רודולף פטר היינריך היידנהיין (Rudolf Peter Heinrich Heidenhain) (1834–1897) כיהן כפרופסור לפיזיולוגיה באוניברסיטת ורוצלב במשך שלושים ושמונה שנים, והותיר מורשת של מחקר בתחומי השרירים והעצבים. הקריירה שלו כללה מחקרים מדעיים מגוונים, החל ממדידת נפח דם ועד למנגנונים פיזיולוגיים של היפנוזה, ובכך ביסס את השפעתו בתוך הממסד הרפואי הגרמני של המאה ה-19.
הכשרה אקדמית וקריירה מוקדמת
היידנהיין, שנולד בקווידזין (Kwidzyn), למד רפואה במוסדות שונים, בהם אוניברסיטת קניגסברג בין השנים 1850 ל-1852, ולאחר מכן באוניברסיטת מרטין לותר בהאלה-ויטנברג ובאוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין. עם סיום הדוקטורט שלו, הוא שימש כעוזר לאמיל דו בואה-ריימון (Emil du Bois-Reymond) בברלין. בשנת 1856 חזר להאלה כדי לעבוד במעבדתו של אלפרד וילהלם פולקמן (Alfred Wilhelm Volkmann), שם שכלל שיטות למדידת נפח דם לפני שקיבל משרה באוניברסיטת ורוצלב בשנת 1859.
תרומות לפיזיולוגיה של השרירים
היידנהיין ניתח את הקשר בין הוצאת אנרגיה להתכווצות שרירים. הוא הדגים שלשרירים יש יכולות ויסות עצמי, והראה שהתפוקה הכוללת—הכוללת חום ועבודה מכנית—עולה במקביל להגדלת העומס. הניסויים שלו זיהו בהצלחה שינויי טמפרטורה זעירים במהלך תנועות שרירים קלות. בנוסף, הוא חקר את אופי העייפות והגיע למסקנה ששרירים עייפים יכולים לתפקד ביעילות כלכלית רבה יותר. פרסומו מ-1864, Mechanische Leistung, Wärmeentwickelung und Stoffumsatz bei der Muskelthätigkeit, פירט את ממצאיו אלו.
מחקר בלוטות וחקר מדעי
מעבר לדינמיקה של השרירים, חקר היידנהיין תהליכי הפרשה, תוך התמקדות ספציפית בבלוטות הקיבה ובתפקידן בייצור חומצה כלורית ופפסין. הוא זיהה מבנים תאיים בצורת חצי ירח בתוך בלוטות הרוק שנושאים כיום את שמו: סהרוני היידנהיין (demilunes of Heidenhain). היקף המחקר שלו התרחב בסופו של דבר להיפנוזה, אותה בחן דרך עדשה פיזיולוגית על ידי ייחוס התופעה לעיכוב של קליפת המוח. עבודה זו נמשכה מאוחר יותר על ידי תלמידו, איוון פטרוביץ' פבלוב (Ivan Petrovich Pavlov).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אותות הוקרה מקצועיים
במהלך כהונתו, זכה היידנהיין להכרה מצד גופים מדעיים רבים. בשנת 1884 הוענקה לו מדליית קותניוס (Cothenius Medal) ובשנת 1889 מדליית באלי (Baly Medal). מדינת פרוסיה העניקה לו את מסדר העיט האדום מדרגה שנייה. מעמדו הבינלאומי בא לידי ביטוי בחברותו בחברה המלכותית, באקדמיה המלכותית השוודית למדעים, באקדמיה הלאומית דיי לינצ'י (Accademia Nazionale dei Lincei) ובאקדמיה למדעים של טורינו. הוא נותר פעיל בתחומו עד מותו בשנת 1897 בורוצלב.
עובדות מהירות
- נולד: 1834, קווידזין - נפטר: 1897, ורוצלב - משרות אקדמיות: ברלין, האלה, ורוצלב - תלמידים בולטים: איוון פטרוביץ' פבלוב, קרל וייגרט - פרסים: מדליית קותניוס, מדליית באלי - עבודות עיקריות: Physiologische Studien, Die Vivisektion im Dienste der Heilkunde - אזרחות: ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית
שאלות שקוראים שואלים
### מהם סהרוני היידנהיין?
אלו הם מבנים תאיים בצורת חצי ירח הקשורים לבלוטות הרוק, שתוארו על ידי רודולף היידנהיין במהלך מחקרו על הפרשה.
### כיצד הסביר היידנהיין את ההיפנוזה?
הוא פירש את ההיפנוזה מנקודת מבט פיזיולוגית, והסביר את המצב כצורה של עיכוב של קליפת המוח.