לארס שטינדל: הקפטן שגרמניה כמעט פספסה
ב-2 ביולי 2017 בסנקט פטרבורג, מרסלו דיאס מצ'ילה איבד את הכדור בחצי המגרש שלו. טימו ורנר חטף ומסר רוחב, ולארס שטינדל (Lars Stindl) כבש את השער היחיד בגמר גביע הקונפדרציות. הוא היה בן עשרים ושמונה וערך את הופעת הבכורה הבינלאומית שלו ארבעה שבועות קודם לכן. זו הייתה הפעם הראשונה שגרמניה זכתה בטורניר, והאיש שהכריע אותו יצבור בסך הכל אחת עשרה הופעות בנבחרת בחייו.
משפייר לקרלסרוהה
שטינדל נולד ב-26 באוגוסט 1988 בשפייר, והחל את דרכו ב-TSV ויזנטל לפני שהצטרף לאקדמיה של קרלסרוהה (Karlsruher SC) בקיץ 2000, כשהיה בן אחת עשרה. את הופעת הבכורה שלו בבונדסליגה ערך ב-15 במרץ 2008, כשנכנס בדקה ה-81 בהפסד 1–0 לאיינטרכט פרנקפורט, ואת שער הבכורה שלו בליגה הראשונה כבש ב-29 בנובמבר באותה שנה נגד הנובר 96 — מועדון ששם לב אליו. הוא הודיע על עזיבתו בפברואר 2010; ההעברה אושרה ב-16 במרץ.
חמש עונות בהנובר
הנובר 96 החזיקה בו בין השנים 2010 ל-2015 — המועדון נגדו כבש את אותו שער בכורה בבונדסליגה, מה שמהווה המחשה מדויקת כפי שהכדורגל מציע לאופן שבו עובד גיוס שחקנים בפועל. אלו היו השנים שבהן קשר התקפי מבטיח הפך לשחקן אמין. זו לא הייתה תקופה שייצרה כותרות מחוץ לסקסוניה התחתונה. היא ייצרה משהו שימושי יותר: דקות משחק ומוניטין בקרב מאמנים כשחקן שמגיע למקום הנכון מבלי שיאמרו לו. הוא היה בן עשרים ושש כשעזב, ללא הופעה בינלאומית וללא ציפייה לכזו.
סרט הקפטן בבורוסיה-פארק
בורוסיה מנשנגלדבך החתימה אותו ב-25 במרץ 2015, והוא השיב מיד — עם צמד שערים בהופעת הבכורה התחרותית שלו, בניצחון 4–1 בגביע הגרמני ב-8 באוגוסט 2015. ב-1 באוגוסט 2016, לאחר פרישתו של מרטין שטרנצל ומעברו של גרניט ג'אקה לארסנל, העניקה לו גלדבאך את סרט הקפטן. הוא שמר עליו במשך שבע מתוך שמונה עונותיו במועדון.
הוא לא היה קפטן דקורטיבי בלבד. ב-23 בפברואר 2017 הוא כבש שלושער נגד פיורנטינה בליגה האירופית. ב-15 בדצמבר 2020 כבש שלושער נוסף נגד איינטרכט פרנקפורט, ונבחר לשחקן החודש בבונדסליגה. ביניהם הגיעו הפציעות שהעיבו על החצי השני של הקריירה שלו ומנעו משחקן ברמתו לצבור את מספר ההופעות שהיכולת שלו רמזה עליו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ארבעה שבועות ברוסיה
יואכים לב זימן אותו במאי 2017 לטורניר שגרמניה החליטה להתייחס אליו כניסוי, כשהיא לוקחת סגל ש-CBS Sports תיארו בצדק כנבחרת ה-C של המדינה — צעירים ולא מנוסים, שנשלחו להתמודד מול נבחרות לאומיות בכירות. שטינדל ערך בכורה נגד דנמרק ב-6 ביוני, ועד ה-2 ביולי הוא כבר כבש שלושה שערים, סיים כמלך השערים המשותף של הטורניר, זכה בנעל הכסף והכריע את הגמר. נבחרת המילואים של גרמניה גברה על צ'ילה במשחק שזכור כקצבי ופיזי, כאשר ארתורו וידאל ואנחלו סגאל מחמיצים הזדמנויות מאוחרות להשוות.
