קריטין ניתיאננדם: סוס טרויאני במוח
הוא כינה זאת "סוס טרויאני מולקולרי" – נוגדן שהונדס כדי לעבור את מחסום הדם-מוח, כשהוא נושא נקודות קוונטיות פלואורסצנטיות שיאירו את נזקי החלבון המוקדמים ביותר של מחלת אלצהיימר בסריקת מוח, פוטנציאלית עשור לפני שהמטופל יבחין בבעיה כלשהי. קריטין ניתיאננדם היה בן חמש-עשרה ותלמיד בבית ספר תיכון בסארי. "היתרונות העיקריים של הבדיקה שלי", אמר ל-דיילי טלגרף, "הם שניתן להשתמש בה כדי לאבחן את מחלת אלצהיימר לפני שהתסמינים מתחילים להופיע."
מצ'נאי לסארי
ניתיאננדם נולד ב-20 ביוני 2000 בצ'נאי, הודו, ועבר לבריטניה עם משפחתו בילדותו. הפנייה לרפואה נבעה מניסיון אישי: לקות שמיעה בילדותו העניקה לו חינוך מוקדם ולא רצוני בטיפול קליני, ועימו עניין במדעי הרפואה. הוא למד בבית הספר סאטון גראמר בסארי, ומציין את מורהו לביולוגיה ואת אלברט איינשטיין כשתי הדמויות שעיצבו את שאיפותיו.
הסוס הטרויאני
הרעיון שפיתח בגיל חמש-עשרה הוא אלגנטי באמת, ושווה להגדירו במדויק. אלצהיימר מאובחן בדרך כלל בשלב מאוחר, לאחר שנוצרים רבדי עמילואיד ותסמינים קוגניטיביים. ניתיאננדם התמקד בסמן מוקדם יותר: עמילואיד בטא אוליגומרי, חלבוני המבשר המסיסים המצטברים בשלב הפתיחה של המחלה, לפני היווצרות הרבדים.
המבנה שלו היה נוגדן דו-ספציפי – זרוע אחת נקשרת לעמילואיד בטא אוליגומרי, והשנייה לקולטן הטרנספרין, שהוא השער הביולוגי שבו משתמש המוח לייבוא ברזל, ולכן אחד הנתיבים האמינים הבודדים מעבר למחסום הדם-מוח. הנוגדן הוצמד לנקודות קוונטיות, ננו-חלקיקים פלואורסצנטיים הניתנים לזיהוי באמצעות MRI ודימות תפקודי בתת-אדום קרוב, כך שאירועי קישור בתוך המוח יופיעו בסריקה לא פולשנית. עבודה במבחנה הראתה שהמבנה יכול לחצות את המחסום עם תגובתיות צולבת מינימלית. הוא גם הציע שקישור האוליגומרים עשוי לעשות יותר מאשר רק לחשוף אותם – שהבדיקה יכולה לשאת "פוטנציאל טיפולי כמו גם אבחנתי".
מאונטיין ויו, 2015
הוא השתתף ביריד המדע של גוגל בשנת 2015, נבחר לאחד מתשעים הפיינליסטים האזוריים, וב-4 באוגוסט הוענק לו פרס החדשנות של סיינטיפיק אמריקן, בשווי 25,000 דולר. הסיקור שבא בעקבות זאת היה עצום ובניסוחו קרוב לבלתי מרוסן: נער פיצח את האבחון המוקדם של אלצהיימר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מה הייתה שואלת ביקורת העמיתים
ההסתייגות הכנה הייתה קיימת בדיווחים עבור כל מי שקרא מעבר לכותרת. העבודה לא פורסמה בכתב עת מדעי ולא עברה הערכת עמיתים מדעית; הצעד הבא שציין היה מחקרים במבחנה. הכל נשען על אינדיקציות במעבדה, לא על אימות בבעלי חיים, ובוודאי שלא במטופלים.
זה משנה יותר באלצהיימר מאשר כמעט בכל תחום אחר. השערת העמילואיד צרכה מיליארדי דולרים והניבה סדרה ארוכה של כישלונות; מיקוד באוליגומרים במקום ברבדים הוא כיוון מחקר מאוכלס היטב, לא חדשני; ונתיב קולטן הטרנספרין מעבר למחסום הדם-מוח נרדף על ידי חברות תרופות במשך עשורים עם תוצאות מעורבות. מבנה מבטיח במבחנה הוא תחילתו של תהליך ארוך מאוד, והרוב הגדול של המבנים הללו אינם מסיימים אותו. אין בכך ביקורת על ניתיאננדם, שתיאר את צעדיו הבאים במדויק. זו ביקורת על האופן שבו דווח ההישג.
