אנוראג קאשייאפ: האיש ששבר את הכללים של בוליווד
סטודנט לזואולוגיה נכנס לפסטיבל הסרטים הבינלאומי של הודו בשנת 1993, מתיישב לצפות בסרט "גונבי האופניים" (Bicycle Thieves) של ויטוריו דה סיקה, ויוצא ממנו כשהוא נוטש את המדע לצמיתות. "לא היה לי רצון להיות קולנוען", אמר מאוחר יותר קאשייאפ על אותה הקרנה. "עד שצפיתי בסרט ההוא... החלטתי לזרוק את הכל". הוא הגיע למומבאי כמעט ללא כסף, ישן בתנאים קשים במשך תקופה, ובתוך שני עשורים שינה לחלוטין את הסטנדרטים של סרטים הודיים.
מגורקפור לחוסר בית במומבאי
קאשייאפ נולד בשם רינקו סינג (Rinku Singh) ב-10 בספטמבר 1972, בגורקפור, אוטר פרדש, למשפחת גאהרוואר ראג'פוט; אביו היה מהנדס ראשי בדימוס בחברת החשמל המדינתית. הוא למד זואולוגיה במכללת הנסראג, אוניברסיטת דלהי, וסיים את לימודיו ב-1993 עם כל הכוונה לפתח קריירה מדעית, לפני שאותה הקרנה יחידה בפסטיבל סרטים שינתה את מסלול חייו לחלוטין. הוא עבר למומבאי באותה שנה עם כספים מינימליים, לעיתים ישן באכסניות או ברחוב, ועבד בתיאטרון פריתווי (Prithvi Theatre) לפני שמצא את דרכו לתעשיית הקולנוע כתסריטאי.
סאטיה ופריצת הדרך בתסריטאות
הקרדיט המשמעותי הראשון שלו הגיע ב-1998, ככותב שותף לסרט "סאטיה" (Satya) של רם גופאל וארמה, דיוקן מחוספס של העולם התחתון במומבאי הנחשב כיום לאחד מסרטי המופת של הקולנוע ההודי. הוא ביסס את המוניטין של קאשייאפ כתסריטאי שנים לפני שביים סרט כלשהו, והציב את התבנית – אתרים אמיתיים, מורכבות מוסרית, דמויות של פושעים המטופלות כבני אדם שלמים ולא כנבלים מצוירים – שתגדיר את קריירת הבימוי שלו עצמו.
בכורת בימוי שאף אחד לא הורשה לראות
סרט הביכורים של קאשייאפ כבמאי, "פאאנץ'" (Paanch, 2003), לא אושר על ידי אף מועצת צנזורה שהייתה מוכנה להפיץ אותו; הסרט נותר רשמית בלתי מופץ בהודו עד היום, וקאשייאפ ציין מאוחר יותר כי "המיתוס של פאאנץ' הפך גדול מהסרט עצמו". סרטו הבא, "יום שישי השחור" (Black Friday, 2007), דרמטיזציה של פיגועי בומביי ב-1993 שנבנתה סביב סצנת מרדף משטרתי מאולתרת בת 12 דקות, עוכב מהפצה קולנועית במשך יותר משנתיים בשל הליכים משפטיים. דפוס שהתקבע מוקדם: כמעט כל סרט שאפתני של קאשייאפ – "פאאנץ'", "יום שישי השחור", "מכוער" (Ugly), ומאוחר יותר "אודטה פנג'אב" (Udta Punjab) – התנגש במועצה המרכזית להסמכת סרטים של הודו לפני שהגיע לקהל, מה שהפך את קרבות הצנזורה לתת-עלילה חוזרת בקריירה שלו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הרצף ששינה את הקולנוע ההודי
השינוי הגיע עם "דב.ד" (Dev.D, 2009), עיבוד מודרני, רדיקלי והפוך-מגדרית לסיפור הקלאסי "דבטאס", שהיה הצלחה ביקורתית ומסחרית כאחד, ואחריו הגיע הסרט הטעון פוליטית "גולאל" (Gulaal) באותה שנה. לאחר מכן הגיע "כנופיות ואסייפור" (Gangs of Wasseypur, 2012), סאגת פשע בת שני חלקים וחמש שעות על מאפיית הפחם של דנבאד, שצולמה במבנה נרטיבי משולב ואלימות קשה ולא זוהרת; הוא הוקרן בבכורה ב"שבועיים של הבמאים" בקאן, זכה למעמד של סרט פולחן בינלאומי, ומאוחר יותר נכנס לרשימת 100 הסרטים הטובים ביותר של המאה ה-21 של ה"גרדיאן". הסרט "מכוער" (2014) זכה למחיאות כפיים סוערות בקאן; "ראמאן ראגאב 2.0" (2016), מותחן על רוצח סדרתי, ו"מוקאבאאז" (2018), דרמת איגרוף, הרחיבו את ההצלחה. הקולנוענית זויה אחטר, עמיתה ולא מבקרת חסרת פניות, ניסחה זאת בפשטות: "הוא הוכיח שאפשר לספר סיפור נהדר עם לא הרבה כסף". השותף דיבאקאר באנרג'י תיאר את האסתטיקה של קאשייאפ ככזו הלוכדת את "הודו המודרנית שלאחר העצמאות".
