מסיושי סון: ההימורים הגדולים ביותר שנעשו אי פעם
בפברואר 2019 מכרה סופטבנק (SoftBank) את מלוא החזקתה בת ה-4.9 אחוזים בחברת אנבידיה (Nvidia). עד יוני 2024 מניות אלו היו שוות למעלה מ-150 מיליארד דולר. תגובתו הפומבית של מסיושי סון (Masayoshi Son) לטעות זו הייתה שהדג שברח היה גדול. זהו המשפט היקר ביותר בהיסטוריה המודרנית של הון סיכון, והוא מהווה גם סיכום מושלם לקריירה שנבנתה על פוזיציות כה גדולות, עד שטעות אחת עולה יותר ממה שרוב המשקיעים מרוויחים אי פעם.
אאוטסיידר מלידה
סון נולד באוגוסט 1957 במחוז סאגה, באי היפני הדרומי קיושו - הביוגרפיה הרשמית של סופטבנק מציינת את ה-11 באוגוסט, בעוד אנציקלופדיה בריטניקה מציינת את ה-31 באוגוסט. משפחתו הייתה משפחה של קוריאנים אתניים שחיו ביפן, מיעוט שסבל בשנות ה-50 וה-60 מאפליה שיטתית בתחומי התעסוקה, הנישואין והאזרחות. מאוחר יותר הוא קיבל אזרחות יפנית.
הוא עזב לארצות הברית כנער וסיים את לימודיו באוניברסיטת קליפורניה בברקלי (University of California, Berkeley) בשנת 1980 עם תואר בכלכלה. בהיותו סטודנט, הוא פיתח מכשיר לתרגום קולי שתרגם מיפנית לאנגלית ולגרמנית, ומכר את הטכנולוגיה לתאגיד שארפ (Sharp Corporation). כסף זה הפך להון ראשוני.
בספטמבר 1981 הוא ייסד את ניהון סופטבנק (Nihon SoftBank), האב הישיר של קבוצת סופטבנק.
הפצה, ולאחר מכן הימורים
העסק המקורי היה שגרתי: הפצת תוכנה והוצאה לאור של מגזיני טכנולוגיה לשוק המחשבים האישיים המתהווה ביפן. זו הייתה עמדה טובה — צוואר בקבוק בין תוכנה זרה לקונים יפנים — והיא הניבה את המזומנים למה שהגיע לאחר מכן.
במהלך שנות ה-90 התרחב סון באגרסיביות באמצעות מיזוגים ורכישות, ומימן זאת בדרך שחברות יפניות בדרך כלל לא עשו: באמצעות אג"ח קונצרני במקום הלוואות בנקאיות. הוא תיאר את גישתו כלוחמה דיפלומטית, בטענה שהיא הועילה גם לסופטבנק וגם לחברות שבלעה. לבחירת המימון יש חשיבות גדולה מכפי שהיא נשמעת. שוקי האג"ח אפשרו לו לנוע במהירות ובקנה מידה שהמערכת הבנקאית היפנית מבוססת הקשרים לעולם לא הייתה מאפשרת.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אחר כך הגיעה יאהו יפן (Yahoo Japan), ולאחר מכן ההשקעה שהגדירה אותו: החזקה מוקדמת בעליבאבא (Alibaba). התרסקות הדוט-קום כמעט הרגה את החברה — סופטבנק הפסידה בערך 75 מיליארד ין, כ-748 מיליון דולר — אך הפוזיציה בעליבאבא שרדה ובסופו של דבר הניבה את אחד המכפילים הגדולים ביותר בתולדות השקעות ההון סיכון.
טלקום ושבבים
באפריל 2006 השתלט סון על וודאפון קיי.קיי. (Vodafone K.K.), חברת הסלולר השלישית בגודלה ביפן שסבלה מקשיים, והפך ליו"ר, לנשיא ולמנכ"ל שלה. העסק ששמו שונה הפך לזרוע הטלקום של סופטבנק ולמנוע מזומנים רציני. בשנת 2013 הוא רכש נתח שליטה בספרינט (Sprint), חברת הסלולר השלישית בגודלה בארצות הברית.
בספטמבר 2016 הוא רכש את ARM Holdings, החברה הבריטית שתכנוני המעבדים שלה נמצאים כמעט בתוך כל סמארטפון עלי אדמות, והפך ליו"ר שלה. הוא נותר יו"ר ודירקטור ב-ARM Holdings, תפקיד אליו חזר באוגוסט 2023. מאז יוני 2017 הוא מכהן כיו"ר ומנכ"ל קבוצת סופטבנק.
