אלכסנדר לוקשנקה (Alexander Lukashenka): הדיקטטור האחרון באירופה, מוסבר
ב-1995 אמר נשיא בלארוס החדש למראיין כי "לא הכול שקשור לדמות הידועה היטלר היה גרוע", והציע את הרייך כמופת לסמכות נשיאותית. מרבית הפוליטיקאים האירופים היו גומרים את הקריירה עד שעת הצהריים. לוקשנקה רק התחיל. שלושה עשורים לאחר מכן הוא עדיין היה בארמון העצמאות, לאחר שהאריך ימים יותר מכל יריב, מכל תנועת מחאה, וממרבית המנהיגים שפעם סירבו ללחוץ את ידו.
בנה של חולבת מקופוס
הוא נולד ב-30 באוגוסט 1954 בקופוס (Kopys) שבאזור ויטבסק (Vitebsk), אף על פי שמאז טען כי נולד ב-31. הוא גדל ללא אב; אמו, יקטרינה טרופימובנה (Ekaterina Trofimovna), עבדה בעבודות כפיים ובהן כחולבת, וסיפור המוצא של קשיי הכפר שימש ככלי בפוליטיקה שלו מאז ומתמיד. הוא סיים את המכון הפדגוגי של מוהילב (Mogilev Pedagogical Institute) ב-1975, שירת בכוחות משמר הגבול הסובייטיים עד 1977 ובצבא הסובייטי מ-1980 עד 1982 כקצין פוליטי סגן בדיוויזיית רובינים ממונעים במינסק, וסיים את האקדמיה חקלאית הבלארוסית בהורקי (Horki) ב-1985.
ב-1987 מונה למנהל חווה ממשלתית בשם גורודץ (Gorodets) במחוז שקלוב (Shklow), ומייד הנהיג חוזי חכירה – מחווה רפורמיסטיות שתיראה אירונית די מהר. הוא נבחר לסובייט העליון של בלארוס הסובייטית ב-1990, בעוד האיחוד התפרק סביבו.
ועדה נגד שחיתות
כלי עלייתו היה ועדה. לאחר שמונה ליושב-ראש בפועל של גוף נגד שחיתות באפריל 1993, הוא האשים שבעים בכירים במעילות, וביניהם סטניסלב שושקביץ' (Stanislau Shushkevich), יושב-ראש הסובייט העליון והאיש שחתם על ההסכם לפירוק ברית המועצות. שושקביץ' התפטר. לוקשנקה גילה את השיטה שבה ישתמש במשך שלושים שנה: לא מדיניות, אלא הרס ציבורי של יחידים.
ב-1994 הוא זכה בבחירות הנשיאותיות התחרותיות הראשונות בתולדות בלארוס, כשגרף 45.1 אחוזים בסיבוב הראשון ו-80.1 בשני. הוא הושבע לתפקידו ב-20 ביולי 1994. הוא נותר הנשיא הראשון והיחיד של המדינה.
כתיבה מחדש של החוקה פעמיים
הפירוק ארך שנתיים. משאל בחרות ב-1995 העניק לרוסית מעמד רשמי שווה, אישר אינטגרציה כלכלית עם מוסקבה, החזיר סמלי מדינה בסגנון סובייטי ו – הסעיף המבצעי – הפקיד בידי הנשיא את הסמכות לפזר את הפרלמנט, על פי דיווח על 81.4 אחוזים. האספה הפרלמנטרית של ארגון הביטחון והשתית באירופה (OSCE) מצאה שההצבעה נפלה מהסטנדרטים של בחירות חופשיות והוגנות. משאל נוסף ב-1996 הרחיב עוד יותר את סמכויות הנשיא ופיטר לחלוטין את הסובייט העליון; ארצות הברית והאיחוד האירופי סירבו להכיר בכך. ב-2004 משאל שלישי ביטל את הגבלות כדורי הכהונה לנשיא על פי טענה ל-79.42 אחוזים, והתקרה נעלמה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הבחירות שהגיעו לאחר מכן היו פורמליות. הוא גרף 75.65 אחוזים ב-2001, 86 ב-2006, 79.65 ב-2010, קדנציה חמישית ב-2015, ו-88 אחוזים ב-2025, אז הושבע לקדנציה שביעית במרץ. תוצאת 2006 הניבה את ההתבטאות החושפנית ביותר בקריירה שלו: הוא זייף, לדבריו, את התוצאות נגד עצמו, שכן למעשה זכה ב-93.5 אחוזים.
