קטלין קריקו: הסירוב הממושך לוותר
בשנת 1985, ביוכימאית הונגרייה בת שלושים, שהמעבדה שלה איבדה את המימון, מכרה את מכונית המשפחה, המירה את התמורה בשוק השחור ותפר כ-900 ליש"ט בתוך בובת הדוב של בתה בת השנתיים, כיוון שבקרת המטבע של הונגריה לא אפשרה לה להוציא כמעט דבר. לאחר מכן טסה לפילדלפיה עם בעלה ובתה. שלושים ושמונה שנים מאוחר יותר, ב-2 באוקטובר 2023, נודע לה כי זכתה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. בתקופת הביניים היא הורדה בדרגה, נדחתה מלקבל קביעות, נדחתה על ידי כל גוף מממן מרכזי אליו פנתה, וסורבה על ידי Nature ו-Science עבור המאמר שאפשר את חיסוני ה-COVID-19.
בית ללא מים זורמים
קטלין קריקו נולדה ב-17 בינואר 1955 בסולנוק, הונגריה, וגדלה בקישויסלאש (Kisújszállás) בנסיבות שמעולם לא רוממה או הסתירה. אביה יאנוש היה קצב, שנענש על חלקו במהפכה ההונגרית של 1956; אמה עבדה בספרייה. בבית המשפחה לא היו מים זורמים, מקרר או טלוויזיה. היא השלימה תואר ראשון בביולוגיה ב-1978 ודוקטורט בביוכימיה ב-1982, שניהם מאוניברסיטת סגד, שם עבדה תחת ינה טומאש (Jenő Tomasz), ונשארה במרכז למחקר ביולוגי של הונגריה עד שהכסף אזל ב-1985.
בובת הדוב
רוברט ג'. סוהאדולניק (Robert J. Suhadolnik) מאוניברסיטת טמפל הציע לה משרת מחקר, ומשפחת קריקו היגרה. הנחיתה הייתה קשה. כאשר קיבלה מאוחר יותר משרה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס מבלי ליידע את סוהאדולניק, הוא דיווח עליה לרשויות ההגירה; היא איבדה את המשרה בהופקינס ועמדה בפני הליכי גירוש. זו הייתה הראשונה מבין שנים רבות שבהן הקריירה שלה שרדה בזכות סובלנות של אנשים אחרים ולא בזכות תמיכה מוסדית.
פן, וההורדה בדרגה
בשנת 1989 שכרה אותה הקרדיולוג אליוט ברנתן (Elliot Barnathan) באוניברסיטת פנסילבניה לעבודה על mRNA שליח, והיא הגישה את בקשת המענק הראשונה שלה לטיפול גנטי ב-1990. הרעיון היה פשוט ובאותה עת לא אופנתי עד כדי התאבדות מקצועית: במקום להחדיר גן, להחדיר את המסר, גדיל של mRNA המורה לתאי הגוף עצמם לייצר חלבון ספציפי לזמן מוגבל. טיפול גנטי מבוסס DNA היה התחום שאליו הלכו המימון והמחקר. mRNA נחשב ללא יציב מדי ודלקתי מדי מכדי לשמש כטיפול.
המענקים סורבו, שוב ושוב. ב-1995 הורידה אותה אוניברסיטת פנסילבניה בדרגה. היא מעולם לא קיבלה קביעות. היא נשארה בכל זאת, מוחזקת בחיים על ידי עמיתים, ביניהם הנוירוכירורג דייוויד לאנגר (David Langer), שמצא לה מקום עבודה ובעיות לעסוק בהן. היא אמרה מאז, על כל התקופה, שהיא "חלמה על ביצוע מחקר, לא על קבלת פרס."
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פגישה מקרית ליד מכונת הצילום
בסוף שנות ה-90 היא פתחה בשיחה עם האימונולוג דרו וייסמן (Drew Weissman) בזמן ששניהם עמדו בתור לצילום מאמרים. וייסמן רצה חיסון נגד HIV; לקריקו היה mRNA וללא מימון. הם החלו לעבוד יחד ב-1997, ומיד נתקלו בקיר שהביס את התחום: mRNA סינתטי מוזרק עורר תגובה דלקתית אלימה. הגוף התייחס אליו כאל פולש.
סיכומו של וייסמן על העשור הבא היה בוטה: "היינו צריכים להילחם לאורך כל הדרך."
פסאודואורידין
התשובה, כשהגיעה, הייתה כימית ומדויקת. mRNA יונקים המופיע בטבע נושא בסיסים שעברו שינוי כימי; mRNA שסונתז במעבדה אינו עושה זאת. קריקו ווייסמן גילו שתאים דנדריטיים משתמשים בדיוק בהבדל הזה כדי לזהות RNA זר ולהפעיל את מפל הדלקת. כאשר החליפו את האורידין בבסיס המשתנה פסאודואורידין, אזעקת המערכת החיסונית השתתקה. כפי שניסחה זאת ועדת פרס נובל מאוחר יותר, "התגובה הדלקתית כמעט בוטלה" — וכבונוס שאף אחד לא חזה, ה-mRNA הפיק משמעותית יותר חלבון, כיוון שהאנזימים שכיבו את התרגום לא הופעלו עוד.
