סנדוק רואיט: המנתח שהפך את הראייה לזולה
העדשה התוך-עינית שמחזירה את הראייה לאחר ניתוח קטרקט עלתה כ-100 דולר בשוק העולמי כשסנדוק רואיט (Sanduk Ruit) החליט שזו הבעיה. בשנת 1995 הוא החל לייצר אותן בקטמנדו בעלות של כארבעה דולרים. את העין התותבת שיבואנים מכרו ב-150 דולר, המכון שלו מייצר כעת בשלושה. לא היה צורך להמציא דבר מאפס בנוגע לניתוח; מה שהיה צריך לשבור הוא את ההנחה שתוצאות של העולם הראשון דורשות תקציבים של העולם הראשון.
אחד עשר ימים מבית הספר הקרוב ביותר
רואיט נולד ב-4 בספטמבר 1954 באולנגצ'ונגגולה (Olangchunggola), כפר בגובה 11,000 רגל בצפון-מזרח נפאל, סמוך לגבול טיבט, ועל פי הערכת הציטוט שלו בפרס רמון מגסאיסאי, אחד עשר ימי מסע מבית הספר הקרוב ביותר. הוריו, סונאם וקסאנג רואיט, היו אנלפביתים. הוא היה השני מבין שישה ילדים וצפה בשלושה מהם מתים: אח בכור משלשול בגיל שלוש, אחותו צ'ונדאק מחום בגיל שמונה, ואחותו יאנגלה משחפת בגיל חמש-עשרה — המוות, כשהיה בן שבע-עשרה, הוא שהכריע את מסלול הקריירה שלו.
בגיל שבע הוא נשלח לבית הספר סנט רוברט (St Robert's School) בדרג'ילינג. הוא סיים את לימודיו בסידהארתה ונסתאלי (Siddhartha Vanasthali) בקטמנדו ב-1969 ולמד רפואה (MBBS) במכללה הרפואית על שם קינג ג'ורג' (King George's Medical College) שבלקנאו בין השנים 1972 עד 1976 במסגרת מלגה. לאחר מכן עבד במשך שלוש שנים כרופא כללי בבית החולים ביר (Bir Hospital) בקטמנדו, ואז המשיך לתואר שני ברפואת עיניים במכון לכל הודו למדעי הרפואה (All India Institute of Medical Sciences) בניו דלהי, שוב במסגרת מלגה.
פרד הולוז
נקודת המפנה הגיעה ב-1980, במהלך סקר עיוורון בנפאל, כשרואיט פגש את מנתח העיניים האוסטרלי פרד הולוז (Fred Hollows). הולוז היה אדם קשה, פוליטי ולא סנטימנטלי, בעל אמונה מוצקה שעיוורון בר-טיפול במדינות עניות הוא שערורייה ולא עובדת חיים, והוא זיהה מה רואיט יכול להפוך להיות. ב-1986 הוא הביא אותו לבית החולים פרינס אוף ויילס (Prince of Wales Hospital) בסידני כדי ללמוד מיקרו-כירורגיה מודרנית להסרת קטרקט עם השתלת עדשות תוך-עיניות. רואיט הפך לרופא הנפאלי הראשון שהשתיל עדשות תוך-עיניות והביא את הטכניקה הביתה עד 1988. הארגון שהשניים הקימו כ"תוכנית העין של נפאל אוסטרליה" שונה מאוחר יותר לשמו הנוכחי: קרן פרד הולוז (The Fred Hollows Foundation).
החתך ללא תפרים
הטכניקה שרואיט שכלל — ניתוח קטרקט בחתך קטן, המכונה לעיתים "רואיטקטומיה" (Ruitectomy) — מוותרת על תפרים ועל מכשור הפקואמולסיפיקציה היקר שעליו מסתמכים חדרי ניתוח מערביים. פצע קטן שנאטם מעצמו, העדשה העכורה מוצאת בשלמותה, עדשה מיוצרת מושתלת, ללא תפרים, והמטופל מחלים תוך ימים במקום שבועות. מחקרים מצביעים על תוצאות של 98 אחוזי הצלחה לאחר שישה חודשים, שווי ערך לטכניקות מערביות בעלות נמוכה בהרבה וללא צורך בחשמל ברמה של רשת ארצית. עד שנת 2010 הטכניקה הייתה בשימוש ביותר משישים מדינות, והיא נלמדת בבתי ספר לרפואה בארצות הברית. הנקודה מעולם לא הייתה אלגנטיות, אלא שהליך שיכול להתבצע באוהל יכול להתבצע בכל מקום.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →טילגאנגה
בשנת 1994 היה רואיט ממקימי מרכז העין טילגאנגה (Tilganga Eye Centre) בקטמנדו, שכיום נקרא מכון טילגאנגה לרפואת עיניים (Tilganga Institute of Ophthalmology). המכון מוותר על תשלום עבור מטופלים שאינם יכולים לשלם ומחייב את אלו שיכולים, תוך הפעלת שני המסלולים באותם חדרי ניתוח, כך שהעבודה בתשלום מסבסדת את הטיפול בחינם. בזמן קבלת פרס מגסאיסאי, המכון ראה 3,000 מטופלים בשבוע דרך מרכז ניהול שפיקח על שישה מרכזים אזוריים וביצע יותר מ-90,000 ניתוחים; המספר מאז עבר את ה-100,000, עם יותר מ-500 אנשי רפואה שהוכשרו מכל רחבי העולם. מעבדת העדשות שלו הכניסה למחזור כ-1.5 מיליון עדשות ומספקת אותן ליותר משלושים מדינות. בשנת 1996 הקים רואיט את בנק העיניים הראשון של נפאל, שדרש לשכנע קהילות הינדיות ובודהיסטיות — דרך המנהיגים הדתיים שלהן — שתרומת קרנית תואמת לאמונות בדבר גלגול נשמות.