היעלמויות
ב-1999, לאחר שידור שבו הורה לוקשנקה לראשי הביטחון שלו לטפל ב"זבל האופוזיציע", נעלמו דמויות האופוזיציה יורי זכרנקה (Yury Zacharanka) ויקטור הגנצ'ר (Viktar Hanchar). העיתונאי דמיטרי זבאדסקי (Dzmitry Zavadski) נעלם ב-2000. סרט תיעודי של דויטשה ולה (Deutsche Welle) ב-2019 אישר שיחידה מיוחדת רצחה אותם.
אוגוסט 2020
התשעה באוגוסט 2020 שבר את ההסדר. לוקשנקה טען ל-80.1 אחוזים; יוזמת הניטור האזרחי גולוס (Golos) הגיעה למסקנה שמועמדת האופוזיציה סב틀נה טיخانოვסקאיה (Sviatlana Tsikhanouskaya) השיגה רוב מוחלט של לפחות 52 אחוזים. המדינה התקוממה, כולל האנשים שהיו אפוליטיטיים בעבר, והתגובה הייתה תעשייתית. משרד זכויות האדם של האו"ם תיעד 450 מקרי עינויים, כולל אלימות מינית. לוקשנקה אמר בתחילה שכלואים בדו את חבורותיהם, ואחר כך הודה בפני הבי-בי-סי (BBC) ש"אנשים הוכו במרכז המעצר" אוקרסטינה (Okrestina).
הדיכאון לא דעך; הוא הפך ממוסד. בלארוס מחזיקה כיום הרבה יותר מ-600 אסירים פוליטיים, לעומת כ-30 לאחר בחירות 2010 – יותר מרוסיה. העיתונאי סטסיאפן לאטיפאו (Stsyapan Latypau) ספג שמונה שנים וחצי על שניסה למנוע מהמשטרה לצבוע מעל ציור קיר של האופוזיציה. טוט.בי (Tut.by), כלי התקשורת העצמאי המרכזי, נחסם ב-2021 עם עשרים ושישה עיתונאים במאסר; ארגון כתבים ללא גבולות מכנה את בלארוס המדינה המסוכנת ביותר באירופה עבור אנשי תקשורת. האיחוד האירופי, בריטניה וארצות הברית חדלו להכיר בו כנשיא הלגיטימי.
בן הערובה והגבול
לאחר מכן הגיעו שתי אלתורים. במאי 2021 הוא הורה אישית למטוס ריינאייר (Ryanair) מאתונה לוילנה לנחות במינסק עקב התראת שווא על פצצה, בליווי מטוס מיג-29 (MiG-29), כדי לעצור את העיתונאי רומן פרוטאسביץ' (Roman Protasevich). לאחר מכן, ככל שהסנקציות הצטברו, הוא שיווק את בלארוס כנתיב כניסה לאיחוד האירופי, ויצר משבר מהגרים בגבולות פולין וליטא. ארבעה סבבי סנקציות של האיחוד האירופי פגעו ב-166 אינדיבידואלים ובחמישה עשר גופים, בעלות משוערת של 2.9 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי (GDP), או 1.68 מיליארד דולר.