בניית תעשייה סביב עצמו
קאשייאפ לא רק ביים; הוא בנה תשתית עבור סוג הקולנוע שאולפני בוליווד לא גילו עניין במימונו. "אנוראג קאשייאפ פילמס" (Anurag Kashyap Films), שנוסדה ב-2009, הפיקה את "אודאן" (Udaan, 2010) ואת "קופסת האוכל" (The Lunchbox, 2013), כשהאחרון זיכה אותה במועמדות לפרס באפט"א. "פנטום פילמס" (Phantom Films), שהוקמה ב-2011 בשותפות עם ויקאס בהל, ויקראמאדיטיה מוטוואני ומאדהו מנטנה, תמכה ב"לוטרה" (Lootera), בסרט זוכה הפרס הלאומי "קווין" (Queen), בסרט "מאסאן" (Masaan) שזכה להכרה בקאן, ובסרט השנוי במחלוקת "אודטה פנג'אב", לפני שהתפרקה ב-2018 לאחר שעלו טענות להטרדה מינית נגד בהל. ב-2018 ביים קאשייאפ במשותף את "משחקים מקודשים" (Sacred Games), שתואר באותה עת כסדרה המקורית הטובה ביותר של נטפליקס מזה שנים ואף הייתה מועמדת לפרס אמי הבינלאומי, מה שסייע ללגיטימציה של הפקות טלוויזיה יוקרתיות בהודו.
כישלונות ופשיטה של רשויות המס
הקריירה לא הייתה עלייה רציפה. "בומביי ולווט" (Bombay Velvet, 2015) היה כישלון קופתי שקאשייאפ אמר כי כמעט סיים את קריירת הבימוי שלו לחלוטין, והוא טרפד פרויקט גיבורי-על מתוכנן, "דוגה" (Doga), שהיה תלוי בהצלחתו. במרץ 2021, רשות המיסים של הודו פשטה על עשרים ושמונה אתרים הקשורים לקאשייאפ במומבאי ובפונה, וחוקרים דיווחו על אי-התאמות של כ-3 מיליארד רופי בחשבונות של "פנטום פילמס" – שערורייה פיננסית שהטילה צל על מורשת האולפן גם לאחר פירוקו.
שנים אחרונות
קאשייאפ הפך לאכזבה גלויה ממה שהוא מכנה סדרי העדיפויות המסחריים ה"רעילים" של הקולנוע ההינדי העכשווי, והוא העתיק את מגוריו ממומבאי לבנגלורו כדי לחפש הזדמנויות בתעשיות הקולנוע של דרום הודו. תפקיד המשנה שלו ב-2024 בסרט הטמילי "מהאראג'ה" (Maharaja) זכה לשבחים רבים, ועל פי הדיווחים הוא קיבל הצעה להתעניינות מהבמאי אלחנדרו גונסאלס איניאריטו, בעוד סרטו הבא כבמאי, "בנדאר" (Bandar), הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו בשנת 2025.
מדוע אנוראג נחשב לגאון
הטענה לגבי קאשייאפ נשענת על סוג ספציפי ובר-אימות של חזון ולא על הילה יצירתית מעורפלת: יכולת לראות, עוד לפני שמערכת האולפנים של הודו תממן זאת, שריאליזם מחוספס, גיבורים פגומים מוסרית ומבנה נועז פורמלית יכולים למצוא קהל בשוק שנבנה כמעט כולו סביב רומנטיקה מוזיקלית וסרטי כוכבים. זהו אינסטינקט של מפיק ומספר סיפורים הפועלים יחד – זיהוי צורך לא מסופק ולאחר מכן החזקה בכישרון הטכני, שנלמד מסרטי פילם נואר ומעריכה בסגנון סודרברג, כדי לספק אותו. המחווה של זויה אחטר – שהוא הוכיח שסיפור נהדר אינו זקוק לכסף – היא תמיכת העמיתים הברורה ביותר באותה מיומנות ספציפית, והכללת "כנופיות ואסייפור" בין הסרטים הטובים ביותר של המאה על ידי מבקרים בינלאומיים מגבה זאת באישור חיצוני. טיעון הנגד הכן הוא משמעותי: הרקורד של קאשייאפ כולל באותה מידה כישלונות מסחריים מובהקים לצד ניצחונות, כמה מהסרטים המוערכים ביותר שלו נותרו למעשה בלתי נראים בהודו בשל צנזורה, והפשיטה של רשויות המס ב-2021 וקריסת "פנטום פילמס" על רקע שערוריית התנהגות בלתי הולמת של עמית מסבכים כל נרטיב מסודר של יוצר בעל חזון. מה שאינו שנוי במחלוקת הוא ההשפעה: דור שלם של קולנוענים הודים עצמאיים מצטטים אותו כמי שהוכיח שהמרחב הזה קיים מלכתחילה.
מורשת
יהיה פסק הדין של ההיסטוריה על סרטיו האישיים אשר יהיה, תפקידו של קאשייאפ כמפיק, תסריטאי ופורץ דרך שינה את טווח הסיפורים שהקולנוע ההודי מאמין שהוא יכול לספר – מ"אודאן" ועד "מאסאן" ו"משחקים מקודשים" – והפך את ה"סרט ההינדי העצמאי" למסלול קריירה בר-קיימא ולא לסתירה במונחים.