וויאצ'סלב משה קנטור (Viatcheslav Moshe Kantor): המיליארדר של הדשנים שהפך לקולו של העם היהודי באירופה — ואז איבד זאת
באפריל 2022, האיש שבמשך חמש עשרה שנים עמד על דוכן הנואמים של פורום השואה העולמי, לצד נשיאים וראשי ממשלות, התפטר מתפקידו תוך יום מאז שממשלת בריטניה הקפיאה את נכסיו בלונדון. מעט מאוד קריירות מדגימות באופן כה חד כיצד פילנתרופיה, גאופוליטיקה והון אישי יכולים להסתבך זה בזה עד שלא ניתן להפריד ביניהם.
ממהנדס סובייטי לאיל דשנים
וויאצ'סלב קנטור נולד ב-8 בספטמבר 1953 במוסקבה. הוא הוכשר כמהנדס במכון לתעופה במוסקבה, סיים את לימודיו ב-1976, ובהמשך השלים דוקטורט במערכות בקרה אוטומטיות של חלליות ב-1981, ולאחר מכן עמד בראש אחת מעבדות המחקר של המכון. מסלולו ממדען סובייטי לאיש עסקים בינלאומי עבר דרך הכאוס של הכלכלה הפוסט-סובייטית: הוא ניהל את חברת התקשורת Intelmas מ-1989 עד 1993, ולאחר מכן שימש כיועץ כלכלי ליושב ראש מועצת הפדרציה של רוסיה בין 1996 ל-2000. חלקו בקבוצת אקרון (Acron Group), אחת מיצרניות הדשנים המינרליים הגדולות בעולם, הוא שהביא לו את עוצרו — פורבס העריך את שוויו הנקי בכ-9.5 מיליארד דולר ב-2025, מבוסס בעיקרו על אקרון ועל מניות בחברת הכימיקלים הפולנית Grupa Azoty.
בניית אימפריה מוסדית עבור יהדות אירופה
עושרה העסקי של קנטור מימן קריירה שנייה כבונה מוסדות עבור מטרות הקהילה היהודית והנצחת השואה ברחבי אירופה. ב-2006 יסד את הקרן היהודית האירופית לחיזוק הקהילות היהודיות ביבשת, גוף שהמשיך לתמוך בלמעלה מ-400 פרויקטים של חינוך, תרבות ומנהיגות. בשנה שלאחר מכן נבחר לנשיא הקונגרס היהודי האירופי, תפקיד שבו החזיק, דרך בחירות חוזרות ונשנות, עד להתפטרותו הפתאומית ב-2022. ב-2005 הקים את קרן פורום השואה העולמי, שאירוע השיא שלה — פורום השואה העולמי החמישי ביד ושם בינואר 2020 — משך כמעט חמישים ראשי מדינות ותואר כמפגש הדיפלומטי הגדול ביותר שנערך אי פעם בישראל. הוא גם יצר גוף לביטחון וניהול משברים ב-2012 שהתפתח למרכז הביטחון והמשברים המנוהל על ידי הקונגרס היהודי האירופי, במטרה לזקק את הביטחון הפיזי של קהילות יהודיות מפני טרור. במישור האקדמי, הוא תרם להקמת מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל אביב ב-2010 וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאותו מוסד ב-2004. מעבר למטרות יהודיות, הוא הפך לתורם של קרן בית האופרה המלכותי בקוונט גארדן בלונדון, נאמן של בית החולים המלך אדוארד השביעי, ומייסד המוזיאון לשליטה באוונגרד.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עיטורים ומדליות מממשלות היבשת
היקף השפעתו הפילנתרופית והדיפלומטית של קנטור ניכר במספר הרב של עיטורי המדינה שצבר. רוסיה העניקה לו את אורדן הידידות ב-1998; פולין הפכה אותו לקצין במסדר הסטטוס ב-2005; בלגיה העניקה לו את מסדר לאופולד ב-2009; צרפת הכתירה אותו ככביר לגיון הכבוד ב-2012 ולאחר מכן, ב-2022, העלתה אותו לדרגת מפקד; אוסטריה העניקה לו את עיטור הכבוד המוזהב הגדול שלה ב-2021. הוא גם נבחר לאחד מחמישים היהודים המשפיעים ביותר בעולם במשך שבע שנים רצופות על ידי ה-Jerusalem Post. עיטורים אלה שיקפו הישגים מוסדיים אמיתיים — פורום השואה בפרט העניק ליד ושם במה דיפלומטית שלא הייתה לו מעולם.
