אניקה צ'ברולו (Anika Chebrolu): הצעירה שרדפה אחרי חלבון הדק
בסתיו 2020, כאשר מעבדות ברחבי העולם התמקדו בחלבון יחיד, בת ארבע עשרה מפריסקו שבטקסס הוכרזה כמדענית הצעירה המובילה באמריקה בשל עבודה שכוונה לאותה מטרה בדיוק. אניקה צ'ברולו לא התכוונה כלל לחקור נגיף קורונה. היא התכוונה לחקור את נגיף השפעת, משום שהשפעתריתקה אותה למיטתה בשנה שקדמה לכך — וכאשר הגיעה המגפה, היא הפנתה את מנגנון הפרויקט שלה והאיצה אותו לעבר SARS-CoV-2.
המחלה שהתחילה הכול
צ'ברולו נולדה בשנת 2006. התיעוד של חייה המדעיים מתחיל באירוע שגרתי: ב-2019 היא החלימה משפעת, והחוויה הותירה אותה מתעניינת בדרכי הטיפול במחלות ויראליות. זהו סיפור מוצא צנוע, וצניעותו היא העיקר. בני נוער רבים חולים בשפעת. מה שמבדיל את צ'ברולו הוא שהיא התייחסה למחלה נפוצה כאל שאלת מחקר ולא כאל אי-נוחות, ולאחר מכן הקדישה את השנה שלאחר מכן לעשייה בנושא.
ביתה היה בפריסקו, פרפר צפוני לדאלאס, ובית הספר שלה היה תיכון אינדפנדנס (Independence High School), שבו למדה בשנת הלימודים הראשונה שהביאה לו פרסום. היא אמריקאית ממוצא הודי, וערך הוויקיפדיה באנגלית עליה נפתח בתיאורה, ללא סייג, כילדת פלא במדע הרפואה — ביטוי שכדאי לציין בדיוק משום שהוא מהווה את המסגור של האנציקלופדיה עצמה ולא טענה שהיא העלתה לגבי עצמה.
שינוי כיוון של פרויקט בעיצומה של מגפה
תחרות הצעירים של דיסקברי אדיוקיישן ו-3M (Discovery Education 3M Young Scientist Challenge) היא תחרות אמריקאית ארצית המגיעה לשיאה בהענקת התואר של המדען הצעיר המובילים באמריקה ובפרס על בסך 25,000 דולר. צ'ברולו נכנסה לתחרות עם פרויקט על שפעת. לאחר מכן, במהלך המגפה, היא הפנתה מחדש את העבודה לעבר SARS-CoV-2.
שינוי כיוון זה הוא ההחלטה המעניינת ביותר בסיפורה, וקל לפרש אותו בחסר. הפניה מחדש של פרויקט מחקר אינה זהה לשינוי שורת הנושא שלו. פירוש הדבר הוא שהמתודה הבסיסית חייבת להיות ניתדת — שכל מה שבנתה כדי לחקור נגיף אחד יכול להיות מופנה לאחר מבלי להתחיל מחדש. העובדה שהיא הצליחה לבצע את ההחלפה מעידה משהו על האופן שבו נבנה הפרויקט שלה: לא כיצירת הדגמה על שפעת, אלא כנוהל לאיתור מולקולות הנצמדות לחלבון ויראלי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מה פירושו המעשי של 'אין-סיליקו'
גישתה של צ'ברולו הייתה חישובית — in silico (אין-סיליקו), לפי קיצור הלטיני בתחום, בניגוד ל-in vitro או in vivo. המתודה מחפשת מולקולות מובילות שנקשרות באופן סלקטיבי לחלבון הדק (spike protein) של SARS-CoV-2, המבנה שבו משתמש הנגיף כדי להיצמד לתאים אנושיים ולחדור אליהם. מולקולה התופסת את מנגנון הקישור הזה עשויה, עקרונית, לעכב את התפשטות הנגיף לתאים להם הוא זוקק.
שני דברים חייבים להיאמר בברור על כך. הראשון הוא שהאסטרטגיה הייתה נכונה ומרכזית: בשנת 2020 חלבון הדק היה האובייקט המותקף ביותר בביו-רפואה, וצ'ברולו בחרה בו באופן עצמאי כנקודת התקיפה. השני הוא שסקר in silico מזהה מועמדים, ולא תרופות. מולקולה מובילה היא תחילתו של תהליך המשתרע דרך בדיקות תאים, מודלים של בעלי חיים וניסויים קליניים, שרובם ממיתים את מרבית המועמדים. הזכייה של צ'ברולו ניתנה בעבור חיפוש חישובי מנוסב היטב, ותיאורו כטיפול ב-COVID-19 — כפי שחלק מהסיקורים נטו לרמוז — מגזים בכך. היא לא פיתחה תרופה. היא עשתה את מה שתלמיד תואר שני בשנה ראשונה בכימיה חישובית עשוי לעשות בסמסטר אחד, בגיל ארבע עשרה, בבית ספר תיכון פרברי.
