ריוז'י צ'ובאצ'י: המהנדס שייצב את סוני
כשסוני (Sony) נזקקה למישהו שינהל את חטיבת האלקטרוניקה שלה ב-2005, בעיצומה של תקופה שבה מניית החברה איבדה כ-70 אחוזים מערכה במשך חמש שנים, היא לא פנתה למנהל כוכב בעל פרופיל ציבורי גבוה. היא קידמה את ריוז'י צ'ובאצ'י, מהנדס בקריירה שבילה כמעט שלושה עשורים בתוך המפעלים והמעבדות של החברה, ושהיה ידוע פחות בזכות כריזמה ויותר בזכות סוג של בניית קונצנזוס שקט שהדירקטוריון של סוני החליט שהיא זקוקה לו לאחר שנים של חיכוכים פנימיים.
דרכו של מהנדס
צ'ובאצ'י נולד ב-4 בספטמבר 1947, והוכשר כמהנדס עד לרמת הדוקטורט, כשהוא מקבל תואר דוקטור להנדסה מאוניברסיטת טוהוקו (Tohoku University), אחת האוניברסיטאות הטכניות המובילות ביפן. הוא הצטרף לתאגיד סוני ב-1977, לא דרך מסלול ניהולי אלא כמהנדס עובד המתמחה במדיה להקלטה — הסרטים והחומרים הפיזיים שעליהם התבססו מוצרי האודיו והווידאו של סוני. תרומתו הטכנית האישית הבולטת ביותר מאותה תקופה הייתה תפקידו בפיתוח קלטת הווידאו 8 מילימטר, פורמט ההקלטה הקומפקטי שעזר להגדיר דור של מצלמות וידאו ביתיות של סוני וייצג בדיוק את סוג הנדסת מדעי החומרים שעבורו הוכשר.
טיפוס במעלה הצד הטכנולוגי של סוני
מהבסיס ההנדסי הזה, עבר צ'ובאצ'י בהדרגה לניהול, בתחילה צבר ניסיון תפעולי בפעילות הייצור של סוני בארצות הברית לפני שחזר ליפן כדי לנהל סדרה של חטיבות עסקיות ליבה: מוצרים מגנטיים, מכשירים אלקטרוניים, ובסופו של דבר את מערך המחקר והפיתוח התאגידי שקבע את הכיוון הטכני של החברה כולה. זו הייתה קריירה שנבנתה כולה על הצד של החומרה והחומרים בעסקיה של סוני — התשתית ההנדסית הלא זוהרת שמתחת למותגי הצרכנות — ולא דרך מכירות, שיווק או בידור, החטיבות שהפיקו את רוב המנהלים הציבוריים המפורסמים ביותר של סוני.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →נשיא במשבר
הבסיס הזה הציב את צ'ובאצ'י בעמדה לתפקיד התפעולי הבכיר ברגע הגרוע ביותר שניתן היה לחפוץ בו. ב-7 במרץ 2005, בגיל 57, הוא מונה לנשיא ומנכ"ל האלקטרוניקה של תאגיד סוני, כשהוא יורש את קוניטאקה אנדו (Kunitake Andō) והופך למספר שתיים בפועל של החברה תחת היו"ר והמנכ"ל שמונה זה עתה, הווארד סטרינגר (Howard Stringer) — המנהל הזר הראשון שניהל את סוני. המינוי הגיע באותו סבב מינויים שבו האדריכל המשפיע ובעל הקול הרם של הפלייסטיישן, קן קוטראגי (Ken Kutaragi), איבד סמכות על עסק האלקטרוניקה הליבתי של סוני, החלטה שפורשה באופן נרחב בעיתונות כבחירה של סוני בבונה קונצנזוס דיפלומטי על פני דמות הנדסית שנויה במחלוקת, גם אם מבריקה. צ'ובאצ'י היה אדיב באופן בולט לגבי אותו יריב, באומרו על קוטראגי: "אני מכבד אותו כמהנדס. בתחום המוליכים למחצה, אני מחשיב אותו למורי" — תוך הבהרה, באותה נשימה, שגאונות הנדסית וכישורי ניהול אינם אותו דבר. מניית סוני איבדה בערך שבעים אחוז מערכה במשך חמש השנים שקדמו לכך, והחברה עמדה בפני לחץ תחרותי גובר מסמסונג, ובקרוב גם מהאייפוד והאייפון של אפל; תפקידו של צ'ובאצ'י היה פחות להמציא מחדש את קו המוצרים של סוני ויותר להחזיק יחד ארגון הנדסי תחת עומס עצום.
