תדה סקוקפול: האישה שנטלה את המהפכות מידי המהפכנים
בשנת 1980, אוניברסיטת הרווארד סירבה להעניק קביעות לסוציולוגית שזה עתה פרסמה את אחד הספרים המשפיעים ביותר בדורה. היא לא ויתרה בקלות. תדה סקוקפול הגישה תלונה רשמית בטענה לאפליה על רקע מיני; בדיקה פנימית מצאה כי היא צודקת; ובשנת 1984 הציעה לה הרווארד קביעות, ובכך הפכה לאישה הראשונה אי פעם שקיבלה קביעות במחלקה לסוציולוגיה במוסד זה. הפרשה מהווה סיכום סביר לשיטת עבודתה בכל תחום שבו עסקה: זיהוי המבנה, הגדרתו במדויק, וסירוב לקבל את הטענה שהוא טבעי.
דטרויט, אוניברסיטת המדינה של מישיגן, ומאבק עם ברינגטון מור
סקוקפול נולדה ב-4 במאי 1947 בדטרויט, בתם של שני מורים, וסיימה תואר ראשון בסוציולוגיה באוניברסיטת המדינה של מישיגן (Michigan State University) ב-1969. היא נישאה לביל סקוקפול ב-1967, לאחר שהכירה אותו דרך ארגון סטודנטים מתודיסטי בקמפוס; לזוג בן אחד, מייקל, עורך דין. מאוניברסיטת המדינה של מישיגן המשיכה להרווארד, שם השלימה תואר שני ב-1972 ודוקטורט ב-1975 בהנחיית ג'ורג' הומנס, כשהיא פועלת במחלקה שכללה גם את דניאל בל, סימור מרטין ליפסט וברינגטון מור הבן.
מאמרה הראשון שפורסם, ב-1973, היה ביקורת על ספרו של מור מקורות חברתיים של דיקטטורה ודמוקרטיה (Social Origins of Dictatorship and Democracy) — הספר שהמציא במידה רבה את השיטה ההשוואתית-היסטורית שהיא עמדה להפוך לשלה. פירוק לגורמים של הקולגה הבכיר והנחשב ביותר שלך בפרסום הראשון שלך אינו הדרך המקובלת לקריירה אקדמית. עם זאת, זה היה פרסומת מדויקת ליכולותיה.
מדינות ומהפכות חברתיות
מדינות ומהפכות חברתיות (States and Social Revolutions), שפורסם ב-1979 כשהייתה בת שלושים ושתיים, הוא הספר שהעניק לה את פרסומה וארגן מחדש את התחום. בהשוואת המהפכות הצרפתית, הרוסית והסינית, סקוקפול ניפצה את ההנחה שמהפכות "נעשות" — כלומר, שניתן להסבירן על ידי כוונותיהם, אידיאולוגיות והתגייסותם של מהפכנים. מהפכות, טענה, אינן נעשות; הן קורות. מה שמייצר אותן הוא צומת מבני: מדינה הנתונה בלחץ צבאי וכלכלי בינלאומי, מבנה מעמדי אגררי המעניק לאיכרים את היכולת למרוד, ומעמד עליון בעל קרקעות בעל עמדת כוח לחסום רפורמות מלמעלה. המהפכנים מגיעים ומוצאים את המשטר הישן שבור כבר, והאידיאולוגיות שלהם מסבירות את התוצאה הרבה פחות מאשר צורת המדינה שקרסה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הטיעון נשא מטען תיאורטי רחב יותר שנודע בשם תיאוריית האוטונומיה של המדינה. כנגד הפלורליזם הליברלי, שהתייחס למדינה כאל זירה שבה אינטרסים מתחרים, וכנגד המרקסיזם האורתודוקסי, שהתייחס אליה כאל מכשיר של מעמד שליט, התעקשה סקוקפול שהמדינה היא ארגון בעל אינטרסים משלו — צבאות למימון, גבולות להגנה, הכנסות לגבייה — המסוגל לפעול נגד כל קבוצה חזקה בחברה שהוא מנהל. הכרך משנת 1985 להחזיר את המדינה פנימה (Bringing the State Back In), שערכה במשותף, העניק לדור של חוקרים סיסמה ותוכנית פעולה.
התפנית האמריקאית
לאחר שהסבירה מהפכות בחוץ לארץ, פנתה סקוקפול לחידות של ארצה, ולשאלה מדוע ארצות הברית בנתה מדינת רווחה כה יוצאת דופן. הגנה על חיילים ואימהות (Protecting Soldiers and Mothers) משנת 1992 הפריך את הנרטיב המקובל על יוצאת הדופן האמריקאית בכך שהראה שהמדינה הייתה למעשה מדינת רווחה מוקדמת בתחילת המאה העשרים — באמצעות קצבאות לווטרנים של מלחמת האזרחים ומאוחר יותר, מנגנון נרחב של חקיקה הגנתית אימהית שנבנה על ידי פדרציות נשים בתקופה שבה נשים לא יכלו להצביע. הספר זכה בפרס וודרו וילסון ב-1993.
