אנה פון האוסוולף (Anna von Hausswolff): האדריכלית של העוגב
בדצמבר 2021 קבוצות קתוליות פונדמנטליסטיות בצרפת ניסו למנוע ממוזיקאית שוודית להופיע בכנסייה. הן התנגדו לשיר בשם "Pills" והכריזו על יצירתה כשטנית. היא ביטלה את ההופעה בנאנט, העבירה את התאריך בפריז למקום פרוטסטנטי לא ידוע, והופיעה בבריסל תחת הגנת משטרה בעוד כ-100 איש מפגינים בשלווה בחוץ. אנה פון האוסוולף כותבת מוזיקה לעוגב. זהו מדד למה שהיא עושה עם הכלי, שמישהו חשב שזה מצדיק משמרת מחאה.
גטבורג, סאונד ומבנים
אנה מיכאלה אבה אלקטרה פון האוסוולף נולדה בגטבורג ב-6 בספטמבר 1986. אביה הוא קרל מיכאל פון האוסוולף (Carl Michael von Hausswolff), אחד מאמני הסאונד האוונגרדיים המוכרים ביותר בשוודיה, והיא ייחסה לו את הקניית תשומת הלב לפרטים קוליים עוד לפני שהייתה לה סיבה מקצועית לכך. היא הוכשרה לא במוזיקה אלא באדריכלות, באוניברסיטת צ'למרס לטכנולוגיה (Chalmers University of Technology) — עובדה שמסבירה את רוב המשך הקריירה שלה.
היא פעילה מאז שנת 2008, הוציאה את אלבום הבכורה שלה, Singing from the Grave, בשנת 2010 לביקורות חמות בעיתונות השוודית, והופיעה בפסטיבל Way Out West ב-2009 ובהופעות חימום ל-Tindersticks, Lykke Li ו-M. Ward. לאחר מכן, ב-2011, היא מצאה את הכלי שלה.
למידת העוגב
היא התחילה בפירוק אינטלקטואלי של העוגב — למידת המכניקה והמבנה שלו לפני שניסתה להלחין עבורו — והקליטה את Ceremony בשנת 2012. האלבום, שיצא ב-2013, הפך אותה למוכרת ברמה הבינלאומית; בוב בולן (Bob Boilen) מ-NPR שיבח את יכולתה להמריא עם אותם צינורות עוצמתיים תוך שהיא שומרת על רגש עדין ואישי. The Miraculous הגיע ב-2015, וצוין בשל הפאר הגותי שבו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →Dead Magic, שנוצר ב-2018 בהפקת רנדל דאן (Randall Dunn) מלהקת Sunn O))), הוגדר כאלבומה האפל והשאפתני ביותר. דאן הציע להקליט בכנסיית השיש בקופנהגן, ופון האוסוולף חששה בתחילה שהעוגב שם קטן מדי. היא הגיעה למסקנה שהמגבלה היא בעצם העניין. זה יכול להיות טוב, לדבריה, לא לקבל אלף חלופות — אלא לקבל רק מעטות נבחרות, ולהתמקד במה שהעוגב באמת יכול לעשות.
התצפית המאירה יותר נוגעת למבנה. בנגינה בחלל השיש דמוי הכיפה, היא גילתה שהיא לא מנגנת בכלי בחדר אלא מנגנת בחדר עצמו: הוא השפיע על המקצבים, המנגינות, בחירת הרגיסטרים, והפיק את מה שהיא תיארה כדיאלוג יפהפה בין כלי לחלל. All Thoughts Fly, ב-2020, נבנה על העוגב של הכנסייה החדשה ב-Örgryte בגטבורג. Live at Montreux Jazz Festival הופיע ב-2022, ו-Iconoclasts, שיצא ב-31 באוקטובר 2025, זכה לשבחים רבים.