וסאל של מוסקבה
החשבון הגיע במונחים של מטבע רוסי. לאחר שבילה שנים בהתנגדות לבליעה – ב-2020 האשים פומבית את פוטין ברצונו להפוך את בלארוס לחלק מרוסיה – הוא נתן לכוחות הרוסיים לצאת לפלישה לאוקראינה ב-2022 מאדמת בלארוס. מוסקבה שחררה כמיליארד דולר מתוך הלוואה של 1.5 מיליארד דולר; אנליסטים החלו לכנות את סחיפת המדינה "דונבאסיזציה" (Donbasization), מעין ישות תחת מטריה רוסית. הוא תווך במרד וגנר ביוני 2023, כשטען כי מנע מפוטין להרוס את הקבוצה, ועד 2025 נפרסו נשקים גרעיניים טקטיים רוסיים בשטחו. באוגוסט 2025 הוא הודיע שלא יבקש קדנציה נוספת.
מדוע אלכסנדר מכונה גאון
איש רציני אינו מכנה את לוקשנקה גאון במובן של הערכה, והמילה זוכה למקומה כאן רק אם היא מופשטת לכדי מיומנות אחת צרה ומכוערת: הישרדות פוליטית. בזאת אין לו מתחרים חיים באירופה. שלושים ושתיים שנים בשלטון, שש בחירות מחדש מזויפות, ולא רגע אחד שבו יורש נראה כאפשרות סבירה.
המיומנות אמיתית וכדאי לכנות אותה במדויק. הוא קורא את התרעומת של הכפר ומעמד הפועלים טוב יותר ממה שמתנגדיו עשו אי פעם, והוא דובר את שפתם ולא את שפת האינטליגנציה. הוא תפס מוקדם שהמאבק בשחיתות הוא הנשק המושלם משום שהוא הורס אנשים כיחידים ובה בעת חונף לציבור. הוא מוכן להפעיל כוח מוקדם וקשה יותר ממה שהאינסטינקט הדמוקרטי מצפה, והוא מבין שמשאל בחרות שימושי יותר מהפיכה משום שהוא מכבס את אותה התוצאה. זוהי אינטליגנציה טקטיקה ברמה גבוהה.
זוהי גם כל התמונה, והטיעון הנגדי הוא מכריע. נראה שהוא הפסיד בבירור בבחירות 2020 ונשאר אך ורק באמצעות עינוי דרך ההשלכות. כל אלתור מאז – חטיפת הריינאייר, משבר המהגרים המהונדס – פעל כבומרנג ויצר סנקציות עמוקות יותר ותלות עמוקה יותר במוקבה. הכלכלה שהוא מגן עליה מעולם לא נמלטה מהנפט הרוסי המסובסד. אדם שבילה עשרים וחמש שנים בהתנגדות להיבלעות על ידי רוסיה סיים באירוח נשק גרעיני ונתיב פלישה שלה. הישרדות אינה שוות ערך לאסטרטגיה, וערמומיות אינה שוות ערך למחשבה.
מורשת
המערכת נושאת את שמו: לוקשניזם (Lukashism), סמכותנות הבנויה מפולחן אישיות ונוסטלגיה סובייטית, שבה צווים נשיאותיים עדיפים על חקיקה והפרלמנט שייך לו באמינות מאז 2004. ג'ון סוויני (John Sweeney) תיאר את העסקה כ"גרסה מוטantית של עסקת ברית המועצות עם עמה: הם מעמידים פנים שהם משלמים לנו, ואנחנו מעמידים פנים שאנחנו עובדים." הוא משחק הוקי קרח מדי שנה, ניהל קמפיין פעם להחייאת ייצור תפוחי אדמה, ואמר שעדיף להיות דיקטטור מאשר הומוסקסואל. מה שהוא משאיר מאחוריו הוא מדינה עם יותר אסירים פוליטיים מרוסיה, אופוזיציה בגלות, וריבונות שהוא בילה את הקריירה שלו בהגנה עליה ואת שנותיו האחרונות בחתימה עליה.