לאחר שירש את הסדנה של אנדראה דל ורוקיו (Andrea del Verrocchio) בשנת 1488, ביסס הצייר הפלורנטיני קריירה שהתאפיינה בגימור מוקפד ובתמות דתיות. הוא בילה כמעט את כל חייו המקצועיים בפירנצה, ועבד לצד עמיתים כמו לאונרדו דה וינצ'י (Leonardo da Vinci), תוך שמירה על גישה קפדנית לאמנותו, אשר זכתה לעיתים לביקורת מצד ביוגרפים בני זמנו בשל הפירוט הקיצוני שבה.
הכשרה וקריירה מוקדמת
הוא נולד בשנת 1459, בנו של צורף בשם אנדראה ד'אודריגו (Andrea d'Oderigo). חניכותו אצל ורוקיו סיפקה לו הכשרה בסיסית בציור ובפיסול. בשנת 1480 הוא כבר היה עוזר רשמי, ובשנת 1482 נטל לידיו את ניהול הסדנה בהיעדרו של ורוקיו. עם מות מורו, הוא הבטיח לעצמו את בית המלאכה, והשלים פרויקטים שלא הסתיימו כמו "המדונה של הפיאצה" (Madonna di Piazza) עבור קתדרלת פיסטויה בין השנים 1485 ו-1491.
סגנון אמנותי ושיטות עבודה
הוא התמקד בעיקר בלוחות דתיים קטנים ובדיוקנאות ולא במחזורי פרסקו רחבי היקף. תהליך העבודה שלו כלל טחינה מוגזמת של פיגמנטים וזיקוק זהיר של שמנים כדי להשיג רמת גימור גבוהה. למרות הכשרתו כפסל ומקצועו של אביו, גוף עבודתו המוכר מורכב כמעט כולו מציורים ומרישומים. הוא נמנע מנושאים חילוניים, למעט היוצא מן הכלל הבולט של דמות ונוס (Venus) כמעט עירומה שנוצרה עבור משפחת מדיצ'י.
דיוקנאות ועבודות מאוחרות
תוצריו כללו דיוקנאות כמו "הגברת עם היסמין" (Lady of the Jasmin), המתאר את קתרינה ספורצה (Caterina Sforza). יצירה זו עוררה עניין בשל הדמיון הסגנוני שלה לדיוקנאות של לאונרדו דה וינצ'י. ככל שהתבגר, הוא המשיך לעבוד לפחות עד שנות ה-20 של המאה ה-16, אם כי סגנונו נתפס בעיני חלק כאופנתי פחות. הוא נותר פעיל בענייני העיר, ושירת בוועדה בשנת 1504 שקבעה את מיקומו של פסל ה"דוד" (David) של מיכלאנג'לו (Michelangelo).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת ומשתפי פעולה
הוא ניהל סדנה עמוסה שהכשירה כמה אמנים בולטים, בהם ג'ובאני אנטוניו סוליאני (Giovanni Antonio Sogliani), טומאזו די סטפנו לונטי (Tommaso di Stefano Lunetti) ואנטוניו דל צ'ראיולו (Antonio del Ceraiolo). הוא היה גם עמית של חסידים כמו ג'ובאני די בנדטו צ'יאנפאניני (Giovanni di Benedetto Cianfanini). הוא מת בפירנצה בשנת 1537, והותיר אחריו גוף עבודה שכלל את "הערצת הרועים" (Adoration of the Shepherds) ותיאורים שונים של ה"בשורה" (Annunciation) שנותרו באוספים בינלאומיים עד היום.
עובדות מהירות
- נולד: 1459, פירנצה - מת: 1537, פירנצה - עיסוק: צייר, פסל, רשם - ירושת סדנה: 1488 - יצירה בולטת: הערצת הרועים - יצירה בולטת: הבשורה - יצירה בולטת: הגברת עם היסמין - יצירה בולטת: הקדוש ברתולומאוס
שאלות נפוצות של קוראים
### האם לורנצו די קרדי השלים את פסל הרכיבה של ברטולומאו קולאוני (Bartolomeo Colleoni)?
לא, על אף שורוקיו המליץ עליו למשימה, הוא העביר את זכויותיו לטכנאי ברונזה ולא סיים את הפסל באופן אישי.
### מדוע טכניקת הדיוקן שלו זכתה לביקורת מצד וזארי (Vasari)?
ג'ורג'ו וזארי ביקר אותו על היותו פרפקציוניסט מוגזם שטען את הפיגמנטים שלו דק מדי ובזבז זמן רב מדי בזיקוק השמנים שלו.