אילקה וסטרהוף

הבית בלינס שבו נפטרה אילקה וסטרהוף (Ailke Westerhof) בשנת 1946 הוא אותו המקום שבו נולדה שבעים שנה קודם לכן. כאחות הולנדית, המסלול המקצועי שלה הוביל אותה הרחק מאזור הכפר חרונינגן כדי לשרת בזירות רפואיות בעלות סיכון גבוה ברחבי אירופה במהלך מלחמות הבלקן ומלחמת העולם הראשונה.

שירות סיעודי צבאי

בין השנים 1912 ו-1919 עבדה וסטרהוף במסגרת תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומית. שירותה התמקד באזור הבלקן, וכלל משימות בהונגריה ובסרביה. בעת שהייתה בעיר הסרבית ואלייבו (Valjevo), היא פעלה תחת הדרכתו של ד"ר אריוס ואן טינהובן (Arius van Tienhoven), כשהיא מתמקדת בטיפול בחולים שסבלו מטיפוס.

תפקידים אזרחיים והכרה

לאחר שירותה בזמן המלחמה, היא עברה לתפקידים אזרחיים בהולנד. היא הועסקה על ידי המשמר האזרחי המתנדב של אמסטרדם (Amsterdamse Vrijwillige Burgerwacht) וסיפקה הדרכה סיעודית עבור הצלב האדום באמסטרדם. תרומתה המקצועית זכתה להכרה ציבורית משמעותית, שהובילה למינויה לאבירת מסדר אוראניה-נסאו בשנת 1924. בשנת 1935 העניקה לה הנסיכה יוליאנה את מדליית פלורנס נייטינגייל. הרשויות בסרביה הכירו גם הן במחויבותה, והעניקו לה את צלב הרחמים ואת מדליית האומץ.

מורשת והיסטוריה מקומית

נכס המשפחה בלינס, ששימש כנפחייה עבור הוריה אֵבל וסטרהוף (Ebel Westerhof) ואיטיה דה פריס (Itje de Vries), הפך לאנדרטה לאומית בעקבות עבודות שיקום שהחלו בשנת 1975. הרחוב שבו נמצאים בית הולדתה ומקום מגוריה האחרון נושא כיום את השם Zuster A. Westerhofstraat. יתרה מכך, דמותה הונצחה בדיוקן משנת 1924 של האמן בארט פייזל (Bart Peizel).

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

עובדות מהירות

- נולדה: 1876, לינס - נפטרה: 1946, לינס - אזרחות: ממלכת הולנד - עיסוק: אחות - מעסיק: תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומית - אבירת מסדר אוראניה-נסאו: 1924 - מדליית פלורנס נייטינגייל: 1935

שאלות שקוראים שואלים

### היכן שירתה אילקה וסטרהוף במהלך מלחמת העולם הראשונה?

היא שירתה בהונגריה ובסרביה, וטיפלה במיוחד בחולי טיפוס בוואלייבו.

### איזו הכרה קיבלה עבור עבודתה הסיעודית?

היא מונתה לאבירת מסדר אוראניה-נסאו בשנת 1924 וקיבלה את מדליית פלורנס נייטינגייל בשנת 1935, לצד עיטורים סרביים שכללו את צלב הרחמים.