דמות יסוד בהתפתחות פסיכולוגיית הגשטלט, קורט קופקה (Kurt Koffka) מיקד את הקריירה המדעית שלו בתפיסה חזותית, לוקליזציה של צלילים ופסיכולוגיה התפתחותית. הוא נולד בברלין ב-1886, והקדיש את חייו לגישור בין מוסדות אקדמיים ברחבי גרמניה וארצות הברית, ובסופו של דבר תרם טקסטים מרכזיים שעיצבו את ההבנה הפסיכולוגית המודרנית לפני מותו בנורת'המפטון ב-1941.
יסודות אקדמיים ומחקר מוקדם
קופקה למד בגימנסיה המלכותית על שם וילהלם (Royal Wilhelms-Gymnasium) בברלין מ-1892 ועד 1903. לאחר מכן למד באוניברסיטת אדינבורו (University of Edinburgh) במשך שנה אחת, חוויה לה ייחס את שיפור כישורי השפה האנגלית שלו. עם חזרתו לברלין, למד באוניברסיטת הומבולדט בברלין (Humboldt-Universität zu Berlin) במשך שלוש שנים. העניין המוקדם שלו בתפיסה חזותית נבע מעיוורון הצבעים אדום-ירוק שממנו סבל בעצמו. בשנת 1908, קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה לאחר שהשלים מחקר ניסויי על קצב בהנחייתו של קרל שטומפף (Carl Stumpf).
מקורות פסיכולוגיית הגשטלט
בעקבות לימודי הדוקטורט שלו, עבד קופקה כעוזר של אוסוולד קילפה (Oswald Külpe) באוניברסיטת וירצבורג (University of Würzburg) ומאוחר יותר עבור קרל מרבה (Karl Marbe). בשנת 1910, הצטרף לפרידריך שומאן (Friedrich Schumann) במכון הפסיכולוגי בפרנקפורט על המיין. שם, הוא שיתף פעולה עם מקס ורטהיימר (Max Wertheimer) וולפגנג קלר (Wolfgang Köhler) במחקרים הנוגעים לתפיסת תנועה וזיכרון. חקירות אלו במידע חושי הניחו את היסודות להופעת פסיכולוגיית הגשטלט כתחום מדעי מובחן.
כהונה מקצועית ועבודת שדה בינלאומית
קופקה כיהן כפרופסור באוניברסיטת גיסן (University of Giessen) במשך שתים-עשרה שנים, במהלכן החזיק בתארים שכללו פריבט-דוצנט (Privatdozent) ואוזר-אורדנטליכר (ausserordentlicher). במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא חקר אפזיה ולוקליזציה של צלילים במרפאה הפסיכיאטרית של פרופסור זומר. בשנת 1924 עבר לארצות הברית, ובסופו של דבר קיבל פרופסורה מחקרית במוסד סמית' קולג' (Smith College) ב-1927. הקריירה שלו כללה גם משלחת לאוזבקיסטן ב-1932 כדי ללמוד את ההשפעה הקוגניטיבית של פיתוח חברתי וכלכלי מהיר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תרומות תיאורטיות ושנים אחרונות
קופקה חיבר טקסטים מרכזיים, בהם "צמיחת הנפש: מבוא לפסיכולוגיית ילדים" (The Growth of the Mind: An Introduction to Child Psychology) ב-1924 ו-"עקרונות פסיכולוגיית הגשטלט" (The Principles of Gestalt Psychology) ב-1935. עבודתו סיווגה למידה לשלבים סנסו-מוטוריים, חיקוייים ואידיאציוניים. למרות שסבל ממחלת לב שאובחנה כפקקת כלילית (coronary thrombosis), הוא המשיך בעיסוקיו האקדמיים, כולל ביקור במכון נאפילד באוקספורד במהלך 1939 ו-1940. הוא נפטר ב-1941, כשהוא מותיר מספר פרויקטים מדעיים בלתי גמורים.
עובדות מהירות
- נולד: 1886, ברלין - נפטר: 1941, נורת'המפטון - השכלה: הגימנסיה המלכותית על שם וילהלם, אוניברסיטת אדינבורו, אוניברסיטת הומבולדט בברלין - מעסיקים עיקריים: אוניברסיטת גיסן, סמית' קולג' - אזרחות: הרייך הגרמני, ארצות הברית - חברויות: האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
שאלות נפוצות של קוראים
### מה הייתה תרומתו של קופקה לתורת הלמידה?
הוא סיווג את הלמידה לשלוש רמות: סנסו-מוטורית, המתרחשת באמצעות תוצאות; חיקוי; ולמידה אידיאציונית, המסתמכת על השימוש בשפה.
### האם קופקה עבד עם פסיכולוגים בולטים אחרים?
כן, הוא עבד לצד מקס ורטהיימר וולפגנג קלר כדי לפתח את עקרונות פסיכולוגיית הגשטלט.