ויו ריצ'רדס

ויו ריצ'רדס: האיש שלא חבש מעולם קסדה

גרג תומאס מגלאמורגן גבר פעם על ויו ריצ'רדס מחוץ לקו הוויקט כמה פעמים באותו אובר והציע לו עצה: "זה אדום, עגול ושוקל בערך חמש אונציות, למקרה שתהית." ריצ'רדס חבט את הכדור הבא מחוץ למגרש היישר אל הנהר הסמוך. "אתה יודע איך הוא נראה", אמר, "עכשיו לך תמצא אותו." קפטנים יריבים אסרו לבסוף על שחקניהם להציק לו בלשון בוטה. הוא חבט במשך שבע עשרה שנים ללא קסדה מול כדורי ההגשה המהירים ביותר על פני כדור הארץ, ואיאן צ'אפל דירג אותו כחובט המאשים ביותר שראה אי פעם – איש "שלעיתים קרובות שינה משחקים רק בעזרת הליכה אל משבצת החבטה."

סנט ג'ונס, והשעיה של שנתיים

אייזק ויוויאן אלכסנדר ריצ'רדס נולד ב-7 במרץ 1952 בסנט ג'ונס שבאנטיגואה, אז חלק מאיי ליוורד הבריטיים, למלקולם וגרטל ריצ'רדס. שני אחיו, מרווין ודונלד, שיחקו קריקט עבור אנטיגואה כחובבנים ודחפו אותו אל תוך המשחק; שכן, פט אוונסון, שכיהן כקפטן נבחרת האי, לימד אותו לצד אביו. הוא למד בבית הספר היסודי לבנים בסנט ג'ונס וזכה במלגה לבית הספר התיכון אנטגואה גرام.

הפרסום הראשון שלו היה מביש. ב-1969, בגיל שבע עשרה וכשהוא משחק עבור אנטיגואה נגד סנט קיטס, הוא נפסל בלי לצבור נקודות; הקהל פלש למגרש והפסיק את המשחק למשך שעתיים עד שפקידים הורו לו לחבוט שוב. הוא נפסל פעם נוספת באפס נקודות והושעה בעקבות זאת לשנתיים. פסק דינו על כך עשורים לאחר מכן היה חסר רחמים באופן אופייני לשני הכיוונים: "התנהגתי רע מאוד ואני לא גאה בזה. אבל אלו שבעמדות סמכות... לא עשו את עצמם גאים במיוחד גם כן."

טאונטון

הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במשחקים ממדרגה ראשונה עבור איי ליוורד בינואר 1972. סארי בחנה אותו ואת אנדי רוברטס בסוף 1972 ודחתה אותם. היה זה לן קריד, סגן יושב ראש סאמרסט, שביל באנטיגואה ב-1973, שארגן לו שישחק קריקט ליגה בלנסדאון בבאת', שם כבש מיד את ראש טבלאות החבטה. הוא עבר לטאונטון ב-1974, זכה בשחקן המשחק בהופעת הבכורה שלו בגביע בנסון והדג'ס נגד גלאמורגן, ונשאר ארבע עשרה שנים, כשהוא עוזר לסאמרסט לזכות בגביע גילט ובליגת ג'ון פלייר ב-1979, בגביעי בנסון והדג'ס ב-1981 וב-1982 ובגביע נטוורסט ב-1983. התוצאה הגבוהה ביותר שלו במשחק ממדרגה ראשונה, 322, הגיעה במדי סאמרסט נגד ווריקשייר ב-1985. הסוף היה מכוער: ב-1988 הקפטן החדש פיטר רובק סירב לחדש אתחוזיהם של ריצ'רדס וג'ואל גארנר לטובת מרטין קרואו, ואיאן בות'הם – שבנו ליאם הוא סנדקו של ריצ'רדס – עזב את המועדון במחאה. סאמרסט קראה מאוחר יותר את השערים במגרש המחוזי על שמו.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

1976

הופעת הבכורה שלו במבחני הטסט הגיעה נגד הודו בבנגלור ב-1974; במבחן השני בדלהי הוא צבר 192 לא נפסל. ואז הגיעה שנת 1976, אחת השנים האישיות הגדולות בתולדות ענף הספורט: 1,710 ריצות מבחן ב-11 משחקים בממוצע של 90.00, עם שבע מאות, כולל שיא קריירה של 291 באובל – והוא החמיץ לחלוטין את מבחן לורדס עקב קדחת בלוטות. שיא שנת הלוח עמד במשך שלושים שנה עד שמוהמד יוסוף עבר אותו ב-30 בנובמבר 2006. בין 1976 ל-1983 עמד הממוצע שלו על 66.51.

הוא היה מרכזי בשתי זכיות גביע העולם המוקדמות. ב-1975 הוא הדיח בריצה את אלן טרנר ואת שני האחים צ'אפל בגמר; הוא כינה זאת ההישג הזכור ביותר בקריירה שלו. ב-1979 הוא הבקיע את המאה בלורדס שניצחה את הגמר השני. באולד טראפורד ב-1984, כשווסט אינדיז היו בפיגור של 166 מול 9, הוא קלע 189 לא נפסל بشותפות של הוויקט האחרון של 106 עם מייקל הולדינג – דבר הנחשב באופן רחב לאחת מחבטות החד-יום הגדולות ביותר שנוצרו אי פעם.