סגן יו"ר, ועזיבה שקטה
צ'ובאצ'י כיהן כנשיא עד שנת 2009, אז עבר לתפקיד סגן היו"ר כאשר הווארד סטרינגר לקח על עצמו את הנשיאות ישירות, תוך איחוד ההנהגה תחת דמות אחת. הוא נשאר בתפקיד סגן היו"ר עד שעזב את סוני לחלוטין ב-31 במרץ 2013, כשהוא חותם קריירה בחברה שנמשכה 36 שנים, ממהנדס חומרים על רצפת המפעל ועד לסוויטת המנהלים.
קריירה שנייה במדע ציבורי
במקום לפרוש, צ'ובאצ'י לקח מיד על עצמו את נשיאות המכון הלאומי למדע וטכנולוגיה תעשייתית מתקדמת (AIST) של יפן בשנת 2013, אחד ממוסדות המחקר הציבוריים המובילים במדינה, המכסה תחומים ממדע הסביבה ואנרגיה ועד למדעי החיים, טכנולוגיית מידע ואלקטרוניקה — נקודת נחיתה טבעית עבור מנהל שכל זהותו נבנתה על הנדסה וניהול מו"פ ולא על שיווק צרכני. לצד תפקיד זה, הוא לקח על עצמו תפקידי מדיניות לאומיים המשקפים את מעמדו בתעשייה היפנית: יו"ר משותף של הוועדה לטכנולוגיה תעשייתית וסגן יו"ר המפגש של היועצים בקידנרן (Keidanren), פדרציית העסקים המשפיעה ביותר ביפן, ומ-2010 עד 2013 חבר הנהלה במועצה למדיניות מדע וטכנולוגיה במשרד הקבינט של יפן, כשהוא מייעץ לממשלה הלאומית ישירות בנושאי אסטרטגיית מדע וטכנולוגיה.
מדוע ריוז'י מכונה גאון
המקרה של צ'ובאצ'י למילה "גאון" הוא יוצא דופן בקרב מנהיגים תאגידיים מכיוון שהוא נשען על מהות הנדסית ולא על כישורי מכירה או חזון: הוא מחזיק בתואר דוקטור להנדסה ובנה את הקריירה המוקדמת שלו על מדעי חומרים אמיתיים, כולל עבודה מעשית בפיתוח פורמט קלטת הווידאו 8 מ"מ שעיצב דור של מוצרי אלקטרוניקה לצרכן. זהו אישור טכני אמיתי, לא כזה של כבוד. אך הקריאה המעניינת והכנה יותר של הקריירה שלו היא שהכישרון הגדול ביותר שלו בצמרת סוני לא היה המצאה כלל — אלא שיקול דעת ארגוני בזמן משבר, היכולת להחזיק יחד חברה מפורקת ומדממת כלכלית על ידי בחירה בקונצנזוס על פני עימות, בדיוק התכונה שבגללה הדירקטוריון של סוני בחר בו על פני קוטראגי המסנוור אך המפלג. המילים שלו עצמו על קוטראגי עושות את ההבחנה בעצמן: גאונות הנדסית והיכולת לנהל ארגון הם כישרונות שונים, וצ'ובאצ'י נבחר, ונזכר, עבור השני ולא עבור הראשון. אין תיעוד ציבורי של פריצות דרך דרמטיות במוצרי סוני שהומצאו תחת הנהגתו האישית כנשיא, ותקופת כהונתו חפפה לתקופה של מאבק תחרותי מתמשך נגד אפל וסמסונג שסגנון המנהיגות הדיפלומטי שלו לא הפך. מה שניתן לומר בכנות הוא שהוא היה מהנדס בעל תעודות אמיתי שזכה לאמון, ברגע של סכנה תאגידית אמיתית, להיות היד הרגועה ולא זו בעלת החזון.
מורשת
הקריירה של צ'ובאצ'י משרטטת קשת שאינה נפוצה בקרב המנהלים המזוהים ביותר עם המותג של סוני: ממהנדס מעשי שעזר לבנות פורמט הקלטה פיזי, דרך ניהול לא זוהר של עסקי המכשירים והחומרים של החברה, לתפקיד התפעולי הבכיר במהלך אחת התקופות הפיננסיות הקשות ביותר של סוני, ולבסוף למערכה שנייה בהובלת מכון המחקר התעשייתי הלאומי של יפן וייעוץ למשרד הקבינט בנושאי מדיניות מדע. זוהי מורשת של ניהול מוסדי ולא של המצאה יחידה במינה — קריירה שהוקדשה להבטחה שההנדסה תמשיך לעבוד בזמן שאנשים בעלי מוניטין רועש יותר תפסו את הכותרות.