אלכסיי לאונוב: האדם הראשון שצעד אל תוך האין
ב-18 במרץ 1965 פתח אלכסיי לאונוב את הצוהר של חללית ווסخود 2 (Voskhod 2), דחף את עצמו החוצה אל המסלוב, והפך לבן האדם הראשון שצף בחופשיות בחלל הפתוח, כשהוא קשור לחלליתו בכבל באורך 4.8 מטרים. שנים עשר דקות ותשע שניות לאחר מכן הוא כמעט ולא הצליח לחזור פנימה – חליפתו התנפחה והפכה קשיחה כל כך בוואקום עד שלא יכול היה לעבור חזרה דרך תא האוויר. הוא שרד בכך שהוציא בסתר לחץ מן החליפה, ובכך הסתכן במחלת דקומפרסיה, עד שיכול היה לכופף את גפיו מספיק כדי להשתחל פנימה. זהו אחד האסונות-למחצה הגדולים ביותר של מירוץ החלל, ולאונוב בילה את שארית חייו כשהוא הופך את החוויה, כפשוטו ממש, לאמנות.
ילדות בצל הטהרות
לאונוב נולד ב-30 במאי 1934 בליסטוויאנקה (Listvyanka), במה שהיה אז מחוז סיביר המערבית, הילד השמיני מבין תשעה ילדים ששרדו של חשמלאי וכורים, ארכיפ (Arkhip), ויבדוקיה סוטניקובה (Yevdokia Sotnikova). משפחתו נושאת את צלקות האלימות הפוליטית הסובייטית משני צדדיה: סבו גורש לסיביר בשל השתתפותו במהפכת 1935 ברוסיה, ובש-1936 נעצר אביו במהלך הטהרות של סטלין. לאונוב כתב מאוחר יותר על מעצר זה: "הוא לא היה לבד: רבים נעצרו. זה היה חלק ממאמץ מכוון מצד הרשויות לעקור כל מי שהפגין עצמאות רבה מדי או חוזק אופי". המשפחה עברה תחילה לקמרובו ולאחר מכן, ב-1948, לקלינינגרד תחת כיבוש סובייטי. כילד השתמש לאונוב בציורים כדי לסייע בכלכלת הבית, וצייר פרחים על תנורים ונופים תמורת כסף – גרסה מוקדמת ומעשית של העין האמנותית שתלווה אותו מאוחר יותר אל תוך המסלוב בחלל.
מאקדמיית אמנות שנדחתה ועד לתא הטייס
לאונוב סיים את בית הספר התיכון בקלינינגרד בשנת 1953 ונרשם לאקדמיה לאמנות בריגה, אך דחה את ההצעה עקב עלות שכר הלימוד – פיצול דרכים שהפנה אותו במקום זאת לעבר טיסה. הוא התאמן בבית ספר הכנה לטיסה אוקראיני בקременצ'וג (Kremenchug), ביצע טיסת סולו ראשונה במאי 1955, ולאחר מכן סיים בהצטיינות את בית הספר הגבוה לטייסי חיל האוויר בצ'וגויב (Chuguev) בשנת 1957. באותה שנה הוא מונה לסג-לุטננט בגדוד תעופת הצניחת ה-113 ובהמשך שירת בגדוד סיור במזרח גרמניה, בטרם נבחר בשנת 1960 כאחד מעשרים טייסים בקבוצת אימוני הקוסמונאוטים הראשונה של ברית המועצות – אותה קבוצה שהפיקה את יורי גגארין (Yuri Gagarin).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הליכת החלל, והרישום שנלווה אליה
הליכת החלל של לאונוב ב-1965 במהלך משימת ווסخود 2 הייתה המשימה שהפכה אותו לדמות עולמית: הפעילות החוץ-רכבית הראשונה בהיסטוריה האנושית, שהושגה טרם הצלחתם של האמריקאים, והושלמה למרות תקלת החליפה שכמעט הותירה אותו תקוע מחוץ לקפסולה. מה שהבדיל את לאונוב גם ברגע ההוא היה העובדה שנשא עימו לחלל עפרונות צבעוניים ונייר, ובהיותו מחוסר משקל בוואקום של החלל, יצר את יצירת האמנות הראשונה אי פעם שנוצרה שם – רישום של זריחה במסלוב. הוא המשיך לפרסם אלבומים מרובים של אמנות נושאית של חלל, חלק ניכר מהם בשיתוף פעולה עם האמן אנדריי סוקולוב (Andrei Sokolov), ובהמשך צייר דיוקנאות של האסטרונאוטים האמריקאים שטסו לצידו. הסופר ארתור סי. קלארק (Arthur C. Clarke) ציין כי ציור של לאונוב משנת 1967, קרוב לירח (Near the Moon), הציג יישור קו שמימי התואם ביסודו את רצף הפתיחה של הסרט 2001: אודיסיאה בחלל (2001: A Space Odyssey), אשר יצא לאקרנים בשנה שלאחר מכן.
