פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן בשנת 2001 הוענק לסרט "החדר של הבן" (The Son’s Room), סרט שבוים על ידי ג'ובאני מורטי (Giovanni Moretti) בכיכובו. הקולנוען האיטלקי, הידוע בשם הבמה נאני (Nanni), נותר דמות מרכזית בקולנוע האירופי, ומאזן בין עבודתו הפורה כתסריטאי, מפיק ושחקן לבין ניהול בית הקולנוע שלו ברומא.
קריירה מוקדמת והתפתחות סגנונית
מורטי נולד בברונק (Bruneck) בשנת 1953 וגדל ברומא כבנם של מורים. הוא פיתח עניין מוקדם בכדורמים תחרותי ובקולנוע. בשנת 1973 ביים את פרויקטי הסרט הקצר הראשונים שלו, "Pâté de bourgeois" ו-"The Defeat". סרטו העלילתי הראשון, "אני אוטרקי" (Io sono un autarchico), יצא בשנת 1976. לאחר מכן כתב, ביים ושיחק בסרט "Ecce Bombo", שהוקרן בפסטיבל קאן. יצירתו מתאפיינת לרוב בטון אירוני ויוצא דופן, כשהוא מלהק את עצמו לעיתים קרובות לתפקידים מרכזיים.
הכרה בינלאומית
מורטי זכה להצלחה ביקורתית משמעותית במהלך שנות ה-80 וה-90. הסרט "חלומות זהב" (Sogni d’oro) משנת 1981 זיכה אותו בפרס חבר השופטים המיוחד בפסטיבל הסרטים של ונציה ה-38, בעוד שהסרט "המיסה נגמרה" (La messa è finita) משנת 1986 זכה בפרס דב הכסף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין ה-36. הסרט "יומן יקר" (Caro diario) משנת 1994 זיכה אותו בפרס האקדמיה האירופית לקולנוע. סרטו "יונה אדומה" (Red Wood Pigeon) משנת 1989 שואב השראה מעברו הספורטיבי בליגה ב' של אליפות איטליה בכדורמים.
מעורבות פוליטית ומנהיגות בתעשייה
מעבר לעבודתו היצירתית, מורטי מקיים נוכחות פעילה בשיח הפוליטי האיטלקי. בשנת 1989 הפיק את הסרט התיעודי "הדבר" (The Thing), המתעד את תוצאות פירוקה של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית. מאוחר יותר הוא ארגן הפגנות רחוב נגד ממשלו של סילביו ברלוסקוני (Silvio Berlusconi) בשנת 2002. סרטו "הקיימן" (The Caiman), שיצא בשנת 2006, כלל דיוקן של ראש הממשלה לשעבר. מורטי כיהן כנשיא חבר השופטים בפסטיבל קאן בשנת 2012, השנה שבה הוענק לו תואר מפקד מסדר האמנויות והספרות (Commandeur des Arts et des Lettres).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הפקה וניהול תיאטרון
מורטי ממשיך להפעיל את "נואובו סאכר" (Nuovo Sacher), בית קולנוע ברומא המשקף את תחומי העניין האישיים שלו. הוא תיעד את ניהול המקום בסרט הקצר "Il Giorno della prima di Close Up" משנת 1996. תהליך היצירה הקולנועי שלו כולל שיתופי פעולה ארוכי טווח עם שחקנים כגון סילביו אורלנדו (Silvio Orlando) ולורה מורנטה (Laura Morante). יצירותיו האחרונות כמו "אמא שלי" (Mia Madre), "שלוש קומות" (Three Floors) ו-"העתיד הוא עכשיו" (A Brighter Tomorrow) שימרו את מעמדו כמתחרה קבוע בפסטיבל קאן.
עובדות מהירות
- לידה: 1953, ברונק - אזרחות: איטליה - דת: אתאיזם - שפות: איטלקית - פרסים: דקל הזהב (2001) - תפקידים: נשיא חבר השופטים בקאן (2012) - עיסוק: תסריטאי, שחקן, מפיק סרטים, במאי, עורך
שאלות נפוצות של קוראים
### מהו הקשר של נאני מורטי לכדורמים?
הוא שיחק בענף בליגה ב' של האליפות האיטלקית, חוויה ששימשה השראה לסרטו משנת 1989 "יונה אדומה".
### האם מורטי מקיים דת מסוימת?
הוא מגדיר את עצמו כאתאיסט, אם כי ציין שהוא אינו מאמין וחווה חרטה בנוגע למצבו זה.