רוד לייבר: האדם היחיד שעשה זאת פעמיים
בשנת 1962 זכה שחקן ג'ינג'י מקווינסלנד בכל ארבעה תארי היחידים של הגראנד סלאם בשנת קלנדרית אחת, והיה לגבר הראשון שעשה זאת מאז דון באדג' בשנת 1938. לאחר מכן עבר למקצוענים, מה שמכוח חוקי התקופה אסר עליו להשתתף בכל אחד מהטורנירים הללו. חמש שנים לאחר מכן שינה ענף הספורט את חוקיו, ובשנת 1969 הוא ביצע את כל העניין מחדש. שום גבר לא חזר על הישג זה מאז. קשה לשפר את סיכומו של טוני טראברט: לייבר "זכה בגראנד סלאם כחובב והוא זכה בגראנד סלאם כמקצוען."
רוקהמפטון
רודני ג'ורג' לייבר נולד ב-9 באוגוסט 1938 ברוקהמפטון שבקווינסלנד, עיירת בקר השוכנת על חוג הסרטן. מאמן הגביע הדיוויס האסטרלי הארי הופמן, שהרבה לתת כינויים באירוניה רבה, כינה את הנער הרזה והבלתי מבטיח "רוקט" (הטיל). הכינוי האריך ימים יותר מהבדיחה.
החובב
לייבר זכה בתואר המייג'ור הראשון שלו באליפות אוסטרליה בשנת 1960, כשהוא גובר על בן ארצו ניל פרייז'ר בחמש מערכות לאחר פיגור של שתי מערכות – תוצאה שקבעה את דפוס הקריירה שלו: הוא לא איقط עניין כאשר פיגר. הוא דורג במקום הראשון בעולם לחובבים בשנים 1961 ו-1962.
אז הנתה שנת 1962. הוא לקח את כל ארבעת הטורנירים הגדולים ועשרים ושניים תארים באותה עונה, כשהוא מנצח בדרך את רוי אמרסון בגמרים רבים. פחות מפורסם אך מלמד יותר, הוא השליש את שלוש טורנירי החימר של פריז, רומא והמבורג, הישג שקדם לו רק לו הוד ב-1956. שחקן יד-שמאל המותאם לדשא הגיע אל המשטח האיטי ביותר בענף וניקה אותו לחלוטין.
שנות המדבר
בדצמבר 1962, מיד לאחר שזכה בגביע דייוויס, הוא הפך למקצוען. בטניס של אותה תקופה משמעות הדבר הייתה גלות: מקצוענים הוצאו ממחלקות ווימבלדון, אליפות ארצות הברית, צרפת ואוסטרליה, ושיחקו במקום זאת סבב תחרותי ומתיש נגד קבוצה מצומצمة של השחקנים הטובים ביותר שחיו. שנותיו הראשונות בו היו בגדר שיעור ולא הכתרה. רק ב-1965 הוא היה בבירור המקצוען מספר 1. ב-1967 הוא זכה בכל שלושת המייג'ורס המקצועניים בשנה אחת, הפרו סלאם, ולקח תשעה עשר תארים באותה עונה. איש לא עשה זאת מאז, וכמעט איש מחוץ לעולם הטניס לא שמע על כך.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →1969
עידן הפתוח החל בשנת 1968, חיסל את ההפרדה בין חובבים למקצוענים והחזיר את המייג'ורס לשחקנים הטובים בעולם. בשנת 1969, בגיל שלושים ואחת, מול סגל שכלל לבסוף את כולם, זכה לייבר בתארי אוסטרליה, צרפת, ווימבלדון וארה"ב: שמונה עשר תארים באותה שנה ומאזן של 106-16, וחתם בניצחון בארבע מערכות על טוני רוץ' בפלאשינג מדוז. זהו נותר הגראנד סלאם היחיד בשנה קלנדרית שבו זכה גבר בעידן הפתוח.