הקפטן שמעולם לא הפסיד סדרה

הוא הנהיג את ווסט אינדיז בחמישים מבחנים בין 1984 ל-1991, ניצח עשרים ושבעה והפסיד שמונה, והוא נותר קפטן ווסט אינדיז היחיד שמעולם לא הפסיד סדרת מבחנים. ב-1986 באנטיגואה הוא קלע את המאה המהירה ביותר בהיסטוריית המבחנים מ-56 כדורים נגד אנגליה, החובט הראשון אי פעם שהשיג מאה מבחן בקצב הבקעה העולה על 150; השיא עמד לבדו במשך עשרים ושמונה שנים. הוא פרש ב-1991 עם 8,540 ריצות מבחן בממוצע של 50.23, 6,721 ריצות חד-יום בממוצע של 47 עם קצב הבקעה של 90.20 בעידן שבו החובטים המובילים קלעו ב-66, ומאה וארבע עשרה מאות במשחקים ממדרגה ראשונה – הווסט-אינדיאני היחיד שהגיע למאה מאות.

ב-1983 ושוב ב-1984 הוא דחה הצעות על חלק חלק חלקות לשלב סיורים מורדים של ווסט אינדיז בדרום אפריקה האפרטהייד. זה עלה לו בהון תועפות והגדיר אותו מוסרית בקרב שחקני הקריקט של דורו. התנהגותו שלו לא הייתה חפה מפגמים: וויזדן גינה את ערעור "נפנוף האצבע" התוקפני שלו שגרם לכך שרוב ביילי יורחק בצורה שגויה בברבדוס ב-1990 כ"במקרה הטוב בלתי מכובד ומכוער. במקרה הגרוע, זו הייתה טקטיקה מחושבת."

מדוע ויו מכונה גאון

אימראן חאן כינה אותו "גאון מושלם", והמילה הזו ליוותה את ריצ'רדס בהתמדה רבה יותר מאשר כמעט כל שחקן קריקט אחר. מה שהיא מצביעה עליו הוא בחלקו טכני ובחלקו מזجي. מבחינה טכנית, שיטתו הייתה הטרודוקסית – הנפת המחבט חוצת-הוויקט לעבר האזור שבין הרגליים והוויקט מכדורים באורך טוב שהוגשו מחוץ לוויקט, אותה הסביר באוטוביוגרפיה שלו מש-1991 כהרגל שנוצר על משטחים מחוספסים באנטיגואה – והיא דרשה איכות עין שסי. ל. ר. جيمס שמר רק עבור שני שחקנים. הוא עשה, בסטנדרטים של תקופת דון בראדמן, משהו שלא היה אמור לעבוד, והוא עבד במשך שני עשורים. מבחינת מזג, טענת הגאונות נשענת על דבר נדיר יותר: היכולת לשנות את תוכניתו של יריב לפני שהוא מתמודד עם כדור. דניס לילי וג'ף תומפסון שניהם ציינו אותו כחובט הטוב ביותר אליו הגישו. ואסים אקראם, שהגיש לכל אחד מגאווסקר ועד טנדולקר, אמר שהוא "ליגה בפני עצמה". מייקל הולדינג כינה אותו חובט הגדול ביותר של חמישים השנים האחרונות.

טענת הנגד ראויה להיאמר בכנות. ממוצע המבחנים שלו העומד על 50.23 הוא מצוין אך אינו טרנסצנדנטי – נמוך מממוצעו של סוברס העומד על 57.78, ורחוק מאוד מברדמן – ופאנל המאות של וויזדן בשנת 2000 דירג אותו חמישי מתוך חמישה, מאחורי בראדמן, סוברס, הובס וורן. הוא חבט בצד החזק ביותר של עידנו, כאשר ארבעה זורקים מהירים גדולים עושים את חצי העבודה האחר, ושיא הקפטן שלו אינו ניתן להפרדה מאותה התקפה. סירובו לחבוט עם קסדה, רומנטי בדיעבד, היה גם סיכון שנלקח על ידי אדם בעל רפלקסים יוצאי דופן ולא סגולה הניתנת לשחזור. הגרסה החזקה ביותר של הטענה היא צרה ובטוחה יותר: שום חובט מעולם לא שילב חוסר אורתודוקסיה טכנית, הפחדה ומצוינות מתמשכת ברמה שלו. הוא המציא חבטה תוקפנית עשורים לפני שהפורמט שתגמל אותה היה קיים.

מורשת

הוא מונה לקצין מסדר האימפריה הבריטית (OBE) ב-1994, קיבל תואר אביר מאנטיגואה וברבודה (KCN) ב-1999, הועלה לדרגת אביר מסדר הגיבור הלאומי ב-2006, הוכנס להיכל התהילה של ה-ICC ב-2009 וקיבל את מסדר הקהילה הקריבית ב-2022. וויזדן כלל אותו בנבחרת המבחן העולמית של כל הזמנים, כאחד משני חובטים בלבד שנבחרו לאחר המלחמה. האצטדיון הלאומי בנורת' סאונד נושא את שמו; וכך גם הגביע עליו מתחרות כיום ווסט אינדיז ואנגליה, המשותף עם חברו בות'הם. בריאן לארה וסאצ'ין טנדולקר גדלו שניהם מתוך רצון להיות הוא. מעטים מאוד שחקני קריקט זכו לחיקוי מצד שני האנשים שהגיעו הכי קרוב להשוות אליהם.