התאוריה הסיבתית של הידיעה, שפורסמה בשנת 1967, סללה נתיב חדש עבור אלווין גולדמן (Alvin Goldman) בכך שהציעה כי ידע נובע מאמונות המקושרות כראוי לעובדות שהן מייצגות. סטייה זו ממסגרות נורמטיביות מסורתיות מיצבה אותו כדמות מרכזית בתנועה לעבר אפיסטמולוגיה נטורליסטית, מה שסימן תפנית משמעותית בפילוסופיה האנליטית האמריקאית במהלך סוף המאה העשרים.
קריירה אקדמית
גולדמן, שנולד בברוקלין בשנת 1938, השלים את הכשרתו האקדמית עם תואר ראשון מאוניברסיטת קולומביה (Columbia University) ולאחריו דוקטורט מאוניברסיטת פרינסטון (Princeton University). קריירת ההוראה שלו השתרעה על פני כמה עשורים ומוסדות רבים. בין השנים 1963 ו-1980 הוא לימד באוניברסיטת מישיגן, ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת אילינוי בשיקגו לתקופה של שלוש שנים. משנת 1983 ועד 1994 הוא החזיק במשרה אקדמית באוניברסיטת אריזונה. הוא סיים את הקריירה שלו באוניברסיטת ראטגרס (Rutgers University), אליה הגיע בשנת 1994 ושם שימש כפרופסור מועצת המנהלים לפילוסופיה ומדעי הקוגניציה עד פרישתו בשנת 2018.
יסודות בתורת הפעולה
תרומותיו הפילוסופיות המוקדמות של גולדמן התמקדו בתורת הפעולה, כפי שהובאו לידי ביטוי בפרסומו משנת 1970, "תאוריה של פעולה אנושית" (A Theory of Human Action). עבודה זו, שמקורה בתזה לדוקטורט שלו, סיפקה מסגרת קפדנית לסיווג הפעולות השונות שבני אדם מבצעים. האופי השיטתי של הניתוח שלו השפיע על השיח העכשווי, כולל כתביו של ג'ון רולס (John Rawls) בספרו "תאוריה של צדק" (A Theory of Justice).
מסגרות אפיסטמולוגיות
בשנות ה-60, גולדמן ביקש להתמודד עם אתגר גטייה (Gettier challenge) על ידי חשיבה מחדש על הגדרת הידיעה מעבר לאמונה אמיתית מוצדקת. הוא הציע כי ידע מחייב תהליך אמין להיווצרות אמונה. גישתו הנטורליסטית חילקה את האפיסטמולוגיה לשני רכיבים: משימה אנליטית לזיהוי קריטריונים נורמטיביים לאמונה מוצדקת, והסתמכות על הפסיכולוגיה המדעית כדי להבין פעולות קוגניטיביות אנושיות. מאוחר יותר הוא הרחיב מיקוד זה לאפיסטמולוגיה חברתית, תוך ניתוח האופן שבו ידע מועבר באמצעות מנגנונים משפטיים, תקשורתיים ודמוקרטיים, כפי שפורט בספרו משנת 1999, "ידע בעולם חברתי" (Knowledge in a Social World).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שילוב מדעי הקוגניציה
גולדמן הקדיש מחקר משמעותי לגישור על הפער בין פילוסופיה למדעי הקוגניציה. התפוקה המדעית שלו, כולל "אפיסטמולוגיה וקוגניציה" (Epistemology and Cognition) ו-"סימולציה של תודעות" (Simulating Minds), הדגימה את הרלוונטיות של המדע האמפירי לבעיות פילוסופיות. עבודתו חקרה קריאת מחשבות, שיקוף וקוגניציה מגולמת, תוך שילוב יעיל של שיטות פילוסופיות פורמליות עם ממצאי המחקר הפסיכולוגי.
עובדות מהירות
- נולד: 1938, ברוקלין - נפטר: 2024 - השכלה: אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת פרינסטון - תחום מרכזי: אפיסטמולוגיה - ספר בולט: תאוריה של פעולה אנושית - פרסים: מלגת גוגנהיים - חברות מקצועית: האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
שאלות שקוראים שואלים
### מהי התאוריה הסיבתית של הידיעה של גולדמן?
זו הצעה משנת 1967 הגורסת כי ידע מהווה אמונה אמיתית שנגרמה כראוי על ידי העובדה שהופכת את האמונה לאמיתית.
### מה היה המוקד של הקריירה המאוחרת של גולדמן?
הוא התמקד באפיסטמולוגיה חברתית, וחקר את המנגנונים של העברת ידע בחברה, כולל משפט, תקשורת והצבעה.