נסים ניקולס טאלב: הסוחר שסיווג את האסון
הוא התעשר ביום שבו השוק קרס. ב-19 באוקטובר 1987, בעוד סוחרים אחרים ב-First Boston פונו על אלונקות, ההימורים המגודרים של נסים ניקולס טאלב (Nassim Nicholas Taleb) נגד קטסטרופה השתלמו כל כך עד שלא נזקק עוד לעבוד עבור כסף – עובדה שתעצב את כל מה שכתב בארבעת העשורים הבאים. הוא הפך את היום הממוזל-אומלל הזה למכלול עבודה המתעקש כי אירוע נדיר, בלתי צפוי ומשנה עולם הוא האירוע היחיד שראוי להיערך לקראתו.
מעמיון ועד רצפת המסחר
טאלב נולד ב-12 בספטמבר 1960 בעמיון שבלבנון, למשפחה שהורגלה לכוח: סבו מצד אמו וסבו-רבא שלו כיהנו שניהם כסגני ראש ממשלת לבנון, וסבו מצד אביו ישב בבית המשפט העליון. הוריו, מינרווה ע'וסן והאונקולוג-אנתרופולוג נג'יב טאלב, היו נוצרים אורתודוקסים יוונים שהחזיקו באזרחות צרפתית. היציבות שעברה בירושה קרסה עם מלחמת האזרחים הלבנונית ב-1975, שרוקנה את הון המשפחה ומעמדה – שיעור אישי ומוקדם על המהירות שבה מערכת שנראית יציבה יכולה להתפרק עקב אירוע שאף אחד לא תמחר.
הוא בנה מחדש את יסודותיו באמצעות לימודים: תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת פריז, תואר MBA מוורטון (Wharton) ב-1983, ולבסוף דוקטורט במדעי הניהול מאוניברסיטת פריז דופין (Paris Dauphine University) בשנת 1998, בהנחיית אילייט גמן, עם דיסרטציה על המתמטיקה של תמחור נגזרים. בין לבין הגיעו שני עשורים בשולחנות מסחר – Credit Suisse First Boston, UBS, Banque Indosuez, CIBC Wood Gundy, Bankers Trust, BNP Paribas ובורסת הסחורות של שיקגו – שם התמחה באופציות ובתמחור סיכוני זנב.
להמר נגד הרגיל
בשנת 1999 הקים טאלב את Empirica Capital, קרן שנבנתה במפורש סביב "אסטרטגיית המשקולת" שלו: הפקדת רוב הון העתק במכשירים הבטוחים ביותר שניתן להעלות על הדעת, ושימוש ביתרה הקטנה לרכישת הימורים זולים ובעלי תגמול גבוה על אסונות נדירים. הגישה הניבה תשואה של 56.86 אחוזים במהלך קריסת הדוט-קום בשנת 2000, לפני שהקרן נסגרה ב-2004. מאוחר יותר הוא ייעץ ל-Universa Investments, הקרן שהקים יחד עם מארק שפיצנאגל, שפוזיציות סיכון הזנב שלה הניבו על פי הדיווחים 65 עד 115 אחוזים באוקטובר 2008 – החודש שבו קרסה ליהמן ברדרס (Lehman Brothers) והנחת היסוד של האסטרטגיה הוכחה בזמן אמת. טאלב אמר בדאבוס בתחילת 2009 שהוא שמח לראות את הבנק קורס, אמירה שהקנתה לו מעריצים ואויבים במידה שווה בערך.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ה-Incerto
פרסומו נשען פחות על המסחר שלו ויותר על הפרויקט הפילוסופי בן חמשת הכרכים שהוא מכנה ה-Incerto. הספר "הברבור השחור" (The Black Swan, 2007) – כמעט שלושה מיליון עותקים שנמכרו, 36 שבועות ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס, תורגם לכ-50 שפות – העניק שם לאירוע הנדיר, רב ההשפעה והמפורש בדיעבד כרציונלי, שמודלים רשמיים של סיכונים עיוורים אליו מבנית, משום שהמודלים הללו בנויים מהנתונים עצמם שאינם כוללים אירועים כאלה. הסאנדיי טיימס דירג אותו מאוחר יותר בין שנים-עשר הספרים המשפיעים ביותר שפורסמו מאז מלחמת העולם השנייה. "מיטת פרוקרוסטס" (2010) דחס את תפיסת עולמו לאפוריזמים; "אנטי-שביר" (2012) הרחיב את הטיעון למערכות שלא רק עומדות בזעזועים אלא משתפרות באופן פעיל בזכותם; "להמר על החיים" (Skin in the Game, 2018) חתם את הסדרה בהתעקשות שכל מי שנותן עצות סיכון או מדיניות צריך לשאת בתוצאות השליליות של טעות.
לאורך הדרך הוא טבע או פופולריזציה של אוצר מילים פרטי קטן – "הכשל הלודיי", להתייחסות לאי-ודאות בעולם האמיתי כאילו היא מתנהגת כמו משחק בקזינו עם סיכויים ניתנים לחישוב; "תיקון קמור" (convex tinkering), לטענה כי ניסוי וטעייה מבוזרים עדיפים בעקביות על תכנון מלמעלה למטה כדרך לגלות דברים שעובדים.