הפרס ואור הזרקורים
היא זכתה. בשנת 2020 צ'ברולו הוכרזה כמדענית הצעירה המובילה של השנה באמריקה, וזכתה באתגר המדענים הצעירים של 3M ובפרס של 25,000 דולר כנערה בת ארבע עשרה בשנתה הראשונה בתיכון. באותה שנה, המגזין Teen Vogue כלל אותה ברשימת 21 Under 21 שלו.
התגובה התקשורתית הייתה חסרת פרופורציה לגודל הפרס ומותאמת לרגע. זכייתה דווחה על ידי CNN, הוושינגטון פוסט, ה-BBC ו-Good Morning America, והיא עברה בעולם כולו, כשהיא נקלטת על ידי גופי תקשורת הכוללים את The Tribune בהודו ואת ה-National Herald. נערה מתבגרת שחומה בטקסס העובדת על הנגיף שהשבית את כדור הארץ הייתה סיפור שלא ניתן לעמוד בפניו בשנה שבה היו מעט מאוד סיפורים טובים, וצ'ברולו הפכה, לזמן קצר, לסמל עולמי של כשירות מדעית צעירה.
מדוע אניקה מכונה גאון
הטענה נשענת על שלושה דברים, וכדאי להפריד ביניהם. הראשון הוא הקדמות: היא ביצעה תהליך עבודה חישובי לגילוי תרופות, מכוון כהלכה, בגיל ארבע עשרה. השני הוא גמישות — היכולת להכיר בכך ששיטת השפעת שלה כללית, ולכוון אותה מחדש באמצע הפרויקט לעבר פתוגן חדש בעוד המגפה עדיין מתפתחת. השלישי הוא בחירת הנושא, שלעיתים קרובות במדע היא כל המשחק; היא רדפה אחרי חלבון הדק כאשר הרדיפה אחרי חלבון הדק הייתה הדבר הנכון לעשות. ערך הוויקיפדיה באנגלית קורא לה בגלוי ילדת פלא במדע הרפואה, כך שתווית זו אינה אך ורק המצאה צהובה.
טענת הנגד אמיתית ואין לרכך אותה. שום מנטור אינו מצוין בתיעוד, שום מולקולה אינה מזוהה, שום פרסום או אימות המשך אינם מתועדים, ותוצאות הפרויקט לא הוכחו כשורדות מגע עם שולחן מעבדה. תחרות המדענים הצעירים של 3M מתגמלת הבטחה ותקשורת באותה מידה כמו ממצאים, והסיקור העיתונאי יוצא הדופן שקיבלה חב רבות לתזמון ולערך הנרטיבי. שום דבר בתיעוד הציבורי אינו קובע שהיא קידמה את מדע הטיפולים ב-COVID-19. מה שזה קובע הוא שילדה בת ארבע עשרה זיהתה באופן עצמאי את היעד הנכון, בחרה מתאמה המתאימה למשאבים שלה, וביצעה זאת תחת לחץ של מגפה מתקדמת. זהו שיקול דעת חריג ולא כוח עיבוד גולמי חריג, ושיקול דעת הוא המצרך הנדיר יותר.
מה מגיע לאחר מכן
סיפורה של צ'ברולו הוא, לעת עתה, התחלה עם פרק פתיחה רועש באופן חריג. התיעוד הממוסמך מידלדל לאחר 2020; הפרסים הם משנה אחת, והשאלה בת-הקיימא היא מה אדם עושה לאחר שנאמר לו בגיל ארבע עשרה שהוא המדען הצעיר המוביל באמריקה. האינסטינקטים המוצגים — לבחור את היעד המרכזי, לבנות מתודה שעוברת, לבצע שינוי כיוון כאשר העולם משתנה — הם אלה שעושים מדענים פעילים ולא אלופי ירידים מדעיים. האם הם נושאים אותה לקריירה מחקרית אינו כתוב עדיין בשום מקום. זהו החלק היחיד בביוגרפיה שלה שעדיין חשוב.