ה"ריתמיקה" (Rítmicas) החמישית והשישית, שנכתבו בסביבות 1930, נחשבות לכמה מהיצירות המוקדמות ביותר במסורת המוזיקה הקלאסית המערבית שנכתבו אך ורק להרכב כלי הקשה. אמדאו רולדן (Amadeo Roldán) פיתח יצירות אלו במהלך תקופת כהונתו בהוואנה, תוך שהוא מגשר בין הכשרה פורמלית אירופית לבין המרקמים הקצביים והכליים הייחודיים של המורשת המוזיקלית האפרו-קובנית בתחילת המאה ה-20.
הכשרה מוקדמת והגירה
רולדן, שנולד בשנת 1900 ברובע ה-17 של פריז, היה בנם של אב ספרדי ואם קובנית, הפסנתרנית אלברטינה גארדס (Albertina Gardes). הוא קיבל את הכשרתו המוזיקלית המוקדמת מאמו לצד אחיו, מצו-סופרן מריה תרזה (María Teresa) והצ'לן אלברטו (Alberto). הוא השלים לימודים פורמליים בקונסרבטוריון המלכותי של מדריד, שם סיים את הכשרתו בכינור ובתאוריה של המוזיקה בשנת 1916. שלוש שנים לאחר מכן, הוא עבר לקובה.
תפקידים תזמורתיים מקצועיים
עם הגעתו לקובה בשנת 1919, החל רולדן בקריירה מתמשכת בתוך הממסד המוזיקלי המקומי. בשנת 1922 הוא קיבל על עצמו את תפקיד הכנר הראשי של התזמורת הסימפונית של הוואנה (Orquesta Sinfónica de la Habana). באמצע שנות ה-20 הוא עבר לתזמורת הפילהרמונית של הוואנה, ועד שנת 1932 עלה לדרגת מנצח. בתקופה זו הוא גם הקים את רביעיית המיתרים של הוואנה כדי לקדם הופעות של מוזיקה קאמרית.
תרומות ל"אפרו-קובניזמו"
רולדן התגלה כדמות מרכזית בתנועת האפרו-קובניזמו (Afrocubanismo), כשהוא משלב כלי הקשה מקומיים בתוך מבנים סימפוניים. הבלט שלו משנת 1928, "לה רבמבארמבה" (La Rebambaramba), נותר יצירתו המוכרת ביותר, הידועה בשימוש באפקטים של כלי הקשה ילידיים, כולל לסת של חמור. עבודתו הרחבה יותר כללה את הפתיחה לנושאים קובניים (Overture on Cuban Themes) משנת 1925, שלוש הפואמות שהולחנו בשנת 1926 – "אוריינטה" (Oriente), "פרגון" (Pregón) ו-"פיאסטה נגרה" (Fiesta negra) – והבלט "נס אנאקייה" (El milagro de Anaquille) משנת 1929. בשנת 1934 הוא הלחין שמונה יצירות לקול וכלים על פי שירתו של ניקולאס גיין (Nicolás Guillén) תחת הכותרת "מוטיבוס דה סון" (Motivos de son).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הכרה בינלאומית ושנותיו האחרונות
האגודה הפאן-אמריקאית למלחינים, שהוקמה על ידי הנרי קאוול (Henry Cowell), הציגה את המוזיקה של רולדן באופן קבוע בתוכניותיה, כולל בקונצרט הבכורה שלה בניו יורק במרץ 1929. יצירתו המאוחרת הואטה לקראת אמצע שנות ה-30, והסתיימה בשני ה"פיאסאס אינפנטילס" (Piezas infantiles) לפסנתר בשנת 1937. רולדן מת בהוואנה ב-7 במרץ 1939 בגיל 38, לאחר שנכנע לסרטן בפניו.
עובדות מהירות
- נולד: 1900, פריז - נפטר: 1939, הוואנה - השכלה: הקונסרבטוריון המלכותי של מדריד - עיסוקים עיקריים: מלחין, מנצח, כנר - מינויים תזמורתיים: התזמורת הסימפונית של הוואנה, התזמורת הפילהרמונית של הוואנה - יצירות מפתח: לה רבמבארמבה (1928), ריתמיקה (1930) - תנועה: אפרו-קובניזמו
שאלות נפוצות של קוראים
### מה היה תפקידו של רולדן במוזיקת כלי הקשה?
הוא הלחין כמה מיצירות המוזיקה הקלאסית המערבית הראשונות שנכתבו במיוחד עבור הרכב כלי הקשה, ובמיוחד את הריתמיקה החמישית והשישית שלו.
### האם רולדן עבד בפריז או בהוואנה?
הוא נולד בפריז אך עבר לקובה בשנת 1919, שם בילה את שארית הקריירה המקצועית שלו.