העבודה על סרטן השד
הוא לא עצר. עד 2017 הוא פנה לסרטן שד טריפל-נגטיב, תת-הסוג המוגדר על ידי היעדר הקולטנים שהופכים את רוב סרטני השד לניתנים לטיפול. הגישה שלו הייתה להפוך אותו לניתן לטיפול על ידי שינויו: מנגנון siRNA המדכא את הביטוי של ID4, מה שבעבודתו אפשר לגידולים אגרסיביים אלו לפתח קולטני אסטרוגן ובכך להפוך לפגיעים לטיפולים הורמונליים קיימים. הוא גם דיווח כי הגברת הביטוי של PTEN שיפרה את הרגישות הכימית לציספלטין בשורות תאים סרטניים תוך הפחתתה בתאים בריאים – ממצא סלקטיבי, אם הוא יחזיק מעמד, בדיוק מה שהאונקולוגיה מחפשת.
שפכים ועונת הפרסים
2017 הפכה לשנת הכבוד שלו. הוא זכה בזרם הביניים של ה-Big Bang Fair, תחרות המדע וההנדסה הגדולה בבריטניה לצעירים, ולקח את פרס המים הבריטי לנוער עבור פרויקט שהמוסד המוסמך לניהול מים וסביבה אמר כי התמקד "במענה לאתגרי ניהול שפכים גלובליים, ומציג שפכים כהזדמנות ולא כמוצר פסולת". ה-אובזרבר כינה אותו כוכב עולה במדע, ו-TIME כלל אותו בין 30 בני הנוער המשפיעים ביותר.
הוא המשיך לאוניברסיטת סטנפורד, במחזור 2022.
מדוע קריטין מכונה גאון
האיכות הספציפית המוצגת היא חשיבה סינתטית: היכולת להחזיק כמה גופי ידע לא קשורים – הנדסת נוגדנים, פיזיקת דימות בנקודות קוונטיות, ביולוגיה של קולטני מחסום הדם-מוח, פתולוגיה של אוליגומרים עמילואידיים – ולהרכיב אותם למנגנון יחיד שאף אחד לא חיבר בתצורה הזו. זו לא שינון וזו לא חשבון מהיר; זו הרקומבינציה העומדת בבסיס רוב ההמצאות המדעיות האמיתיות, וניתיאננדם עשה זאת בגיל חמש-עשרה, עם גישה למעבדה בבית הספר. העבודה על סרטן השד מראה את אותה חתימה: במקום לתקוף סרטן בלתי ניתן לטיפול ישירות, הוא שאל כיצד להפוך אותו לניתן לטיפול. זהו ניסוח מחדש יצירתי באמת.
טענת הנגד היא ששום דבר מזה לא אומת. אין פרסום בביקורת עמיתים, אין מודל בבעלי חיים, אין ניסוי קליני; הפרסים שלו הם פרסי ירידי מדע ותקשורת, שנשפטו תחת לחץ זמן על ידי פאנלים שמתגמלים אמביציה ותקשורת לא פחות מאשר קפדנות. מנגנון האלצהיימר יושב בתחום מחקר עם היסטוריה ארוכה של רעיונות סבירים שנכשלו בשלב הבא, והניסוח של ביטחון של 100 אחוז בסיקור מעולם לא היה בשליטתו אך נדבק לשמו בכל מקרה. ראוי גם לציין שאף מדען ברשומות לא מכנה אותו גאון; התיאורים הם "חדשן" ו"כוכב עולה". הקריאה הניתנת להגנה ביותר היא שניתיאננדם הדגים, בגיל צעיר מאוד, את ההרגל הקוגניטיבי הספציפי שמייצר מדענים טובים – סינתזה בין-תחומית בתוספת חוש לניסוח מחדש של בעיה בלתי פתירה – וכי השאלה אם זה הניב משהו שהרפואה יכולה להשתמש בו היא עדיין, עשור לאחר מכן, לא מוכחת.
תחזית
ניתיאננדם הוא מקרה המבחן למה שקורה לסלבריטאי מדע בגיל העשרה שהולך ועושה את העבודה בפועל. יש לו את התואר מסטנפורד, את הרעיונות, ואת העשור הלא זוהר שלפניו שבו אבות-טיפוס שורדים אימות או נעלמים בשקט. ייתכן שהסוס הטרויאני לעולם לא יגיע למרפאה. אבל האינסטינקט שבנה אותו – להסתכל במעלה הזרם של התסמין, ולמצוא את הדלת שכבר פתוחה – הוא החלק שעובר הלאה.