החברה שהיא מחזיקה בה
עבודתה מסווגת תחת ארט פופ, דרון ורוק ניסיוני, וזכתה לתווית "פופ לוויות" — תווית שתופסת את הרגיסטר מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים. השוואות כוללות את ניקו (Nico), דיאמנדה גאלאס (Diamanda Galás), אימה סומק (Yma Sumac), קייט בוש (Kate Bush) וסוזי סו (Siouxsie Sioux); המקורות המוצהרים שלה כוללים קראוטרוק, Einstürzende Neubauten ו-Swans. אותן זיקות הפכו לשיתופי פעולה: היא שרה בשיר "Born From the Serpent's Eye" של להקת Wolves in the Throne Room ב-2017, תרמה שירה אורחת לאלבום Leaving Meaning של Swans ב-2019, והופיעה באלבום ההופעה Metta, Benevolence של Sunn O))). בשנת 2022 התזמורת הקאמרית של לונדון (London Contemporary Orchestra) ביצעה את המוזיקה שלה ב-Union Chapel כחלק מ-Organ Reframed.
יש לה שאיפות שתעשיית ההקלטות אינה בנויה עבורן. היא דיברה על יציאה לסיבובי הופעות המבוססים אך ורק על עוגבים, ועל עריכה שקטה של מפת ערים עם כלים ששווים את הנסיעה — מסלול שנקבע על ידי אדריכלות ולא על ידי גודל שוק. למבקרים שמתלוננים שהיא משתמשת פחות מדי בטווח העצום של העוגב, תשובתה נחרצת: היא פשוט לא משתמשת בו בדרך שהם רגילים אליה.
מדוע אנה מכונה גאונה
הטענה שניתן להגן עליה היא מושגית, והיא נובעת ישירות מהכשרתה. העוגב הוא הכלי היחיד שהוא חלק ממבנה, וכמעט כל מי שמקליט אותו מתייחס למבנה כאל הדהוד — אקוסטיקה מחמיאה העוטפת את הצלילים. פון האוסוולף, אדריכלית בהשכלתה, מתייחסת אליו כאל שותף להלחנה. התיאור שלה את הסשנים בכנסיית השיש אינו רישיון פואטי אלא שיטת עבודה: החדר הכתיב קצב, מנגינה ורגיסטר, והיא כתבה בהתאם. זהו מסגור מחדש אמיתי של מטרת מוזיקת העוגב, וזו הסיבה שהאלבומים שלה נשמעים שונה מכל אחד אחר למרות שהם נשענים על שושלת גותית צפופה מאוד. הנכונות להתייחס לעוגב קטן כאל משמעת ולא כאל מגבלה שייכת לאותה אינטליגנציה.
יש להציג את טיעוני הנגד בצורה ברורה. היא פועלת באסתטיקה — אפלה, בקנה מידה של קתדרלה, עם קול נשי — בעלת היסטוריה ארוכה ועשירה, ורשימת ההשוואות מניקו ועד דיאמנדה גאלאס אינה מקרית. מבקרים העלו טענה מהותית שהיא מוציאה מהכלי פחות ממה שהוא יכול לתת. הקהל שלה קטן והאלבומים שלה אינם משמעותיים מבחינה מסחרית. אף מבקר לא פרסם את המילה גאונה בהקשר שלה, והפרסום שהגיע לציבור הרחב ביותר בשנת 2021 הגיע ממחאה תיאולוגית ולא משיפוט מוזיקלי — הבחנה שראוי לשמור עליה. מה שניתן לטעון הוא שהיא הוגה מקורית באופן יוצא דופן בנושאי אקוסטיקה, הפועלת בקנה מידה שרוב המאזינים לעולם אינם פוגשים, ושהמקוריות היא אדריכלית ולא מלודית.
מורשת
אחרי שישה אלבומים, פון האוסוולף עשתה משהו צר וקבוע: היא הפכה את העוגב לכלי עכשווי שוב, לא על ידי מודרניזציה שלו אלא על ידי התייחסות רצינית לחוסר הניידות שלו. שיתופי הפעולה שלה עם Swans, Sunn O))) ו-Wolves in the Throne Room העבירו את הגישה הזו לתוך המטאל והדרון, שבהם דור של מוזיקאים חושב כעת על כנסיות כעל כלים ולא כעל מקומות הופעה. היא מכחישה שהיא שטניסטית, מנגנת בקתדרלות כשהן מסכימות לכך ובאולמות פרוטסטנטיים כשאינן מסכימות, וממשיכה לכתוב מוזיקה שיכולה להתקיים רק במבנה שבו היא נוצרה.