וילהלם רו
וילהלם רו (9 ביוני 1850 – 15 בספטמבר 1924) היה זואולוג גרמני וחלוץ האמבריולוגיה הניסויית.
חיים מוקדמים
רו נולד והתחנך ביינה (Jena) שבקונפדרציה הגרמנית, שם למד באוניברסיטה תחת ארנסט הקל. הוא למד גם באוניברסיטאות בברלין ובשטרסבורג אצל גוסטב אלברט שוואלבה, פרידריך דניאל פון רקלינגהאוזן ורודולף וירכו. אף שהוכשר כרופא קליני, הוא הקדיש את הקריירה שלו לביולוגיה ניסויית. עבודת הדוקטורט שלו על ההתפתחות האמבריולוגית של כלי דם הייתה מחקר מוקדם ומשמעותי במידול ביופיזיקלי, אבן דרך בחקר מערכת הלב וכלי הדם.
קריירה ומחקר
במשך עשר שנים עבד רו בברסלאו (כיום ורוצלב), והפך למנהל המכון לאמבריולוגיה משלו בשנת 1879. הוא היה פרופסור באינסברוק, אוסטריה, בין השנים 1889 ל-1895, ולאחר מכן קיבל קתדרה במכון האנטומי של אוניברסיטת האלה, תפקיד בו החזיק עד 1921.
מחקרו של רו התבסס על המושג Entwicklungsmechanik (מכניקת התפתחות): הוא חקר את המנגנונים של הסתגלות תפקודית של עצמות, סחוסים וגידים לעיוותים ומחלות. המתודולוגיה שלו הייתה להתערב בעוברים מתפתחים ולצפות בתוצאות. מחקריו של רו בוצעו בעיקר על ביצי צפרדעים כדי לחקור את המבנים המוקדמים ביותר בהתפתחות דו-חיים. מטרתו הייתה להראות תהליכים דרוויניסטיים הפועלים ברמה התאית.
בשילוב עם הגילוי מחדש של מאמרו של גרגור מנדל משנת 1866 על אלמנטים תורשתיים באפונה, תוצאות אלו הדגישו את התפקיד המרכזי של הכרומוזומים בנשיאת חומר תורשתי. בחלוקת תא, התא מתחלק לשני חצאים עם מספר שווה של כרומוזומים הדומים לתא האם והם דיפלואידיים באופיים.
בשנת 1885 הסיר רו קטע מהלוח המדולרי של עובר עוף וגידל אותו בתמיסת מלח חמה במשך 13 ימים, ובכך ביסס את עקרון תרבית הרקמות, שאומץ מאוחר יותר על ידי רוס גרנוויל הריסון ופול אלפרד וייס.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בשנת 1888 פרסם רו את תוצאות סדרת ניסויי פגמים שבהם לקח עוברי צפרדע בני 2 ו-4 תאים והרג מחצית מהתאים של כל עובר בעזרת מחט חמה. הוא דיווח שהם גדלו לחצי-עוברים ושיער שהתפקוד הנפרד של שני התאים כבר נקבע. זה הוביל אותו להציע את תיאוריית ה"פסיפס" שלו לאפיגנזה: לאחר מספר חלוקות תא, העובר יהיה כמו פסיפס, כאשר כל תא ממלא תפקיד ייחודי בעיצוב הכולל.
לאחר מספר שנים הופרכה תיאורייתו של רו על ידי מחקריו של עמיתו הנס דריש, ומאוחר יותר, בדיוק רב יותר, הראה הנס שפמן שככלל, מסקנותיו של דריש היו נכונות, אך תוצאות כמו אלו של רו עשויות להתקבל לאחר התערבות במישורים מסוימים. למרות הנפילה המוקדמת הזו לכשל של רדוקציוניזם, המתודולוגיה המכנית החלוצית של רו התגלתה כפורייה ביותר בביולוגיה של המאה ה-20.
בשנת 1913 מונה רו לחבר כבוד באגודה האמריקאית לאנטומיה.
עבודות
- Der Kampf der Teile im Organismus (1881)
- Beiträge zur Entwinckelungsmechanik des Embryo (1885)
- Über die Entwicklungsmechanik der Organismen (1890)
- Geschichtliche Abhandlung über Entwicklungsmechanik (שני כרכים, 1895)
- Gesammelte Abhandlungen über Entwickelungsmechanik der Organismen (בגרמנית). לייפציג: וילהלם אנגלמן. 1895.
- Über die Bedeutung geringer Verschiedenheiten der relativen Grösse der Furchungszellen für den Charakter des Furchungsschemas (בגרמנית). האלה: קרל אוגוסט שווטשקה. 1896.
- Terminologie der Entwicklungsmechanik (1912).