הנושא העולה מעבודתה על אמריקה הוא משוב מדיניות: מדיניות אינה רק מגיבה לפוליטיקה, היא יוצרת אותה, בונה קהלים ויכולות ארגוניות המעצבות את מה שהופך לאפשרי בהמשך. דמוקרטיה מצומצמת (Diminished Democracy) משנת 2003 יישם את ההיגיון הזה על החיים האזרחיים, ועקב אחר קריסת רשתות החברות הבין-מעמדיות של אמריקה והחלפתן בקבוצות אינטרס מנוהלות מקצועית מוושינגטון — תמורה שהיא פירשה כאובדן כוח דמוקרטי ולא רק כשינוי צורה. בומרנג ניתח את כישלון תוכנית הבריאות של קלינטון; מסי התה ועיצוב מחדש של השמרנות הרפובליקנית (2012), שנכתב עם ונסה ויליאמסון, שילב ראיונות שטח עם פעילים ברמת הבסיס וניתוח מממנים לאומיים; ו-Rust Belt Union Blues (2023) בחן את שחיקת התשתית החברתית של ארגוני העובדים.
בניית מוסדות
סקוקפול הקדישה אנרגיה רבה לארגונים בדיוק כפי שהקדישה לטיעונים. היא כיהנה כדיקנית בית הספר לתארים מתקדמים באמנויות ומדעים של הרווארד מ-2005 עד 2007. בשנת 2009 ייסדה את רשת אסטרטגיית החוקרים (Scholars Strategy Network), ניסיון לדחוף מחקר אקדמי מתוך כתבי עת אל עבר דיון ציבורי ומדיני — ביטוי מוסדי ישיר להשקפתה רבת השנים שמחקר שלעולם אינו עוזב את חדר הסמינר זנח משהו מהותי.
מדוע תדה נקראת גאונה
האיכות האינטלקטואלית הספציפית היא אומץ אנליטי: הנכונות ללכת עם היגיון השוואתי עד למסקנה שפוגעת בכולם, והמשמעת לבנות את התיק הראייתי שהופך את המסקנה למוצקה. לומר לשמאל הפוליטי ב-1979 שמהפכנים אינם עושים מהפכות, ולומר לתומכי יוצאת הדופן האמריקאית ב-1992 שארצות הברית בנתה מדינת רווחה לפני אירופה, הן פעולות של טיעון מנוגד, אך אף אחת מהן אינה הליכה נגד הזרם לשם הנגד — כל אחת היא תוצאה של השוואה שבוצעה בקפדנות רבה יותר מזו שהשקפת העולם המקובלת טרחה לנסות. פרס יוהאן סקייט (Johan Skytte Prize), הכבוד הבינלאומי הגבוה ביותר במדע המדינה, ציטט אותה ב-2007 בשל "ניתוח חזוני של חשיבות המדינה למהפכות, רווחה ואמון פוליטי". היא נבחרה לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1994), לחברה הפילוסופית האמריקאית (2006) ולאקדמיה הלאומית למדעים (2008), ושימשה כנשיאת האגודה האמריקאית למדע המדינה.
טיעון הנגד מפותח היטב והושמע בעוצמה רבה ביותר נגד ספרה המפורסם ביותר. מבקרים טענו זה מכבר שהסטרוקטורליזם של מדינות ומהפכות חברתיות הוא חמור מדי — שרעיונות, מנהיגות ומקריות עושים עבודה רבה יותר במהפכות אמיתיות מאשר המודל שלה מאפשר, וששלושת מקרי הבוחן שלה נבחרו בדרך שמחמיאה לתיאוריה. עבודתה המאוחרת, עם תשומת הלב הקרובה למארגנים, פעילים ואגודות אזרחיות, מודה ככל הנראה בחלק מכך. ישנה גם ההתנגדות הרגילה שהטיעון שלה על אוטונומיית המדינה קל יותר להצהרה מאשר למדידה. הטענה לגאונות של סקוקפול נשענת פחות על צדק בכל פרט ויותר על כך שעיצבה מחדש את תנאי הדיון בשני ויכוחים נפרדים, בשתי דיסציפלינות, לפני שהייתה בת ארבעים ושש.
מורשת
סקוקפול היא דמות נדירה שהיא קנונית בסוציולוגיה ובמדע המדינה בו-זמנית, וספריה מוקצים לסטודנטים לתואר ראשון ומהווים נושא לוויכוח בין מומחים באותו סמסטר. אוצר המילים שהיא סיפקה — אוטונומיה של המדינה, משוב מדיניות, החזרת המדינה פנימה — מוטמע כעת עד כדי כך שמקורו לעיתים קרובות נשכח, וזהו הסימן המובהק ביותר לטיעון שניצח.