פורום 2020 והסדקים הראשונים
אפילו הישגו הבולט ביותר של קנטור נשא בחובו זרעים של מחלוקת. בפורום השואה העולמי ב-2020, המארגנים העניקו לוולדימיר פוטין נאומי מרכזי בולט, בעוד שדווח כי דחו במה דומה לנשיא פולין אנדז'יי דודה, שמדינתו איבדה כ-3 מיליון אזרחים לא-יהודים ו-3 מיליון יהודים תחת הכיבוש הנאצי ואשר התנגד לנרטיבים הרוסיים על פרוץ המלחמה. האירוע הזין אי-נחת רחבה יותר, שנאמרה בשקט במשך שנים על ידי גורמים בעולם היהודי האירופי, לפיה קרבתו של קנטור לקרמלין — שטופחה במשך עשרות שנים בעסקים רוסיים ובתפקידו הקודם כיועץ ממשלתי — התיישבה בקושי עם תפקידו כקול מוסרי בזיכרון רצח עם.
סנקציות והתפטרות ביום אחד
אי-הנחת הזו הפכה למשבר לאחר הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022. באפריל 2022 הטילה בריטניה סנקציות על קנטור, אזרח רוסי-בריטי כפול התגורר בלונדון, והגדירה אותו כאחד משמונה "אוליגרכים" הפעילים בתעשיות שלטענת בריטניה שימשו את פוטין לתמיכה בכלכלת המלחמה שלו; האיחוד האירופי ושווייץ הנהיגו סנקציות משלהם שבועות לאחר מכן. קנטור התפטר מתפקידו כנשיא הקונגרס היהודי האירופי כיום לאחר ההודעה הבריטית, ובכך סיים כהונה שנמשכה, דרך בחירות חוזרות ונשנות, מאז 2007. הקונגרס היהודי האירופי מסר כי הוא "המום" מההחלטה וכינה את קנטור "מנהיג יהודי ותיק ומוערך", בעוד שהקונגרס היהודי העולמי אימץ מדיניות האוסרת על כל מי שנמצא ברשימות סנקציות מערביות הקשורות לפלישה לאוקראינה לכהן בתפקיד במוסדותיו. קנטור דחה את טענות הסנקציות, ובמרץ 2025 הסירו אותו הן האיחוד האירופי והן שווייץ מרשימותיהם; חודשים לאחר מכן, במאי 2025, הוא נבחר מחדש לכהונה חמישית כיו"ר מועצת המדיניות של הקונגרס היהודי העולמי, סימן לכך שלפחות חלק מהעולם המוסדי היהודי רואה את פרק הסנקציות כסגור.
מדוע קנטור מכונה גאון
כמעט אף אחד לא מכנה את קנטור גאון במובן של מקוריות אינטלקטואלית טהורה, והמונח אינו מתאים כאן בנוחות. הדוקטורט שלו במערכות בקרה של חלליות מעיד על הכשרה טכנית אמיתית, אך שמו הולך לפניו בשל משהו אחר לחלוטין: כישרון יוצא דופן לבניית מוסדות ונגישות — היכולת להמיר הון תעשייתי לבמה דיפלומטית גלובלית כמעט, שיכלה להושיב כמעט חמישים ראשי מדינות בחדר אחד ביד ושם. זוהי מיומנות של ארגון, התמדה וניהול מערכות יחסים ולא של רעיונות, וזו המיומנות שמעריציו אכן משבחים כשהם מכנים אותו מנהיג יהודי משפיע או חזונאי. הטיעון הנגדי ההוגן הוא בלתי נמנע: אותו כישרון רישתי שבנה את פורום השואה גם השאיר אותו, לפי רוב הדיווחים, קרוב מספיק לקרמלין כך שממשלות המערב שפטו את הונו ככזה שמחזיק את מכונת המלחמה של פוטין, וההרכב הבולט ביותר של מוסד הדגל שלו נפגע בעצמו למראית עין של העדפת הנרטיב של מוסקבה על פני זה של ורשה. כל איכות יוצאת דופן שקנטור מחזיק בה מוגדרת כראוי כתבונה מוסדית ופיננסית המיושמת למען מטרות הקהילה היהודית — מרשימה בהיקפה, אך לא מקוריות אינטלקטואלית, ומוצלת על ידי אותם סיבוכים פוליטיים שאפשרו אותה.
מורשת
מורשתו של קנטור נותרה בלתי מוכרעת וסביר להניח שתישאר כזו. התשתית הפיזית והדיפלומטית שבנה — פורום השואה, הקרן היהודית האירופית, מרכז קנטור — תאריך ימים מעבר למחלוקת הסנקציות שסיימה לזמן קצר את נשיאותו, ובחירתו מחדש ב-2025 לתפקיד מנהיגות יהודית מרמזת כי שיקום מוסדי כבר בעיצומו. אך מהירות נפילתו ב-2022, והקלות שבה רשימת סנקציות של ממשלה אחת סיימה נשיאות בת חמש עשרה שנים, יישארו הערת השוליים המגדירה של כל הישג אחר שלו.