רפאל נדאל (Rafael Nadal): ארבע עשרה פעמים בקתדרה אחת
הוא שיחק 116 משחקים ברולאן גארוס וניצח ב-112 מהם. הוא הגיע לשם ארבע עשרה פעמים לגמר ולא הפסיד באף אחד מהם. שום ספורטאי בשום ענף לא שלט במקום אחד בסדר גודל כזה לאורך זמן כה רב, והנתונים סטטיסטיים מעוותים כל דבר אחר שקשור אליו – כולל העובדה שזכה גם בווימבלדון פעמיים, באליפות ארצות הברית הפתוחה ארבע פעמים ובאליפות אוסטרליה הפתוחה פעמיים, על משטחים שהמשחק שלו מעולם לא נועד לשרוד עליהם.
מנאקור והיד השמאלית
רפאל נדאל פארה (Rafael Nadal Parera) נולד ב-3 ביוני 1986 במנאקור שבמיורקה. דודו טוני נדאל החל לאמן אותו בגיל שלוש, וקיבל את ההחלטה שעיצבה הכול: הוא עודד את הילד לשгра ביד שמאל, מתוך הערכה הדבר יעניק לו יтרון תחרותי מול יריבים המשחקים בימין. זהו אחד מסיפורי המקור היחידים בספורט עילי שבו החלטה טכנית, שקיבל מוחלט לגבי ילד קטן, ניתנת למעקב ישיר לאורך שני עשורים של תוצאות. נדאל זכה באליפות אזורית לגילאי 12 ומטה בגיל שמונה, ובאליפויות ספרד ואירופה לגילאים שונים בגיל שתים עשרה. הוא הפך למקצוען בגיל חמש עשרה. בגיל שש עשרה הוא הגיע לחצי גמר טורניר הנערים בווימבלדון; בגיל שבע עשרה, לסיבוב השלישי בטורניר הבוגרים.
בן תשע עשרה, ומלך החימר
הגעתו לא הייתה הדרגתית. ב-2005 זכה נדאל באחד עשר תארים, שמונה מהם על חימר, וזכה באליפות צרפת הפתוחה בגיל תשע עשרה, כשהוא גובר על מריאנו פוארטה בארבע מערכות בגמר. הכינוי הגיע מיד ולא עזב מעולם. לאחר מכן ניצח את רוג'ר פדרר בגמר רולאן גארוס בשנים 2006, 2007 ו-2008 – האחרון שבהם בתוצאה 6-1, 6-3, 6-0, תוצאה מסוג שאינו קורה לשחקן הטוב ביותר בעולם בגמר טורניר מייג'อร์.
וימבלדון, 2008
שלושה שבועות לאחר תצוגה זו נפגשו השניים שוב על דשא, במה שתואר באופן שגרתי כמשחק הטניס הטוב ביותר ששוחק אי פעם. נדאל ניצח 6-4, 6-4, 6-7(5), 6-7(8), 9-7 לאורך ארבע שעות וארבעים ושמונה דקות ולתוך חושך כמעט מוחלט, ובכך סיים את שלטונו של פדרר בווימבלדון והאריך רצף ניצחונות של שלושים ושניים משחקים. באוגוסט זכה במדליית זהב אולימפית ביחידים בבייג'ינג. בינואר 2009 ניצח שוב את פדרר, הפעם בחמש מערכות בגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, וזכה בתואר המייג'ור הראשון שלו על משטח קשה. עד 2010 – אליפות צרפת הפתוחה, וימבלדון, אליפות ארצות הברית הפתוחה בשנה אחת – הוא השלים את גראנד סלאם הקריירה: ארבעת הטורנירים הגדולים בתוספת זהב אולימפי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →המאזן המלא
הסיכום הסופי עומד על עשרים ושניים תארי יחידים בגראנד סלאם, המקום השני בכל הזמנים, עם לפחות שניים בכל אחד מהארבעה. ארבעה עשר מהם הגיעו ברולאן גארוס, המספר הרב ביותר ששחקן כלשהו זכה בטורניר מייג'ור יחיד. היו ארבע אליפויות צרפת פתוחות נוספות בשנים 2011, 2012, 2013 ו-2014, קאמבק לאחר פציעה בשנים 2017, 2018, 2019 ו-2020, ואחרונה ב-2022 מול קספר רוד, 6-3, 6-3, 6-0. אליפות אוסטרליה הפתוחה ב-2022, שבה זכה לאחר פיגור של שתי מערכות מול דנייל מדבדב, היא הבלתי סבירה שבהן. הוא סיים עם תשעים ושניים תארי סבב, 209 שבועות כמספר אחת בעולם, חמישה סיומי שנה במקום הראשון, מדליית זהב אולימפית שנייה בטורניר הזוגות בריו 2016 לצידו של מארק לופס, ארבעה ניצחונות בגביע דייוויס עם ספרד בשנים 2004, 2009, 2011 ו-2019, ומעט פחות מ-135 מיליון דולר בפרסים כספיים.