קל לזלזל בהיקף ההישג של אותו סגל. גרמניה שלחה נבחרת חסרת ניסיון להתמודד מול נבחרות לאומיות בכירות וזכתה בכל התחרות, ושטינדל היה מלך השערים שלה והאיש שהכריע אותה.
זה קנה לו תשעה חודשים נוספים. הופעתו האחת-עשרה והאחרונה הגיעה בהפסד לברזיל במרץ 2018. הוא לא נסע למונדיאל באותו קיץ, וגביע הקונפדרציות בוטל לפני שהספיק להגן על תואר כלשהו.
בחזרה הביתה
ב-28 באפריל 2023, שש-עשרה שנים לאחר שעזב, חתם שטינדל מחדש בקרלסרוהה. הוא הודיע על פרישתו ב-28 במרץ 2024, לאחר ששיחק יותר מ-430 משחקי ליגה בשתי הליגות הראשונות של גרמניה — סך קריירה שרוב השחקנים הבינלאומיים עם חמישים הופעות בנבחרת לעולם לא מגיעים אליו.
מדוע לארס מכונה גאון
יושר תחילה: אף אחד רציני לא קרא ללארס שטינדל גאון, והמקורות אינם תומכים במילה הזו. מה שהיה לו הוא סוג מסוים ומוערך פחות של אינטליגנציה מרחבית — היכולת לקרוא, חצי שנייה לפני כל אחד אחר, היכן קו ההגנה עומד להיפתח, ולהגיע לשם במקום לרוץ לשם בספרינט. שער הגמר בגביע הקונפדרציות הוא המחשה הברורה ביותר בקריירה שלו: הטעות של דיאס הייתה חצי הזדמנות למשך אולי שתי שניות, ושטינדל כבר החל בריצה שהפכה את המסירה של ורנר למובנת מאליה.
זו מיומנות, לא אינטלקט, וכדאי לקרוא למיומנות הזו בשמה. קשר התקפי מסוגו של שטינדל פותר בעיה מתמשכת של תזמון וגיאומטריה: מתי להשהות ריצה כדי להישאר בעמדה חוקית, מתי להתרחק משומר כדי לקבל כדור, ואיזה מבין שלושה נתיבי מסירה עדיין יהיה קיים כשהכדור יגיע. הוא היה גם מסיימת עם כישרון לשער השלישי בשלושער, שזה כישרון שונה ונדיר יותר — היכולת להמשיך להבקיע ברגע שמשחק מפסיק להיות צמוד. הוא הצליח לעשות זאת פעמיים ברמה הגבוהה ביותר, נגד פיורנטינה באירופה ונגד איינטרכט פרנקפורט בבונדסליגה, בהפרש של שלוש שנים ובעשור הרביעי לחייו.
טיעון הנגד הוא מכריע ושטינדל כנראה היה טוען אותו בעצמו. הוא מעולם לא זכה באליפות ליגה. הוא מעולם לא שיחק במונדיאל או באליפות אירופה. אחת עשרה הופעות בנבחרת הן הערת שוליים. התואר שלו — גביע הקונפדרציות 2017 — הושג על ידי סגל שגרמניה בנתה במכוון מחלקים משניים, נגד יריבות שהציבו הרכבים ראשונים, בתחרות שפיפ"א ביטלה מאז. פציעות קטעו אותו שוב ושוב. התיאור המדויק אינו גאון אלא משהו פחות זוהר וכנראה שימושי יותר: כדורגלן אינטליגנטי ועמיד שהיה השחקן הטוב ביותר בקבוצת מרכז טבלה במשך שמונה שנים, ושעבור חודש אחד, היה בדיוק מספיק טוב כדי להכריע גמר בינלאומי.
מורשת
שמו של שטינדל נשאר בשני מקומות. במנשנגלדבך הוא זכור כקפטן של עידן תחרותי, אהוד וללא תארים בסופו של דבר — מנהיג מועדון במשך שבע עונות, שבכדורגל המודרני זה קרוב לחיים שלמים. ברקורד הלאומי הגרמני הוא מקרה חריג: אדם עם שער ניצחון בטורניר, נעל כסף וכמעט ללא קריירה בינלאומית. הוא חזר למועדון שגידל אותו כדי לסיים, שיחק עד גיל שלושים וחמש, ועזב את המשחק לאחר שהבקיע את השער שהעניק לגרמניה תואר שרדפה אחריו מאז תחילת התחרות.