תזה לדוקטורט שנכתבה בשנת 1991 במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (Massachusetts Institute of Technology) על ידי ק. אריק דרקסלר הניחה את היסודות למכונות מולקולריות וייצור. העבודה, שפורסמה שנה לאחר מכן תחת השם Nanosystems, זיכתה אותו בפרס איגוד המוציאים לאור האמריקאים עבור ספר מדעי המחשב הטוב ביותר, וביססה את מעמדו כדמות מרכזית בפיתוח הננוטכנולוגיה.
מחקר חלל מוקדם
דרקסלר החל את הקריירה האקדמית שלו ב-MIT תוך התמקדות ביישוב חלל והנעה מתקדמת. במהלך אמצע שנות ה-70, הוא שיתף פעולה עם הפיזיקאי ג'רארד ק. אוניל (Gerard K. O'Neill) והשתתף במחקרי קיץ של נאס"א על מושבות חלל. עבודתו המעשית כללה פיתוח מפרשי שמש העשויים משכבות מתכת דקות ותרומות לאבות-טיפוס של מאיצי מסה. בין השנים 1977 ל-1979, הוא היה שותף לכתיבת מאמרים על ייצור בשלב אדים ומקרני חלל עם קית' הנסון (Keith Henson), תוך רישום פטנטים עבור טכנולוגיות אלו.
פיתוח ננוטכנולוגיה מולקולרית
בהשפעת הרצאתו של ריצ'רד פיינמן (Richard Feynman) משנת 1959 על הנדסה מלמטה למעלה, הפנה דרקסלר את התמקדותו לעבר ייצור בקנה מידה מולקולרי בסוף שנות ה-70. בשנת 1981, הוא פרסם מאמר מחקרי ב-PNAS המפרט יכולות כלליות למניפולציה מולקולרית. ספרו משנת 1986, Engines of Creation, פופולרי את המושג של מרכיבים ננומטריים המסוגלים לבנות פריטים מורכבים. בתוך טקסט זה, הוא הציג את המונח "עיסה אפורה" (grey goo) כדי לתאר את הסיכונים הפוטנציאליים של ננו-מכונות משתכפלות ללא בקרה.
ויכוח אקדמי ומדעי
דרקסלר השלים שלושה תארים ב-MIT, שהגיעו לשיאם בדוקטורט מה-Media Lab בשנת 1991. למרות הרקע האקדמי שלו, התיאוריות שלו נתקלו בהתנגדות משמעותית מצד הקהילה המדעית. חתן פרס נובל ריצ'רד סמולי (Richard Smalley) מתח ביקורת פומבית על המרכיבים של דרקסלר בשנת 2001, תוך שהוא מציין מגבלות פיזיקליות כגון גודלם של המניפולטורים המולקולריים. בעוד שדרקסלר הגן על המודלים שלו כנפרדים מהפרשנויות של סמולי, האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה ציינו בשנת 2006 כי חיזוי היעילות התרמודינמית לטווח ארוך של מערכות כאלו מלמטה למעלה נותר קשה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →השפעה תרבותית וחיים אישיים
הטווח הקונספטואלי של עבודתו של דרקסלר משתרע אל עבר הספרות הספקולטיבית, שם הוא מופיע כהשראה להתפתחויות טכנולוגיות עתידניות. סופרים, בהם ניל סטיבנסון (Neal Stephenson), קן מקלאוד (Ken MacLeod) ומייקל קרייטון (Michael Crichton), התייחסו לתיאוריות שלו ברומנים שלהם. מחוץ לעיסוקיו המקצועיים, דרקסלר היה נשוי לכריסטין פיטרסון (Christine Peterson) ומאוחר יותר לרוזה וואנג (Rosa Wang). הוא תיעד תוכניות לשימור קריוני לאחר מותו.
עובדות מהירות
- תאריך לידה: 1955, אוקלנד, קליפורניה - השכלה: המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס - תחום עיקרי: ננוטכנולוגיה מולקולרית - ספר בולט: Engines of Creation (1986) - פרס דוקטורט: ספר מדעי המחשב הטוב ביותר 1992 - בני זוג: כריסטין פיטרסון (נשואים 1981-2002), רוזה וואנג (נשואים 2006) - אזרחות: ארצות הברית
שאלות נפוצות של קוראים
### מהו תרחיש ה"עיסה האפורה"?
דרקסלר טבע מונח זה בספרו משנת 1986 כדי לתאר תוצאה היפותטית שבה מרכיבים מולקולריים משתכפלים סובלים מתקלה וצורכים את כל החומר הקיים על פני כדור הארץ.
### האם דרקסלר המציא את המונח ננוטכנולוגיה?
לא, נוריו טניגוצ'י (Norio Taniguchi) טבע את המונח בשנת 1974 כדי לתאר ייצור מדויק, אם כי דרקסלר השתמש באופן עצמאי במושג קשור כדי לתאר הרכבה בקנה מידה מולקולרי.