שטפן לורנץ זורגנר (Stefan Lorenz Sorgner), פילוסוף גרמני שנולד בווצלר ב-1973, מכוון את מחקרו אל ההשלכות האתיות של טכנולוגיות מתפתחות, טרנס-הומניזם ופוסט-הומניזם. הקריירה האקדמית שלו משתרעת על פני מוסדות שונים, בהם קינגס קולג' לונדון, אוניברסיטת דרהאם ואוניברסיטת ינה, אשר עיצבו את השקפתו על המפגש בין המדע המודרני לבין מסורות פילוסופיות ארוכות שנים.
יסודות אקדמיים ומחקר
זורגנר השלים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת ינה בהדרכתם של וולפגנג ולש (Wolfgang Welsch) וג'אני ואטימו (Gianni Vattimo). עבודתו האינטלקטואלית מתבססת לעיתים קרובות על כתביו של פרידריך ניטשה. במאמר משנת 2009 שפורסם ב-Journal of Evolution and Technology, הוא הציע כי ה"על-אדם" (Übermensch) של ניטשה חולק בסיס מושגי משמעותי עם הדמות הפוסט-אנושית הרווחת בשיח הטרנס-הומניסטי העכשווי. טיעון זה עורר מעורבות ביקורתית מצד דמויות כמו מקס מור (Max More) וניק בוסטרום (Nick Bostrom), מה שהוביל לדיון אקדמי רחב יותר בנוגע לקשר בין הפילוסופיה הניטשיאנית לבין שיפור טכנולוגי מודרני.
כבוד האדם ומחלוקת
במונוגרפיה שלו משנת 2010, Menschenwürde nach Nietzsche: Die Geschichte eines Begriffs, בחן זורגנר את הגנאלוגיה ההיסטורית של כבוד האדם. הוא קרא תיגר על התפיסה שלפיה פרשנויות קיימות לכבוד משמשות כסטנדרטים מוסריים מחייבים באופן אוניברסלי, ומיסגר אותן במקום זאת כמותנות היסטורית. ניתוח זה, שהשווה בין מושגים ליברליים-דמוקרטיים של כבוד לבין אלו הקשורים למשטרים תחת אדולף היטלר ופול פוט, משך ביקורת אקדמית משמעותית. פורום ניטשה במינכן אירח סימפוזיון בשנת 2012 כדי להתייחס לטענות אלו, וכרך משנת 2014 שכותרתו Umwertung der Menschenwürde ריכז עוד ביקורות מתחומי מחקר אקדמיים מגוונים.
טרנס-הומניזם ואתיקה דיגיטלית
זורגנר מחזיק במשרה של פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת ג'ון קבוט (John Cabot University) ברומא וממשיך בתפקידו כעורך הראשי של כתב העת Journal of Posthuman Studies. פרסומו משנת 2021, We Have Always Been Cyborgs: Digital Data, Gene Technologies, and an Ethics of Transhumanism, מרחיב את המסגרת התיאורטית שלו. הוא מציע שבני אדם מתפקדים כסייבורגים באמצעות השפעתם של ממשל, מערכות חינוך ושילוב טכנולוגי. הוא טוען כי התערבויות כמו עריכה גנטית וברירה גנטית הן שיטות הניתנות להגנה אתית של שיפור עצמי, בדומה במשקלן המוסרי להתפתחות חינוכית קונבנציונלית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- תאריך לידה: 15 באוקטובר 1973, ווצלר, גרמניה - תחומים עיקריים: אתיקה, טרנס-הומניזם, פילוסופיה של המוזיקה - הנחיית דוקטורט: וולפגנג ולש, ג'אני ואטימו - תפקיד נוכחי: פרופסור לפילוסופיה, אוניברסיטת ג'ון קבוט - פרסום בולט: We Have Always Been Cyborgs (2021) - הכשרה אקדמית: קינגס קולג' לונדון, אוניברסיטת דרהאם
שאלות נפוצות של קוראים
### מהו הטיעון המרכזי בספרו של זורגנר משנת 2021?
הוא טוען שבני אדם הם סייבורגים מעצם טבעם בשל האינטראקציה שלהם עם טכנולוגיה, חינוך וממשל, מה שהופך עריכה גנטית לצורה מקובלת מוסרית של שיפור עצמי.
### מדוע ספרו משנת 2010 על כבוד האדם עורר מחלוקת?
הוא קרא תיגר על האוניברסליות של כבוד האדם בטענה שהמושג מותנה היסטורית, תוך עריכת השוואות בין תפיסות ליברליות-דמוקרטיות לבין אלו של משטרים טוטליטריים.