משולחן המסחר לאולם ההרצאות
טאלב הפך לפרופסור מכובד להנדסת סיכונים בבית הספר להנדסה טנדון של אוניברסיטת NYU בספטמבר 2008, תואר ש-NYU בנתה סביבו ולא להפך – התיאור שלה למחקר שלו מתמקד ב"גידור סיכונים לא-ליניאריים" ו"ניהול תגמולים תחת התפלגויות הסתברות מורכבות". הוא גם החזיק במשרת מחקר בבית הספר לעסקים סעיד (Saïd Business School) באוקספורד מ-2009 עד 2013 ולימד במכון קוראנט של NYU, באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט ובבית הספר ללונדון לכלכלה. הוא פרסם יותר מ-65 מאמרים על סיכוני זנב, התפלגויות עם זנבות עבים, אי-כריעות סטטיסטית וסיכוני מגפה, חלקם הופיעו ב-Nature Physics ובכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים, והעיד פעמיים בפני הקונגרס האמריקאי.
הפרובוקטור
קולו הציבורי של טאלב הוא לוחמני במתכוון. הוא כינה את הכלכלה הכמותית המרכזית "פגומה ומסתמכת על עצמה מאוד", ביטל את מבחני ה-IQ כ"הונאה פסאודו-מדעית ברובה", וכיוון ישירות לעבר כלכלנים כולל לארי סאמרס, פול קרוגמן וג'וזף שטיגליץ, לצד פרס נובל לכלכלה עצמו, שלטענתו מתגמל תיאוריות המסוגלות לגרום נזק ממשי בעת יישומן. הוא גם הטיל ספק באמינות המעשית של נוסחת תמחור האופציות בלאק-שולס-מרטון, שחלק גדול מוול סטריט מתייחס אליה כאל תורה מסיני. הטווח הלשוני שלו – ערבית לבנונית, צרפתית, אנגלית וערבית קלאסית באופן שוטף, עם איטלקית וספרדית ברמת עבודה וידיעת קריאה של יוונית עתיקה, לטינית, ארמית ועברית עתיקה – מזין הרגל של תנועה על פני פילוסופיה קלאסית, היסטוריה עתיקה ותורת ההסתברות באותה פסקה, וזה בדיוק מה שהופך את הפרוזה שלו לייחודית, ולמבקריו – למתישה.
מדוע נסים מכונה גאון
המילה דבקה בטאלב מסיבה ספציפית: הוא לקח אינטואיציה מתמטית ממסחר באופציות – שהזנבות של התפלגות, לא המרכז שלה, קובעים תוצאות – והכליל אותה למסגרת שאנשים מיישמים כיום על מגפות, מלחמות, טכנולוגיה וקבלת החלטות אישית. דניאל כהנמן, שאינו אדם שקל להרשים, אמר שטאלב "שינה את הדרך שבה אנשים רבים חושבים על אי-ודאות, במיוחד בשווקים פיננסיים", ופורבס כלל אותו בין הגורואים המשפיעים ביותר לניהול. הניו יורק טיימס כינה אותו, ב-2008, "ההוגה הלוהט ביותר בעולם". זהו מקרה של מקוריות מושגית ולא של גאונות חישובית גולמית: הכישרון של טאלב הוא מתן שמות לתבניות וסינתזה, משיכת תופעה שסוחרים תמיד חשו בחלקה לכדי רעיון קפדני וניתן להעברה.
טיעון הנגד הכן הוא משמעותי. מבקרים מציינים ש"צפה את הבלתי צפוי" היא תזה שקשה להפריך, שהוודאות הפולמוסית של טאלב לגבי צדקתו שלו יושבת בצורה מביכה עם פילוסופיה הבנויה על ענווה לגבי חיזוי, ושחלק גדול מהמקוריות המיוחסת לו מנסח מחדש ספרות סטטיסטית ישנה על זנבות עבים ותורת ערכי קיצון בפרוזה לוחמנית יותר. הוא, במקצועו, סוחר נגזרים לשעבר ומסאי בעל אוריינות מתמטית ולא מדען מעבדה או חתן פרס נובל – מעמדו נשען על השפעה ציבורית ואוצר מילים שימושי באמת, לא על פריצות דרך בביקורת עמיתים שעיצבו מחדש את הליבה הטכנית של תחום עיסוקו.
מורשת
יהיה פסק הדין על המקוריות אשר יהיה, "ברבור שחור" ו"אנטי-שביר" חמקו מה-Incerto ונכנסו לשימוש יומיומי בפיננסים, פוליטיקה ובריאות הציבור, והפכו לקיצור דרך שמעטים מהמשתמשים בו יוכלו להגדיר בצורה מדויקת יותר מ"משהו בלתי צפוי קרה". אותם חיים שלאחר המוות הלשוניים – טיעון טכני על התפלגויות הסתברות שהופך לביטוי המשמש בחדשות בכבלים – הם כשלעצמם מדד למידת התפשטות התובנה המרכזית של טאלב מעבר לרצפת המסחר שבה נבחנה לראשונה על חשבונו.