זיהוי הפרעה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית בשנת 1931 סימן אבן דרך משמעותית עבור מירטל קנוואן (Myrtelle Canavan), שתיארה מוח של ילד שהכיל אזור לבן וספוגי. מחקר פורץ דרך זה נותר תרומתה המוכרת ביותר לרפואה, שכן הוא זיהה את המצב המכונה כיום בעולם מחלת קנוואן והדגיש את תפקידה המרכזי במחקר נוירופתולוגי מוקדם.
יסודות אקדמיים
קנוואן, שנולדה בשנת 1879 בגרינבוש טאונשיפ (Greenbush Township), רכשה השכלה רפואית רחבה. היא למדה באוניברסיטת המדינה של מישיגן (Michigan State University) ובאוניברסיטת מישיגן לפני שסיימה את לימודיה בקולג' הרפואי לנשים של פנסילבניה (Women's Medical College of Pennsylvania) בשנת 1905 עם תואר דוקטור לרפואה. באותה שנה נישאה לד"ר ג'יימס פ. קנוואן, והחלה את חייה כרופאה וחוקרת בארצות הברית.
מינויים מקצועיים
הקריירה הקלינית של קנוואן החלה בשנת 1907 כאשר שירתה כבקטריולוגית עוזרת בבית החולים המדינתי דנוורס (Danvers State Hospital). האינטראקציה שלה עם אלמר ארנסט סאות'ארד (Elmer Ernest Southard), פרופסור בולארד לנוירופתולוגיה בבית הספר לרפואה של הרווארד, חידדה את התמקדותה בפתולוגיה של המוח. לאחר מותו בשנת 1920, היא הפכה למנהלת בפועל של מעבדות בית החולים הפסיכיאטרי של בוסטון (Boston Psychopathic Hospital). היא גם החזיקה במשרות כמרצה לנוירופתולוגיה באוניברסיטת ורמונט וכפרופסור חבר לנוירופתולוגיה באוניברסיטת בוסטון, שם שירתה עד פרישתה בשנת 1945.
אוצרות ומחקר
החל משנת 1920, שימשה קנוואן כאוצרת של מוזיאון וורן לאנטומיה (Warren Anatomical Museum) בבית הספר לרפואה של הרווארד. למרות תרומתה המשמעותית – שכללה הוספת למעלה מ-1,500 דגימות ושכלול מערכות ארגוניות – היא החזיקה רק בתואר עוזרת אוצר בשל מכשולים מגדריים שמנעו ממנה להצטרף לסגל הרשמי של הרווארד. תפוקת המחקר שלה הייתה עצומה, והסתכמה ב-79 מאמרים שפורסמו בנושאים שנעו מדיזנטריה חיידקית ועד לפתולוגיה של חוט השדרה, הטחול ועצב הראייה. בין היתר, היא ביצעה את הנתיחה שלאחר המוות של פרנק בנקר גילברת' (Frank Bunker Gilbreth) ופרסמה מחקר על מוחם של המנטור שלה והוריו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הכשרה ומורשת
מעבר לעבודתה האבחונית, קנוואן תרמה משמעותית לחינוך הרפואי על ידי הכשרתה של לואיז אייזנהארט (Louise Eisenhardt), שזכתה לאחר מכן להכרה באבחון גידולי מוח. השפעתה התרחבה עוד יותר, שכן מאוחר יותר זקפו לזכותה השתתפות בהכשרת חלק משמעותי מהנוירוכירורגים שהוסמכו עד שנת 1959. קנוואן בילתה את שנותיה האחרונות בבוסטון, ומתה ממחלת פרקינסון בשנת 1953.
עובדות מהירות
- לידה: 1879, גרינבוש טאונשיפ - פטירה: 1953, בוסטון - תואר רפואי: 1905, הקולג' הרפואי לנשים של פנסילבניה - תחום עיקרי: נוירופתולוגיה - מוסדות קשורים: בית הספר לרפואה של הרווארד, בית החולים המדינתי של בוסטון - תגלית מפתח: מחלת קנוואן - מאמרים שפורסמו: 79 - אזרחות: ארצות הברית
שאלות נפוצות
### מה היה האופי הרשמי של עבודתה במוזיאון וורן לאנטומיה?
היא שימשה כאוצרת, אם כי באופן רשמי נשאה בתואר עוזרת אוצר בשל התנגדות מוסדית לכך שאישה תנהל את המחלקה.
### איזו מחלה ספציפית זיהתה מירטל קנוואן?
היא זיהתה הפרעה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית בשנת 1931, המכונה כיום מחלת קנוואן.