הגוף
המחיר פורט במשך עשרים שנה: מרפק, קרסול, ברך, פרק כף היד, גב, ירך, בטן. ב-2022 אובחן כסובל מתסמונת מולר-וייס (Mueller-Weiss syndrome), מצב ניווני הגורם לכאב כרוני בכף רגלו השמאלית – וזכה בשני טורנירי מייג'ור באותה שנה בכל זאת. במהלך 2023 ו-2024 הוא החמיץ שלושה טורנירי גראנד סלאם. הסגנון שבנה, שכולו מומנטום, האטה וסיבוב גוף מלא, היה קשה בצורה יוצאת דופן על האדם המבצע אותו, וכולם כולל נדאל הבינו את החשבון הרבה לפני שהוא נגמר.
מלאגה
הוא הודיע על פרישתו באמצע אוקטובר 2024, בגיל שלושים ושמונה, באדישות האופיינית לו: "אני כאן כדי ליידע אתכם שאני פורש מטניס מקצועני". המשחק האחרון התקיים ב-19 בנובמבר 2024 בגמר גביע דייוויס במלאגה, תבוסה 6-4, 6-4 להולנדי בוטיק ואן דה זאנדשולפ. הוא ציין את הסימטריה בעצמו: "הפסדתי את המשחק הראשון שלי בגביע דייוויס, והפסדתי את האחרון שלי, כך שאנחנו סוגרים את המעגל". התגובה של פדרר הייתה זו שעוררה הדים: "איזו קריירה, רפה! תמיד קיוויתי שהיום הזה לעולם לא יגיע". קרלוס אלקרז, הספרדי שיורש את התפקיד, כינה זאת קשה לקבל. נדאל התחתן עם מריה פרנסיסקה פרייו בנובמבר 2019; בנם, רפאל ג'וניור, נולד באוקטובר 2022. אשתו מנהלת את קרן רפאל נדאל מאז 2019.
מדוע רפאל מכונה גאון
הטענה נשענת על מיומנות, לא על אינטלקט, והיא זקוקה לפירוט משום שהגרסה הפופולרית – שנדאל פשוט ניסה קשה יותר מכולם – היא גם מתנשאת וגם שגויה.
התובנה הטכנית אמיתית ושייכת בחלקה לטוני נדאל. המרת ילד למשחק ביד שמאל הייתה החלטה אסטרטגית על מבנה הענף: חבטת כף היד באלכסון של שחקן שמאלי תוקפת את יד האחורית של יריב ימני, וכנגד חבטת יד אחורית חד-ידית כמו זו של פדרר היא נוחתת בגובה הכתפיים, מעל אזור החבטה הנוח. נדאל בנה לאחר מכן את החבטה שניצלה זאת, חבטת כף יד המונחת עם ספין עילי קיצוני שבועט כלפי מעלה מהמגרש ולא דרכו. על חימר הדבר קרוב להיות בלתי ניתן למשחק, וזה מה ש-112 ניצחונות מ-116 משחקים ברולאן גארוס אומרים במונחים פיזיים. המיומנות השנייה והמרשימה יותר היא הסתגלות: משחק המהונדס למשטחים איטיים ובעלי קפיצה גבוהה לא היה אמור לנצח בווימבלדון פעמיים או באליפות ארצות הברית הפתוחה ארבע פעמים, ועשייה זו דרשה בנייה מחדש של ההגשה שלו, מיקומו במגרש ונכונותו לקצר נקודות.
טיעון הנגד ההגון הוא שזו התמחות, ולא אוניברסליות. ארבעה עשר מתוך עשרים ושניים תארי המייג'ור שלו הגיעו בטורניר אחד; הוציאו את רולאן גארוס והרזומה, הגם שהוא מצוין, אינו ייחודי מבחינה היסטורית. 209 השבועות שלו במקום הראשון הם שבר יחסי מהסך הכל של דג'וקוביץ', ודג'וקוביץ' סיים עם יותר תארי מייג'ור. השיטה שלו הייתה כל כך הרסנית מבחינה פיזית עד שהיא עלתה לו שוב ושוב בעונות שלמות, וזה פגם עיצובי בדיוק כמו שהוא מעלה. והמילה "גאון" אינה זו שאליה שואפים בני דורו – ההוקרה של פדרר הייתה על הקריירה, והשפה סביב נדאל היא באופן גורף שפה של רצון, סיבולת וחזרה. מה שעומד במבחן הביקורת הוא שחקן אשר, יחד עם דודו, זיהה יתרון מבני בענף טרם היה בגיל המאפשר להבינו, ולאחר מכן בילה עשרים שנה בחילוץ כל נקודה אפשרית ממנו.
מורשת
נדאל עוזב את הענף עם שיא שכמעט בוודאות לעולם לא יושג: ארבעה עשר תארים במייג'ור אחד, וללא הפסד בגמר שם אף לא פעם אחת. הוא משתיר מאחוריו גם תבנית. כל שחקן צעיר שמייצר כעת חבטות כף יד עם ספין עילי אל כתף היד האחורית של היריב מריץ גרסה של תוכנית ששורטטה על מגרש במנאקור על ידי מאמן שחשב שאחיינו בן השלוש יהיה טוב יותר אם ישחק ביד שמאל.