו בין דמויות משפיעות כגון ד"ר פול גאשה (Paul Gachet), גוסטב ז'פרואה (Gustave Geffroy) וסרגיי שצ'וקין (Sergei Shchukin).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אסכולת קרוזאן ומורשת
גיומן מוכר בזכות נופיו המתארים את מחוז קרוז (Creuse), שם הפך לדמות המרכזית של אסכולת קרוזאן (Crozant School). יצירתו תיעדה את האופי הגיאוגרפי של אזורים שנעו מפרברי פריז ועד לה אדר-דה-ל'אסטל (Les Adrets-de-l'Estérel) ליד הים התיכון. כיום, ציוריו נמצאים במוסדות מרכזיים ברחבי העולם, בהם מוזיאון ד'אורסה (Musée d’Orsay) ופטי פלה (Petit Palais) בפריז, טייט בריטן (Tate Britain) והמכון לאמנות של שיקגו. הוא נפטר בשנת 1927 באורלי, והותיר אחריו קריירה שתועדה בתערוכות יחיד רבות בגלריות כגון דוראן-רואל (Durand-Ruel) וברנהיים-ז'ן (Bernheim-Jeune).
עובדות מהירות
- לידה: 1841, פריז, צרפת - פטירה: 1927, אורלי, צרפת - תנועה: אימפרסיוניזם - יצירות בולטות: אסכולת קרוזאן, שקיעה באיברי (Soleil couchant à Ivry) - עיסוקים: אמן, מאייר, צייר, רשם, ליתוגרף - תערוכה מרכזית: סלון המדוחים (1863) - זכייה משמעותית בלוטו: 100,000 פרנק (1891)
שאלות נפוצות
### מה היה הקשר של גיומן עם האימפרסיוניסטים?
הוא היה חבר מקורי ב"חברה האנונימית של ציירים, פסלים וחרטים" והשתתף בשש מתוך שמונה התערוכות שלהם בין השנים 1874 ו-1886.
### מהי החשיבות של אסכולת קרוזאן?
המונח מתייחס לקבוצת ציירים, בהנהגתו של גיומן, שהתקבצו כדי לתאר את הנוף באזור קרוז שבצרפת.