הפמפלט הסאטירי שכותרתו "צוואתו האחרונה של הפיל האנו" (The Last Will and Testament of the Elephant Hanno), שפורסם בשנת 1516, השיק קריירה שהגדירה את הספרות האיטלקית של המאה ה-16. על ידי לעג לקוריה האפיפיורית ברומא, הבטיח הסופר לעצמו מוניטין של פרשן חברתי נוקב, וזכה לכינוי "שוט הנסיכים" בשל ביקורתו חסרת הפחד על מלכים, אפיפיורים ודמויות פוליטיות רבות עוצמה.
חיים מוקדמים ועלייה ברומא
הוא נולד בשנת 1492 בארצו (Arezzo) למרגריטה בונצ'י (Margherita Bonci) ולסנדלר לוקה דל טורה (Luca Del Tura), ובסופו של דבר נטש את שם אביו. לאחר עשור מעצב בפרוג'ה (Perugia), הוא נסע לרומא תחת חסותו של הבנקאי אגוסטינו קיג'י (Agostino Chigi). חייו המקצועיים המוקדמים כללו ניווט בנוף הפוליטי המורכב של הוותיקן, שם חידד את כישוריו על ידי הפיכת הפסקווינאטה (pasquinade) הרומית המסורתית לנשק סאטירי רב עוצמה.
רשתות אמנותיות וגלות
הקריירה שלו נתקלה בשיבושים בעקבות פרסום שישה-עשר סונטות אירוטיות, ה"סונטי לוזוריוזי" (Sonetti Lussuriosi), שלוו ברישומים מפורשים מאת ג'וליו רומאנו (Giulio Romano). לאחר שנמלט מרומא, הוא חיפש פטרונים במנטובה (Mantua) ותחת הקונדוטיירו ג'ובאני דה מדיצ'י (Giovanni de' Medici). בשנת 1527 השתקע לצמיתות בוונציה, עיר שאותה ראה כמושב כל החטאים, ושם פרח כמחזאי, עיתונאי ואיש סודם של אמנים כגון טיציאן (Titian).
סגנון ספרותי וסחיטה
מעבר למחזותיו, כגון "הקורטיזנה" (La cortigiana) ו"לה טלנטה" (La talenta), תהילתו נשענה על אוסף עצום של מכתבים שפורסמו. מסמכים אלו שימשו כלי הן לקידום עצמי ספרותי והן לסחיטה אסטרטגית. הוא ניהל למעשה מצב של מצור נגד האליטות, כשהוא מקבל פנסיות מפרנסואה הראשון (Francis I) מצרפת ומקרל החמישי (Charles V) בו-זמנית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולד: 1492, ארצו - נפטר: 1556, ונציה - אזרחות: הרפובליקה של ונציה - כינוי: שוט הנסיכים - קבורה: ונציה - שפת עבודה: איטלקית
שאלות שקוראים שואלים
### מה גרם לסיום הקריירה שלו ברומא?
הוא נאלץ להימלט בעקבות פרסום שישה-עשר סונטות אירוטיות שנועדו ללוות רישומים פורנוגרפיים מאת ג'וליו רומאנו.
### מדוע הוא הוכנס לרשימת הספרים האסורים?
שלוש שנים לאחר מותו, בשנת 1559, כל יצירתו הספרותית נאסרה על ידי הכנסייה בשל הפרשנות הסאטירית, האירוטית והדתית שלו.