איך הוא שיחק
הוא שיחק ביד שמאל עם חבטת גב ידנית אחת ואמה לא פרופורציונלית לשאר גופו. הפרשן האנגלי דן מוסקל כינה אותו "ללא דופי מבחינה טכנית". הוא נמנה עם מפתחי טניס ההגשה-והעלייה-לרשת המודרני, ושילב את הריצה לרשת עם חבטות קרקע אגרסיביות ולוב ספין ששימש כנשק התקפי ולא כבריחה הגנתית – חבטה שאילצה את היריבים לרדת מהרשת והרחיבה למעשה את המגרש שבו יכול לשחק.
עבור אוסטרליה הוא תרם לחמישה תוארי גביע דייוויס, משנת 1959 עד 1962 ושוב ב-1973, כשהוא מנצח ב-16 מתוך 20 משחקי יחידים ובכל ארבעת משחקי הזוגות שלו. לאורך הקריירה שלו זכה ב-200 תארי יחידים, המספר הרב ביותר שבו זכה שחקן טניס כלשהו, לצד שיאים של 22 תארים בעונה כשחקן חובב, 19 כמקצוען ו-18 בעידן הפתוח.
מדוע רוד מכונה גאון
בניגוד לרוב האנשים שתווית זו מודבקת אליהם, ללייבר יש את העדות לפרוטוקול. באד קולינס כתב ב-1989: "אני נותר לא משוכנע שאי פעם היה שחקן טוב יותר מרוד לייבר." טראברט כינה אותו "השחקן הטוב ביותר ששיחק אי פעם את המשחק." רוג'ר פדרר, שיש לו מעמד מסוים בשؤال, הכריז ב-2017 שלייבר הוא הגדול מכולם.
התכונה המעורבת כאן היא אינטליגנציה הסתגלותית ולא כוח גולמי. הביטו בצורת הקריירה שלו: הוא זכה בגראנד סלאם במשחק החובבני, אחר כך העביר חמש שנים בסבב מקצועני שבו התחרו קומץ מומחים חסרי רחמים, והזדקק לשנת 1965 כדי להגיע לראשו. אותו מרווח זמן הוא החלק המעניין. הוא מציג שחקן שלא היה סתם האדם המוכשר ביותר בחדר, אלא כזה שיכול היה להיות מובס שוב ושוב, לבנות את עצמו מחדש ולחזור כשהוא מסוגל להביס את כולם. שלוש טורנירי החימר ב-1962 והפרו סלאם ב-1967 הם ההוכחה: אותו שחקן שמאلي המתאים את עצמו למשטחים שונים לחלוטין, מהירויות כדור שונות ויריבים שונים, בעידן ללא שום מנגנון מודרני של אימון, וידאו או מדעי הספורט. התיאור של מוסקל "ללא דופי מבחינה טכנית" מתאר את הכלי; עונת 1969 מתארת את המוח המפעיל אותו, בגיל שלושים ואחת, מול יריבים שבילו עשור בציפייה לו.
טיעון הנגד ההגון הוא שהתקופות מחמיאות לו. גראנד סלאם 1962 שלו הושג מול חובבים, כאשר השחקנים החזקים בעולם נעולים מחוץ לשער כמקצוענים, ולפי השיאים המאוחרים שלו הוא טרם היה הטוב שבהם. נתון 200 התארים נלקח מלוח שנה מקוטע שבו האירועים השתנו בעוצמתם באופן דרסטי. קחו את 1969 והטיעון הוא פשוט מצוין ולא ייחודי. אבל 1969 התרחשה.
מורשת
לייבר פרש ב-1979 והוכנס להיכל התהילה הבינלאומי של הטניס ב-1981. ב-1998 הוא לקה בשבץ מוחי במהלך ראיון חי עם ESPN ובילה את השנה שלאחר מכן בהחלמה. הוא מונה לעמית במסדר אוסטרליה בשנת 2016. שמו מעטר כיום את המגרש המרכזי באליפות אוסטרליה ובגביע לייבר, מה שאומר שבכל חודש ינואר מיליוני אנשים אומרים אותו מבלי בהכרח לדעת שהאיש שאליו הוא שייך עשה משהו פעמיים שאף אחד אחר לא הצליח לעשות אפילו פעם אחת.