אדולף אריק נורדנשלד

אדולף אריק נורדנשלד (Adolf Erik Nordenskiöld) היה גיאולוג, מינרלוג וחוקר ארקטי פיני-שוודי. הוא ידוע בעיקר בהובלת משלחת ה"וגה" (Vega Expedition) בשנים 1878–1879, שהשיגה את המעבר המלא הראשון של המעבר הצפון-מזרחי. כחבר במשפחת האצולה נורדנשלד, הוא החזיק בתואר ברון ותרם תרומות משמעותיות להיסטוריה של המדע השוודי.

אדולף אריק נורדנשלד

נילס אדולף אריק נורדנשלד (Nils Adolf Erik Nordenskiöld, 18 בנובמבר 1832 – 12 באוגוסט 1901) היה אריסטוקרט, גיאולוג, מינרלוג וחוקר ארקטי פיני-שוודי. הוא היה חבר במשפחת האצולה המדעית נורדנשלד והחזיק בתואר "פריהרה" (friherre, ברון).

הוא נולד בדוכסות הגדולה של פינלנד שבאימפריה הרוסית, ונאלץ לעבור לשוודיה ב-1857 בשל פעילותו הפוליטית, שם הפך לחבר בפרלמנט השוודי ובאקדמיה השוודית. הוא הוביל את משלחת ה"וגה" לאורך החוף הצפוני של אירואסיה בשנים 1878–1879. זה היה המעבר המלא הראשון של המעבר הצפון-מזרחי. המשלחת המוצלחת, שהחלה כמיזם בעייתי, נחשבת לאחד ההישגים הגבוהים ביותר בהיסטוריה של המדע השוודי.

משפחת נורדנשלד

משפחת נורדנשלד הייתה משפחה פינו-שוודית עתיקה וחלק מהאצולה. אביו של נורדנשלד, נילס גוסטף נורדנשלד (Nils Gustaf Nordenskiöld), היה מינרלוג, עובד מדינה ונוסע פיני. הוא היה גם חבר באקדמיה הרוסית למדעים.

אדולף אריק היה אביהם של גוסטף נורדנשלד (חוקר מסה ורדה) וארלנד נורדנשלד (אתנוגרף של דרום אמריקה) ודודו מצד אמו של נילס אוטו גוסטף נורדנשלד (חוקר קוטב נוסף). הוריו של נילס אוטו גוסטף נורדנשלד היו בני דודים — אוטו גוסטף נורדנשלד (נולד ב-1831 בהסלבי, שוודיה) ואנה אליזבת סופיה נורדנשלד (נולדה ב-1841 בפינלנד), שהייתה אחותו של אדולף אריק נורדנשלד. הצד השוודי של המשפחה השתמש בכתיב "Nordenskjöld", בעוד הצד הפיני השתמש בכתיב "Nordenskiöld". אחיינו אריק נורדנשלד הפך לזואולוג והיסטוריון של הביולוגיה.

ביוגרפיה

### חיים מוקדמים וחינוך

נורדנשלד נולד ב-1832 בהלסינקי, בירת פינלנד, אך בילה את נעוריו המוקדמים באחוזת המשפחה, אחוזת פרוגארד, הממוקמת בכפר נומינן במנטסלה. הוא למד בבית ספר בפורבו, עיירה קטנה בחוף הדרומי של פינלנד. לאחר מכן נכנס לאוניברסיטת אלכסנדר הקיסרית בהלסינקי ב-1849, שם למד מתמטיקה וגיאולוגיה, והקדיש את עצמו במיוחד לכימיה ומינרלוגיה. הוא קיבל את התואר השני שלו ב-1853. שנתיים לאחר מכן פרסם את עבודת הדוקטורט שלו, שכותרתה "על הצורות הגבישיות של גרפיט וכונדרודיט" (Om grafitens och chondroditens kristallformer).

עם סיום לימודיו ב-1853, ליווה נורדנשלד את אביו להרי אורל וחקר את מכרות הברזל והנחושת בטגילסק; עם שובו קיבל מינויים זוטרים הן באוניברסיטה והן במשרד הכרייה.

