פטריס לומומבה

פטריס לומומבה: עשרה שבועות שהאריכו ימים מעבר למאה

ב-30 ביוני 1960, בטקס לציון עצמאות קונגו, נשא המלך בודואן (Baudouin) הבלגי נאום ברכה. פטריס לומומבה לא היה אמור להשיב. הוא השיב בכל זאת, עם רשימה של מה שהשלטון הקולוניאלי כלל בפועל: בוז, עלבונות, תלייה וירי. שום קונגולזי הראוי לשמו, הוא אמר לאולם, לעולם לא ישכח שהעצמאות הושגה בלחימה — ולא הוענקה בהסכם. עיתונאים אירופים נחרדו; המגזין 'טיים' (Time) כינה זאת התקפה אכזרית. הוא כיהן כראש ממשלה במשך כעשרה שבועות לאחר מכן, ומת בתוך שבעה חודשים. זו נותרה כהונת עשרת השבועות המשמעותית ביותר בהיסטוריה האפריקאית.

אונלואה (Onalua)

הוא נולד ב-2 ביולי 1925 באונלואה, באזור קטאקוקומבה (Katakokombe) שבפרובינציית קסאי, למשפחה משבט הטטלה (Tetela) בעלת אמצעים צנועים; הוא קיבל את השם ישעיה טסומבו טאווסה (Isaïe Tasumbu Tawosa). הוא למד בבית ספר יסודי פרוטסטנטי, לאחר מכן בבית ספר מיסיונרי קתולי, ולאחר מכן בתוכנית הכשרה של הממשלה לשירותי דואר, ולפי כל העדויות האפיל על מוריו — הוא נהג לתקן אותם בפומבי. הוא הגיע לשליטה בטטלה, צרפתית, לינגאלה (Lingala), סוואחילה (Swahili) וצ'ילובה (Tshiluba), קרא את רוסו (Rousseau) ווולטייר (Voltaire), וכתב שירה אנטי-אימפריאליסטית.

הוא מכר בירה בלאופולדוויל (Léopoldville) ועבד כפקיד דואר בסטנליוויל (Stanleyville) במשך אחת-עשרה שנים, כשהוא מתערה בין ה-'אבולואה' (évolués), המעמד הקטן של קונגולזים משכילים בסגנון המערב שהמערכת הקולוניאלית התירה את קיומם אך סירבה לקדמם. לאחר סיור לימודי בבלגיה בשנת 1956 הוא נעצר, ובשנת 1957 הורשע במעילה של כ-2,500 דולר ממשרד הדואר, ונידון לשנת מאסר בערך.

המפלגה ללא שבט

בשנת 1958 סייע בהקמת התנועה הלאומית הקונגולזית (MNC) ועמד בראשה במהירות. המאפיין הייחודי של ה-MNC היה מבני: בטריטוריה שבה כל מפלגה אחרת התארגנה סביב בסיס אתני, היא רצה על פלטפורמה לאומית — עצמאות, אפריקניזציה הדרגתית, פיתוח בהובלת המדינה, ואי-הזדהות בזירה הבינלאומית. בדצמבר 1958 הוא נסע לאקרה (Accra) לוועידת העמים האפריקאים, שם קוואמה נקרומה (Kwame Nkrumah) בחן אותו והתרשם.

באוקטובר 1959 הוא נעצר לאחר מהומות אנטי-קולוניאליות בסטנליוויל שבהן נהרגו כשלושים איש, ונידון לשישה חודשי מאסר. הוא שוחרר כדי להשתתף בועידת השולחן העגול בבריסל בינואר 1960 — אינדיקציה ברורה לכמה מהר בלגיה איבדה את השליטה בלוח הזמנים.

ראש הממשלה

בחירות מאי 1960 העניקו ל-MNC רוב יחסי. לומומבה מונה ל-'אינפורמטור' (informateur) ב-13 ביוני ול-'פורמטור' (formateur) ב-21 ביוני, והקים קואליציה בת שלושים ושבעה חברים שבית הנבחרים אישר ברוב של 74 מול 5 ב-24 ביוני. ז'וזף קסא-וובו (Joseph Kasa-Vubu) הפך לנשיא.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

המדינה קרסה כמעט מיד. ב-5 ביולי מרדו אנשי ה-'פורס פובליק' (Force Publique) בשל קצינים בלגים שחסמו קידומים; לומומבה פיטר את מפקדם אמיל יאנסנס (Émile Janssens), קידם כל חייל קונגולזי בדרגה אחת, שינה את שם הכוח ל-'צבא הלאומי הקונגולזי' (Armée Nationale Congolaise), מינה את ויקטור לונדולה (Victor Lundula) לגנרל ואת ז'וזף מובוטו (Joseph Mobutu) לקולונל. ב-11 ביולי מחוז קטנגה (Katanga), עם הנחושת שבו ותומכיו מתעשיית הכרייה הבלגית, פרש בהנהגת מואיז צ'ומבה (Moïse Tshombe). דרום קסאי הלכה בעקבותיו.

לומומבה נסע לניו יורק בין ה-22 ביולי ל-8 באוגוסט בבקשת עזרה מהאו"ם ומארצות הברית נגד הפרישות והחיילים הבלגים שחזרו. הוא זכה להבנה ולפרוצדורה. מתוסכל, הוא פנה למוסקבה עבור הובלה וציוד — הכוח היחיד, כפי שראה זאת, שהיה מוכן לפעול. עבור וושינגטון זה סגר את הנושא. תשובתו שלו להאשמה הייתה חדה: הם לא היו קומוניסטים, קתולים או סוציאליסטים, אמר; הם היו לאומנים אפריקאים.