הפגת המתיחות במסלוב
עשר שנים לאחר הליכת החלל שלו, ביולי 1975, פיקד לאונוב על חללית סויוז 19 (Soyuz 19) בפרויקט הניסוי אפולו-סויוז (Apollo-Soyuz Test Project), המשימה המשותפת הראשונה המאוישת שבוצעה על ידי ארצות הברית וברית המועצות – שתי חלליות שנתחברו זו לזו במסלוב בשיא היריבות של המלחמה הקרה. המשימה הפכה לסמל של הפגת מתיחות (דטנט), ולאונוב פיתח ידידות ארוכת שנים עם המפקד האמריקאי תומאס פ. סטפורד (Thomas P. Stafford), ואף הפך לסנדק לילדיו של סטפורד. משנת 1976 ועד 1982 שימש כמפקד צוות הקוסמונאוטים וסגן מנהל מרכז האימונים לקוסמונאוטים על שם יורי גגארין, בטרם פרש מהתוכנית בשנת 1992.
משימות שמעולם לא התרחשו
הקריירה של לאונוב עוצבה גם על ידי משימות אליהן שובץ אך מעולם לא טס בהן. טיסה מתוכננת סביב הירח על גבי חללית סויוז 7K-L1 (Soyuz 7K-L1) בוטלה לאחר שמשימת אפולו 8 האמריקאית הקדימה את הסובייטים בטיסה מאוישת סביב הירח. הוא הוחלף בהמשך כמפקד של סויוז 11 לאחר שחבר צוות, ואלרי קובאסוב (Valery Kubasov), חשוד בשחפת – חילוף צוות זה, כפי שהתברר, מנע מלאונוב להיות על סיפון החללית כאשר צוות סויוז 11 המקורי נספה בעת החזרה לאטמוספירה. משימות תחנת החלל סאליוט (Salyut) הבאות שהושתו עליו בוטלו או נכשלו לחלוטין.
מדוע אלכסיי נקרא גאון
הגאונות של לאונוב לא הייתה מהסוג המופשט ובונה התיאוריה המקושר למדענים; זו הייתה הגאונות המשולבת של מהנדס-ספורטאי-אמן הפועל בתחום שאף בן אנוש לא דרך בו מעולם. הטסת חליפת חלל תקולה חזרה לתוך תא אוויר בזמן אמת, איוורור והצלת חיים מאולתרת תחת לחץ זמן קטלני, דרשו שילוב נדיר של הכשרה טכנית, סיבולת פיזית ואלתור קר-רוח – סוג זה של גאונות פתרון בעיות יישומי הספציפי לטייסי ניסוי ואסטרונאוטים מוקדמים. מעל כל אלו שכנה תכונה נדירה עוד יותר: עין של אמן שהפיקה את הציור הראשון שנוצר בחלל וציורים מדויקים עד כדי כך שארתור סי. קלארק זיהה בהם תובנה אסטרונומית אמיתית. אף מוסד יחיד לא הכתיר אותו כ"גאון" במילים מפורשות, אך ההבחנה הכפולה – הולך החלל הראשון והאמן הראשון בחלל, המבוססת על שני עיטורי גיבור ברית המועצות – יוצרת את הטענה במשתמע. טענת הנגד ההגונה היא שהישגו המכונן היה, במהותו, אומץ לב פיזי יוצא דופן ומיומנות מאומנת תחת משבר ולא מקוריות מושגית; היצירה האמנותית, אף על פי שהייתה מושجת באמת, היוותה עיסוק צדדי לצד קריירה צבאית והנדסית, ולא חינוך אמנותי פורמלי שאי פעם השלים.
מורשת
לאונוב הלך לעולמו ב-11 באוקטובר 2019 במוסקבה, לאחר שבילה את העשורים האחרונים של חייו כמדינאי ותיק של טיסות החלל – הוא היה ממייסדי פסטיבל סטארמוס (Starmus Festival) בשנת 2011 וסייע בהקמת אגודת חוקרי החלל (Association of Space Explorers) בשנת 1985. הוא זכור כאדם שהוכיח כי בן אנוש יכול לשרוד, לעבוד ואפילו ליצור מחוץ למחסה של חללית, וכגשר הבלתי סביר בין תא הטייס לבין הבד הלבן.