### פעילות פוליטית וגלות

לאחר שלמד אצל יוהאן לודוויג רונברג, נורדנשלד השתייך לחוגים ליברליים ואנטי-צאריסטיים שפעלו לשחרור פינלנד מרוסיה על ידי השוודים במהלך מלחמת קרים. נאום לא זהיר במפגש חברתי ב-1855 משך את תשומת לב הרשויות הרוסיות הקיסריות לדעותיו הפוליטיות, והוביל לפיטוריו מהאוניברסיטה.

לאחר מכן ביקר בברלין, המשיך בלימודי המינרלוגיה שלו, וב-1856 קיבל מלגת נסיעה מהאוניברסיטה בהלסינקי ותכנן להוציא אותה על מחקר גיאולוגי בסיביר ובקמצ'טקה. ב-1856 מונה נורדנשלד גם למרצה (Docent) למינרלוגיה באוניברסיטה. ב-1857 עורר שוב את חשד הרשויות, כך שנאלץ לעזוב את פינלנד, למעשה כפליט פוליטי, ונשללה ממנו הזכות להחזיק אי פעם במשרה באוניברסיטה של פינלנד. הוא ברח לשוודיה.

ב-1862 היה אחד המייסדים של "Sällskapet Idun", אגודת גברים שנוסדה בסטוקהולם.

ב-1863 התחתן עם אנה מריה מנרהיים, דודתו של המרשל ק. ג. א. מנרהיים.

### התיישבות בסטוקהולם וחקר הקוטב

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

נורדנשלד התיישב בסטוקהולם, ועד מהרה קיבל הצעה מהגיאולוג אוטו טורל להצטרף אליו למשלחת לשפיצברגן. לתצפיות של טורל על תופעות קרחוניות הוסיף נורדנשלד את גילוי השרידים של צמחי עידן השלישון בבל סאונד, ועם חזרת המשלחת קיבל מינוי של אוצר ומנהל המחלקה למינרלוגיה במוזיאון השוודי להיסטוריה של הטבע (Naturhistoriska Riksmuseet) ופרופסורה למינרלוגיה באקדמיה השוודית למדעים. הוא גם זכה במדליית המייסד של החברה הגיאוגרפית המלכותית ב-1869.

השתתפותו של נורדנשלד בשלוש משלחות גיאולוגיות לשפיצברגן, ואחריהן משלחות מחקר ארקטיות ארוכות יותר ב-1867, 1870, 1872 ו-1875, הובילה אותו לנסות לגלות את המעבר הצפון-מזרחי שחיפשו זמן רב. הוא השיג זאת במסע של הספינה "וגה" (SS Vega), כשהוא מפליג לראשונה לאורך החופים הצפוניים של אירופה ואסיה. החל מקרלסקרונה ב-22 ביוני 1878, ה"וגה" הקיפה את כף צ'ליוסקין באוגוסט שלאחר מכן, ולאחר שקפאה בסוף ספטמבר ליד מצר ברינג, השלימה את המסע בהצלחה בקיץ שלאחר מכן. הוא ערך תיעוד מונומנטלי של המשלחת בחמישה כרכים, וכתב בעצמו סיכום פופולרי יותר בשני כרכים. עם שובו לשוודיה זכה לקבלת פנים נלהבת, ובאפריל 1880 הוענק לו תואר ברון ומפקד מסדר כוכב הצפון.

ב-1883 ביקר בחוף המזרחי של גרינלנד בפעם השנייה, והצליח להעביר את ספינתו דרך מחסום הקרח הגדול, הישג שנוסה לשווא במשך יותר משלוש מאות שנים. קפטן משלחת ה"וגה", לואיס פלנדר, קיבל תואר אצולה באותו זמן, ואימץ את השם "פלנדר אפ וגה" (Palander af Vega).

### חיים מאוחרים ומוות

ב-1893 נבחר נורדנשלד לכיסא ה-12 של האקדמיה השוודית. ב-1900 קיבל את מדליית מרצ'יסון מהחברה הגיאולוגית של לונדון. הוא היה מועמד לפרס נובל הראשון בפיזיקה אך מת לפני שהפרסים הוענקו.