פיטורין, לכידה, הריגה

ב-5 בספטמבר הודיע קסא-וובו על פיטוריו של לומומבה, תוך ציון טבחים בדרום קסאי ומעורבות סובייטית. לומומבה עלה לשידור ברדיו הממלכתי והכריז על הדחתו של קסא-וובו. הפרלמנט ביטל את שני הפיטורין ברוב של 60 קולות מול 19, והסנאט העניק ללומומבה אמון ברוב של 49 ללא מתנגדים ושבעה נמנעים — מה שלא פתר דבר, כי ב-14 בספטמבר הודיע מובוטו על "מהפכה שקטה" שמשעה את הממשלה והפרלמנט לטובת טכנוקרטים.

לומומבה נמלט לכיוון סטנליוויל ב-27 בנובמבר ונתפס ב-1 בדצמבר ליד נהר סנקורו (Sankuru), לאחר שחזר כדי לאסוף את משפחתו. הוא הוחזק בתייסוויל (Thysville), ואז הוטס לאליזבתוויל (Élisabethville) ב-17 בינואר 1961 ונורה באותו ערב על ידי כיתת יורים בנוכחות רשויות קטנגה ואנשי סגל בלגים; הוועדה הפרלמנטרית הבלגית משנת 2001 קבעה את הזמן שבין 21:40 ל-21:43. קצין בז'נדרמריה הבלגית, ז'ראר סואטה (Gerard Soete), בִּתֵּר את הגופה והמיס אותה בחומצה גופרתית. רישומי הספרייה הציבורית של ניו יורק מציינים ששן מצופה בזהב הייתה כל מה שנותר.

הוא היה בן שלושים וחמש. מחאות פרצו ברחבי אירופה ואמריקה, והפגנות במועצת הביטחון הפכו לאלימות.

מה הראו הארכיונים

הוועדה הבלגית משנת 2001 הגיעה למסקנה שבלגיה לא הורתה על ההוצאה להורג אך נשאה באחריות מוסרית ובחלק בלתי ניתן להכחשה מהאחריות לאירועים שהובילו למותו; בלגיה התנצלה רשמית בפברואר 2002. מסמכי הוועדה כוללים מברק מה-6 באוקטובר 1960 מאת שר החוץ לענייני אפריקה הבלגי, הרולד ד'אספרמונט לינדן (Harold d'Aspremont Lynden), הקובע מדיניות של "חיסול סופי" של לומומבה, ומזכר עם הערות של המלך בודואן המאשר שיש לנטרלו, פיזית אם אפשר.

בנפרד, ה-CIA רדף אחר תוכניות התנקשות משלו, כולל תוכנית הרעלה שרקח הכימאי סידני גוטליב (Sidney Gottlieb) ותוכניות של ראש התחנה לארי דבלין (Larry Devlin) להניח רעלים על מברשת השיניים של לומומבה או במזונו. מדען המדינה סטיבן וייסמן (Stephen Weissman) תיעד את המבצע בקונגו כפעולה החשאית הגדולה ביותר של ה-CIA עד לאותו תאריך, בעלות שוות ערך ל-90 עד 150 מיליון דולר.

מדוע פטריס מכונה גאון

אף אחד ממקורות אלו אינו משתמש במילה, וכישוריו היו רטוריים ומושגיים יותר מאשר מנהליים. ההישג הספציפי הוא שהוא ייצר אומה.

קונגו הבלגית הייתה מכל קולוניאלי שהכיל מאות עמים ללא זהות פוליטית משותפת. כל מפלגה יריבה התארגנה על בסיס זה, אתני. לומומבה בנה את ה-MNC על ההנחה ההפוכה וגרם לזה לעבוד בקלפי — מה שדרש לשכנע אנשים ש"קונגולזי" הוא שם למשהו ששווה להיות. נאום העצמאות הוא אותו מעשה דחוס לכמה דקות: בעומדו לצד המלך הבלגי דקות לאחר נאום טקסי, הוא סיפק, באופן מאולתר, היסטוריה נגדית שבה העצמאות נתפסה ולא הוענקה. הנרטיב הזה אומץ ברחבי היבשת באופן כמעט מיידי, וזו הסיבה שאדם עם עשרה שבועות בתפקיד הפך לסמל קבוע.

טיעון הנגד הוא חריף ועוסק בעיקר במיומנות. הוא ירש מדינה ללא קורפוס קצינים, ללא מינהל וללא הכנסות, והוא לא ייצב אף אחד מאלו. פיטורי יאנסנס וקידום צבא שלם בדרגה אחת קנו ימים, לא נאמנות; האיש שהפך לקולונל הדיח אותו עשרה שבועות לאחר מכן. פנייתו למוסקבה, יהיו הצדקותיה אשר יהיו, העניקה לאויביו בדיוק את התווית שהיו צריכים והפכה את הסרתו לנוחות של המלחמה הקרה ולא לפשע קולוניאלי. נקרומה העריץ אותו, וכך גם חלק גדול מהעולם הבלתי-מזדהה. אך הערצה אינה הוכחה למדינאות, והפעלת הכוח הקצרה של לומומבה הראתה מסית מעולה שטרם למד למשול — ולא ניתן לו הזמן לכך.

מורשת

הוא הפך למרטיר פאן-אפריקאי, ששמו מוזכר מאלג'יר ועד קינגסטון, ולמקרה בוחן למה שעשתה המלחמה הקרה למדינות שזה עתה קיבלו עצמאות. ההתנצלות הבלגית של 2002 והחשיפות מאז העבירו את מותו מתחום הטענות הלאומניות אל תוך ההיסטוריה המתועדת — זיכוי מאוחר נדיר. שישים וחמש שנים לאחר מכן, המשפט על כך שהעצמאות הושגה בלחימה עדיין מצוטט לעיתים קרובות יותר מכל דבר אחר שנאמר באפריקה ב-1960.