קרן החזון
במאי 2017 השיק סון את קרן החזון של סופטבנק (SoftBank Vision Fund) עם 100 מיליארד דולר — קרן השקעות הטכנולוגיה הגדולה ביותר שהוקמה אי פעם. קרן ההשקעות הציבורית של ערב הסעודית השקיעה 45 מיליארד דולר, סופטבנק עצמה 28 מיליארד דולר, מובדאלה (Mubadala) מאבו דאבי 15 מיליארד דולר, כשחברת אפל (Apple) בין המשקיעים האחרים. נכון ליוני 2023, הנכסים תחת ניהול עמדו על 134 מיליארד דולר.
תיק ההשקעות היה עצום ולא סלקטיבי מעצם תכנונו: אובר (Uber), דורדאש (DoorDash), קופאנג (Coupang), בייטדאנס (ByteDance), ארם (Arm), פליפקארט (Flipkart), גראב (Grab), ועשרות נוספות. האסטרטגיה הייתה לרשום צ'קים כה גדולים, שסטארט-אפ יכול היה פשוט לקנות את השוק שלו.
זה לא עבר בצורה חלקה. WeWork הפכה לסמל לבעיית בדיקת הנאותות של הקרן, כשהנפקה כושלת שלה הרסה את אמון המשקיעים. קרן החזון 2, שהושקה ב-2019 עם יעד של 108 מיליארד דולר, גייסה פחות ממחצית מכך כיוון שמשקיעים חיצוניים סירבו להצטרף; סופטבנק מימנה את רוב 30 מיליארד הדולרים שלה בעצמה. התוצאות תנודתיות מאוד — רווח שיא של 36.99 מיליארד דולר בשנת 2021, הפסד של 27.4 מיליארד דולר ב-2022, הפסד רבעוני של 23.1 מיליארד דולר באותו אוגוסט, והפסד שנתי שיא של 32 מיליארד דולר שדווח במאי 2023. סון אמר בפומבי שהוא מרגיש נבוך ומתבייש.
מדוע מסיושי מכונה גאון
התכונה המבדילה היא אמונה בדרך בשילוב עם טווח זמן ארוך באופן יוצא דופן — הנכונות לזהות שינוי מבני אחד, להגדיר פוזיציה מעבר למה שניהול סיכונים מאפשר, ולהחזיק בה גם דרך הריסה. כמעט אף אחד לא עושה זאת. ההשקעה בעליבאבא, שבוצעה כאשר מסחר אלקטרוני סיני בקושי היה קיים, היא מקרה ההוכחה, ורכישת ARM מראה את אותו דפוס: קניית שכבת העיצוב מתחת לכל מכשיר נייד לפני שהפיתוח בתחום הבינה המלאכותית הפך זאת למובן מאליו. החדשנות המימונית שלו — אג"ח במקום בנקים, במדינה שבה זה לא היה נהוג — היא תובנה מבנית אמיתית, לא רק העזה.
מקרה הנגד הוא חמור, והוא מקרה נגד בנושא שיקול דעת ולא אינטלקט. זוהי הקצאת הון, והתיעוד הוא דו-אופני ולא עקבי במצוינותו: מנצח דורי אחד בעליבאבא, קריאה שגויה קטסטרופלית ב-WeWork, ויציאה מאנבידיה שעלתה יותר ממה שרוב ניצחונותיו הרוויחו. הפסדים של 27.4 מיליארד ו-32 מיליארד דולר בתקופות עוקבות אינם תנודתיות סביב תזה טובה; הם משקפים קרן שפרסה הון מהר יותר מכפי שיכלה להעריך אותו. הכישלון של קרן החזון 2 לגייס כסף חיצוני הוא פסק הדין של השוק עצמו, שניתן במטבע היחיד שקובע. המגינים של סון מכנים אותו בעל חזון; הקריאה הכנה היא שהוא מבצע הימורים גדולים מאוד על מגמות אמיתיות וצודק לעיתים קרובות מספיק, ובר מזל מספיק במקרה אחד, כדי לשרוד טעויות מרהיבות באחרים.
מורשת
סון הוא אחד הבודדים שעיצבו את סביבת המימון של תעשייה שלמה. הצ'קים הענקיים של קרן החזון שינו את מה שחברות פרטיות יכלו לגייס וכמה זמן הן יכלו להישאר פרטיות, מה שניפח שוויים ברחבי עולם הסטארט-אפים ואז הפחית אותם — אפקט הנראה בתנאי עסקאות שהוא מעולם לא נגע בהן.
מאז הוא התחייב לעתיד של סופטבנק בתחום הבינה המלאכותית, בחיבורו לעיצוב מוליכים למחצה, מכשירים ניידים ומרכזי נתונים, עם ARM כעוגן הפיזי. זהו אותו מהלך שעשה לאורך כל הקריירה שלו: לבחור תזה אחת, להמר עליה יותר ממה שמישהו חושב שהוא סביר, ולחכות.