נורדנשלד מת ב-12 באוגוסט 1901, בדלביו, סודרמנלנד, שוודיה, בגיל 68.

היסטוריון של קרטוגרפיה מוקדמת

כחוקר, נורדנשלד התעניין בהיסטוריה של חקר האזור הארקטי, במיוחד כפי שהיא באה לידי ביטוי במפות ישנות. עניין זה הוביל אותו לאסוף וללמוד באופן שיטתי מפות מוקדמות. הוא כתב שני מונוגרפיות משמעותיות, שכללו פקסימיליות רבות, על אטלסים מודפסים מוקדמים ומיפוי גיאוגרפי ומפות ימיות מימי הביניים, בהתאמה: "אטלס פקסימיליה להיסטוריה המוקדמת של הקרטוגרפיה" (1889) ו"פריפלוס: מסה על ההיסטוריה המוקדמת של מפות והוראות שיט" (1897).

הוא הוריש את אוספו האישי העצום של מפות מוקדמות לאוניברסיטת הלסינקי, והוא נרשם במרשם הבינלאומי של אונסק"ו "זיכרון עולם" ב-1997.

משלחות

- ב-1858 השתתף נורדנשלד במשלחת הראשונה של טורל לסוואלברד על הסלופ "פריטיוף" (Frithiof). המשלחת ביצעה תצפיות ביולוגיות וגיאולוגיות לאורך חופי שפיצברגן.

- ב-1861 השתתף במשלחת השנייה של טורל לסוואלברד על סיפון ה"איאולוס" (Æolus). זה כלל מסע בסירה לאורך החוף הצפוני שכמעט לא נחקר של נורדאוסלנדט עד ארץ הנסיך אוסקר. הם גם החלו למדוד קשת מרידיאנית, אך לא השלימו את העבודה.

- ב-1864 הציבה האקדמיה השוודית המלכותית למדעים את נורדנשלד בפיקוד על הסקונר "אקסל תורדסן" (Axel Thordsen) כדי להשלים את סקר קשת המרידיאן. לאחר ביצוע המדידות הדרושות בדרום סוואלברד, הם הצילו 27 גברים שנאלצו לנטוש את ספינותיהם הלכודות בקרח.

- ב-1868 על הספינה "סופיה" (Sofia), הוא הגיע רחוק יותר צפונה מכל כלי שיט שהיה אי פעם בחצי הכדור המזרחי. הוא הגיע ל-82° 42' צפון, ועקף את השיא הקודם של ויליאם סקורסבי ב-12'.

- ב-1870 ביקר בגרינלנד כדי לגלות אם כדאי להשתמש בכלבי מזחלת למשלחת קוטבית. הוא הגיע למסקנה שזה לא יהיה מעשי להשיג ולהסתמך על מספר גדול של כלבים מגרינלנד לאור התפרצויות אחרונות של מחלת כלבים מדבקת. הוא ערך מסע של כ-48 ק"מ (30 מייל) על הקרח הפנימי. באויבפק (Uivfaq) באי דיסקו נמצאו כמה גושים גדולים של ברזל טבעי שנורדנשלד הניח שהם מטאוריטים. כיום חושבים שהברזל הצטבר בתצורות בזלת באמצעות התפרצויות געשיות.

- ב-1872 יצא נורדנשלד למשלחת להגיע לקוטב הצפוני באמצעות איילים. לשם כך, ספינת הקיטור "פולהם" (Polhem), ספינת הקיטור "אונקל אדם" (Onkel Adam) והבריג "גלדן" (Gladan) נפגשו ליד שפיצברגן. במוסלבקטה, שלוש הספינות קפאו באופן בלתי צפוי. נורדנשלד נאלץ להאכיל 67 גברים לאורך כל החורף, וכן לעזור לצוותים משש ספינות ציד נורווגיות שסבלו מאותו גורל. המצב החמיר כשכל האיילים מלבד אחד ברחו. במקום מסע מזחלות לקוטב, ניתן היה לבצע רק טיול לנורדאוסלנדט, שבמהלכו נעלם חבר משלחת אחד בזמן שחיפש עצי סחף. האספקה אזלה בצורה מסוכנת ומחלת הצפדינה הייתה נפוצה. עם זאת, רק מלח אחד נכנע לה, כי בנג'מין לי סמית' על ספינת הקיטור "דיאנה" מצא את הספינות הלכודות ותרם את המצרכים שלו. שבועיים לאחר מכן, הקרח נפתח והספינות יכלו לחזור לשוודיה.