Nature דחה את המאמר. Science דחה את המאמר. Immunity פרסם אותו באוגוסט 2005, והתחום התעלם ממנו ברובו. עבודת המשך ב-2008 הראתה שפסאודואורידין שיפר את יציבות ה-mRNA, וב-2010 שהוא שיפר את התרגום על ידי עיכוב האנזים PKR. קריקו ווייסמן עבדו גם על ננו-חלקיקי שומן — טיפות מגן של שומן — הדרושים כדי להכניס את המולקולה לתאים בשלמותה.
היא הייתה שותפה להקמת RNARx ב-2006 כדי למסחר את הפטנטים. ב-2013, כששמעה שחברת מודרנה (Moderna) הגיעה להסכם עם אסטרה-זנקה (AstraZeneca) על mRNA, היא עזבה את פנסילבניה לטובת BioNTech בגרמניה כסגנית נשיא, הפכה לסגנית נשיא בכירה ב-2019 ועזבה ב-2022 כדי לחזור למחקר.
הצדקה בקנה מידה רחב
כאשר הגיע נגיף ה-SARS-CoV-2, גם BioNTech-Pfizer וגם מודרנה בנו את החיסונים שלהן על mRNA שעבר שינוי נוקלאוזידי. היעילות עלתה על תשעים אחוזים. בארצות הברית לבדה ניתנו יותר מ-655 מיליון מנות מאז דצמבר 2020 עד לרגע שבו הוכרז על פרס נובל. דיקן אוניברסיטת פנסילבניה, ג'. לארי ג'יימסון (J. Larry Jameson), הצהיר על המקרה בפשטות: "במהלך משבר בריאות הציבור הגדול ביותר של ימינו, מפתחי חיסונים הסתמכו על התגליות של ד"ר וייסמן וד"ר קריקו, שהצילו חיים רבים מספור." ציטוט פרס נובל ציין את התרומה במדויק: "על תגליותיהם בנוגע לשינויים בבסיסי נוקלאוזידים שאפשרו" חיסוני mRNA יעילים נגד COVID-19.
מדוע קטלין מכונה גאונה
האיכות הבולטת בקריירה של קריקו אינה מהירות הסקה מרהיבה או הברקה פתאומית. זהו משהו שתרבות המדע מתגמלת בצורה גרועה ותלויה בו לחלוטין: שיקול דעת נכון לגבי איזו בעיה לא אופנתית היא למעשה החשובה, שנשמר במשך שלושים שנה מול איתותים מוסדיים פה אחד שהיא טועה. כל ועדת מימון, כל פאנל קידום וכל עורך אמרו לה ש-mRNA הוא מבוי סתום. היא צדקה והם טעו, והפעולה האינטלקטואלית הספציפית שהוכיחה זאת — לשאול מדוע mRNA טבעי נושא בסיסים משתנים בעוד ש-mRNA סינתטי אינו עושה זאת, ולבדוק האם ההבדל הזה הוא מה שהמערכת החיסונית קוראת — הייתה שאלה שאף אחד אחר לא חשב לשאול, שנפתרה באלגנטיות שאפשרה מחלקה טיפולית שלמה.
נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה ליז מגיל (Liz Magill) כינתה את קריקו ווייסמן "חוקרים מבריקים המייצגים את התגלמות ההשראה והנחישות המדעית", ושם העצם השני במשפט הזה עושה לפחות עבודה רבה כמו הראשון. המקרה הנגדי הכנה ראוי לציון. פרס נובל חולק, והמומחיות האימונולוגית של וייסמן הייתה חיונית; אף אחד מהם לא היה יכול לעשות זאת לבד. קריקו לא המציאה את הטיפולים ב-mRNA כקונספט, ומערכות הובלת ננו-חלקיקי השומן והנדסת החיסונים שהפכו את התובנה שלה למוצר היו עבודתם של מאות רבות אחרים ב-BioNTech, פייזר ומודרנה. מה שייחודי לה הוא הזיהוי של המכשול שכולם קיבלו כבסיסי, והעשורים של סירוב לקבל אותו. גאונות כאן מורכבת מעקשנות הצמודה להשערה נכונה, שהיא נדירה הרבה יותר מעקשנות בלבד.
מורשת
קריקו היא פרופסור באוניברסיטת סגד ופרופסור נלווה לנוירוכירורגיה בבית הספר לרפואה פרלמן של פנסילבניה, והייתה רק האישה ה-61 שהפכה לזוכת פרס נובל. לפני סטוקהולם היא זכתה בפרס לסקר-דבייקי למחקר רפואי קליני, פרס פריצת הדרך, פרס נסיכת אסטוריאס, פרס המרכז הרפואי אולבני, הפרס הגדול של VinFuture ופרס טאנג לשנת 2022, ונקראה אחת מגיבורי השנה של מגזין TIME בשנת 2021. היא התקבלה להיכל התהילה הלאומי של הממציאים ב-2023 ונבחרה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב במאי 2025. באפריל 2024 תרמה יותר מ-500,000 דולר מכספי פרס נובל שלה לאוניברסיטת סגד. ספר הזיכרונות שלה Breaking Through: My Life in Science הפך לספר העיון הנמכר ביותר בהונגריה בשנת 2023 ותורגם לתשע שפות. היא נשואה לבלה פרנסיה (Béla Francia); בתם סוזן, הילדה שבובת הדוב שלה נשאה את חסכונות המשפחה מחוץ להונגריה, זכתה בשתי מדליות זהב אולימפיות בחתירה.