אוהלים, אורוות וכיתות לימוד
חלק גדול מהעבודה מתרחש הרחק מקטמנדו. מחנות העיניים הניידים של רואיט מוקמים באוהלים, כיתות לימוד ואורוות בעלי חיים, ותרומתו שם הייתה קשורה לא פחות לפרוטוקול סטריליות בתנאים מאולתרים מאשר לחתך עצמו: הוא פיתח שיטות, כדברי מועצת הפרס של מגסאיסאי, להשגת סטנדרטים של דיוק וסטריליות באיכות של בית חולים בסביבות מאולתרות. יחד עם רופא העיניים האמריקאי ג'ף טבין (Geoff Tabin) הוא הקים את פרויקט הקטרקט ההימלאי (Himalayan Cataract Project). הוא ניתח בקמבודיה, בנגלדש, וייטנאם, אתיופיה, גאנה וצפון קוריאה, שם שליחות ב-2006 שהחלה בעין של דיפלומט הסתיימה באלף ניתוחים ובצוות של מנתחים מקומיים שהוכשרו. סך שחזורי הראייה המיוחסים לו עולה על 250,000. "כיסא הניתוחים", הוא אמר, "הוא המקום הנוח ביותר על פני כדור הארץ שיש לי".
מדוע סנדוק מכונה גאון
רואיט מתואר באופן קבוע כעושה נסים, ובאינדונזיה הוא זכה לכינוי "אל הראייה" לאחר שהשיב את ראייתה של אישה בת שישים. יש להתנגד לאוצר מילים כזה, כיוון שההישג בפועל מעניין יותר מהמיתולוגיה ונשען על שלוש יכולות מובחנות, שרק אחת מהן אינטלקטואלית.
הראשונה היא מיומנות ידנית. ניתוח קטרקט הוא מיקרו-כירורגיה המתבצעת על מבנה חי ונע בגודל מילימטרים ספורים, ורואיט מבצע זאת מהר, שוב ושוב, כל היום, באיכות שעומדת במעקב של שישה חודשים. זו מיומנות פיזית מאומנת מהדרגה הגבוהה ביותר — יד, עין ועצב — וזהו לא אינטלקט, לא משנה כמה יוצא דופן זה נראה מחוץ לחדר הניתוח.
השנייה היא תכנון מערכות, וזו הטענה החזקה ביותר. רואיט הבין שהמגבלה המכריעה בריפוי עיוורון אינה ידע כירורגי אלא עלות ולוגיסטיקה, והוא תקף את כל השרשרת: טכניקה שאינה זקוקה למכשיר פקו, מפעל שמוריד את מחיר העדשה בכ-90 אחוזים, מודל סבסוד צולב שהופך ניתוחים בחינם לרווחיים, בנק עיניים שדרש משא ומתן תיאולוגי, וצינור הכשרה כך שהיכולת תמשיך להתקיים גם אחריו. מעט מאוד קלינאים חושבים מעבר לרשימת הניתוחים שלהם; מעטים עוד יותר בונים את המפעל.
טיעון הנגד הוא אמיתי. רואיט לא גילה את המחלה, את העדשה או את הניתוח הבסיסי — הוא למד השתלת עדשות מהולוז ושכלל גישה של חתך קטן שאחרים בדרום אסיה פיתחו גם הם. הגאונות שלו, אם המילה מתאימה, היא מסתגלת וארגונית ולא מקורית: לקיחת ידע קיים וגרימתו לשרוד מגע עם כפר הררי. הציטוט של מגסאיסאי מדויק היכן שהעיתונות אינה מדויקת, כשהוא מוקיר אותו על הצבת נפאל בחזית פיתוח הליכים בטוחים, יעילים וחסכוניים. זו הטענה המדויקת, והיא גדולה מספיק.
מורשת
ההוקרה הייתה מתמשכת: פרס רמון מגסאיסאי לשלום והבנה בינלאומית ב-2006, קצין כבוד של מסדר אוסטרליה (Officer of the Order of Australia) ב-2007 על שירות לאנושות, פרס הנסיך מהידול (Prince Mahidol Award) מתאילנד, פרס משנה המשחק של החברה האסייתית (Asia Society's Asia Game Changer Award) ב-2016, מסדר ההצטיינות הלאומי בזהב של בהוטן ב-2015, פרס פדמה שרי (Padma Shri) מהודו ב-2018 — שהציטוט שלו זקף לזכות החדשנות שלו הפחתה של 90 אחוזים בעלות ניתוח הקטרקט — פרס סופראסידה פראבאל ג'אנאסוואשרי (Suprasiddha Prabal Janasewashree) מנפאל ב-2020, פרס ISA לשירות לאנושות מבחריין ב-2023, ותואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אנגליה רוסקין באותה שנה. אסטרואיד, 83362 Sandukruit, נושא את שמו, וכך גם חגב שתואר ב-2024. הביוגרפיה מאת עלי גריפר (Ali Gripper), "המנתח היחף" (The Barefoot Surgeon), יצאה לאור ב-2018; ניקולס קריסטוף כינה את הטור שלו בניו יורק טיימס עליו "בעוד 5 דקות, הוא מאפשר לעיוור לראות". עם קרן טג' קוהלי ורואיט (Tej Kohli & Ruit Foundation), שהושקה ב-2021, הוא יצא לבדוק מיליון אנשים ולרפא 300,000 מעיוורון קטרקט. המורשת המתמשכת אינה מספר העיניים, אלא העובדה שהשיטה, העדשה והמנתחים שהכשיר פועלים כעת בלעדיו.