- ב-1875 נסע לנהר יניסיי בסיביר, על סיפון הסלופ "פרובן" (Pröven), אותו שלח חזרה בזמן שהוא עלה במעלה הנהר בסירה וחזר הביתה ביבשה.

- ב-1876 חזר נורדנשלד על המסע לשפך היניסיי עם ספינת הקיטור "אימר" (Ymer) כדי להוכיח שהמסלול הזה אינו תלוי בתנאי קרח נוחים בצורה יוצאת דופן.

- ב-1878–1879 הוא היה הראשון שהשלים את כל המעבר הצפון-מזרחי לאורך החוף הצפוני של אירואסיה. הוא השיג זאת במסע של ה"וגה". החל מקרלסקרונה ב-22 ביוני 1878, ה"וגה" הקיפה את כף צ'ליוסקין באוגוסט. ה"וגה" לוותה בתחילה על ידי הספינות "לנה", "פרייזר" ו"אקספרס". השתיים האחרונות נפרדו בשפך היניסיי ונסעו במעלה הזרם. ה"לנה" הפליגה במעלה נהר לנה ליאקוצק. בסוף ספטמבר, ה"וגה" קפאה ליד מצר ברינג ובילתה את החורף בין הצ'וקצ'ים החופיים. על ידי הפלגה דרך מצר ברינג ביולי 1879, ה"וגה" השלימה את המעבר הצפון-מזרחי.

- ב-1882–1883 - משלחת דיקסון השנייה ("Den andra Dicksonska Expeditionen till Grönland"), הוא לקח את ה"סופיה" למפרץ דיסקו שם, יחד עם שלושה סאמים, ערך משלחת למעטה הקרח הפנימי. הוא ציפה שהחלק הפנימי של גרינלנד יהיה ללא קרח ואולי מכוסה ביערות. נורדנשלד נאלץ לוותר במהירות בגלל בעיות טכניות, אך הסאמים חדרו 230 קילומטרים מזרחה לפני שחזרו. בחוף המזרחי של גרינלנד, המשלחת חדרה דרך מחסום הקרח הגדול - כראשונה לאחר 300 שנות ניסיונות - ונחתה באמאסאליק (קונג אוסקרס האמן) 65° 37' צפון, רק מעט צפונית למקום שבו וילהלם אוגוסט גרה נאלץ לסובב את משלחת האומיאק שלו [da] ב-1830.

כבוד

- ארכיפלג נורדנשלד, קבוצת איים בים קארה, מול חופי סיביר

- ים לאפטב נקרא בעבר "ים נורדנשלד" (ברוסית: мо́ре Норденшёльда), לכבודו של חוקר ארקטי זה.

- פיורד נורדנשלד בארץ פירי, גרינלנד

- קרחון נורדנשלד, צפון-מערב גרינלנד

- קרחון נורדנשלד (נובאיה זמליה), קבוצה של ארבעה קרחונים

- נורדנשלדברן (Nordenskiöldbreen), קרחון בסוואלברד

- נורדנשלד היה המוטיב העיקרי של מטבע הנצחה פיני משנת 2007, מטבע הנצחה של 10 אירו של אדולף אריק נורדנשלד והמעבר הצפון-מזרחי. ההנפקה חגגה את יום השנה ה-175 להולדתו של נורדנשלד ואת גילויו את המעבר הצפון-מזרחי.

- נורדנשלדינקאטו (רחוב נורדנשלד), רחוב בהלסינקי, פינלנד

ביוגרפיות נוספות

Adolf BrandAdolf ButenandtAdolf CiborowskiAdolf ClussAdolf DaimlerAdolf DasslerAdolf FickAdolf FroelichAdolf FurtwänglerAdolf Guyer-ZellerAdolf Hirémy-HirschlAdolf Holl

כל הביוגרפיות A–Z · דף הבית