ראווי שנקר: הסיטאר שחצה את העולם
מוזיקאי בין שני עולמות
ראווי שנקר (1920–2012) היה וירטואוז הסיטאר והמלחין שהביא את האמנות המורכבת של המוזיקה הקלאסית ההודית לקהל עולמי יותר מכל דמות אחרת. הוא נולד בוורנאסי והחל את הקריירה שלו לא כנגן, אלא כרקדן בלהקת הנודדים של אחיו הבכור, אודאי שנקר. בסוף שנות העשרה שלו הוא נטש את הבמה כדי להקדיש את עצמו לסיטאר, ולמד במשך שנים תחת המאסטר התובעני עלא-א-דין חאן במסגרת מסורתית של גורו-תלמיד.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מאסטר הראגה
שנקר הפך לאחד מגדולי המבצעים של הראגה, המסגרת המלודית שבלב המוזיקה הקלאסית ההינדוסטנית, והוערך בשל עומק האלתור שלו והדיוק באינטראקציה הקצבית שלו עם הטאבלה. כמנהל מוזיקלי של רדיו כל-הודו ובאמצעות סיורי הופעות בינלאומיים בלתי נלאים, הוא הרחיב את הקהל של מסורת שהייתה מוגבלת זמן רב לתת-היבשת ההודית.
הגשר למערב
בשנות ה-60 הפך שנקר לתופעה עולמית. ידידותו עם חבר הביטלס ג'ורג' האריסון, שאותו לימד לנגן בסיטאר, עזרה לעורר את הסקרנות המערבית למוזיקה הודית. הוא הופיע בפסטיבל הפופ של מונטריי ובוודסטוק, והופעתו ב"קונצרט למען בנגלדש" ב-1971 – קונצרט הצדקה החלוצי שהוא עזר לעורר – הגיעה למיליונים. הוא שיתף פעולה עם הכנר יהודי מנוחין בהקלטות המהוללות "West Meets East" והלחין מוזיקה לסרטים, כולל "טרילוגיית אפו" של סאטיאג'יט ריי.
מורשת
שנקר זכה בפרסי גראמי רבים וזכה ב-1999 בעיטור הבהאראט רטנה, העיטור האזרחי הגבוה ביותר בהודו. הוא העביר את אמנותו לדור חדש, כולל בתו אנושקה שנקר, שהיא בעצמה נגנית סיטאר מהוללת. (בתו נורה ג'ונס הפכה לזמרת זוכת גראמי). כשמת ב-2012, הוא סופד כאמן שהפך את צלילי הודו לחלק קבוע מאוצר המילים המוזיקלי העולמי.