ז'רום ללאנד
ז'וזף ז'רום לפרנסואה דה ללאנד (Joseph Jérôme Lefrançois de Lalande; בצרפתית: [lalɑ̃d]; 11 ביולי 1732 – 4 באפריל 1807) היה אסטרונום, בונה חופשי וסופר צרפתי. הוא ידוע בכך שהעריך ערך מדויק של היחידה האסטרונומית (המרחק מכדור הארץ אל השמש) באמצעות מדידות של מעבר נוגה בשנת 1769.
ביוגרפיה
ללאנד נולד בבורק-אן-ברס (מחוז אן) לפייר לפרנסואה ומארי-אן-גבריאל מונשינה. הוריו שלחו אותו לפריז ללמוד משפטים, אך כתוצאה ממגוריו באוטל דה קלוני (Hôtel Cluny), שם החזיק ז'וזף-ניקולא דליל (Joseph-Nicolas Delisle) את מצפה הכוכבים שלו, הוא נמשך לאסטרונומיה והפך לתלמידם הנלהב והמועדף של דליל ושל פייר שארל לה מונייה (Pierre Charles Le Monnier). לאחר שסיים את לימודיו המשפטיים, הוא עמד לחזור לבורק כדי לעסוק בעריכת דין, כאשר לה מונייה השיג אישור לשלוח אותו לברלין, כדי לבצע תצפיות על הפרלקסה הירחית בשיתוף עם אלו של ניקולא לואי דה לאקאי (Nicolas Louis de Lacaille) בכף התקווה הטובה.
ביצוע מוצלח של משימה זו זיכה אותו, בטרם מלאו לו עשרים ואחת, בקבלה לאקדמיה של ברלין, וכן בבחירתו כאסטרונום נספח באקדמיה הצרפתית למדעים. כעת הוא הקדיש את עצמו לשיפור התאוריה הפלנטרית, ופרסם בשנת 1759 מהדורה מתוקנת של הלוחות של אדמונד היילי (Edmond Halley), יחד עם היסטוריה של שביט היילי שאת חזרתו באותה שנה סייע לחשב יחד עם אלכסי קלרו (Alexis Clairaut) וניקול-ריין לפוט (Nicole-Reine Lepaute). בשנת 1762, דליל התפטר מראשות הקתדרה לאסטרונומיה בקולז' דה פראנס לטובתו של ללאנד. ללאנד מילא את התפקיד במשך ארבעים ושישה שנים. ביתו הפך לסמינר אסטרונומי, ובין תלמידיו נמנו ז'אן-בטיסט ז'וזף דלאמבר (Jean Baptiste Joseph Delambre), ג'וזפה פיאצי (Giuseppe Piazzi), פייר מאשן (Pierre Méchain) ואחיינו שלו מישל לפרנסואה דה ללאנד. באמצעות פרסומיו בנוגע למעבר נוגה של 1769 הוא זכה לתהילה רבה. עם זאת, אישיותו הקשה גרמה לו לאבד חלק מהפופולריות שלו.
בשנת 1766, ללאנד, יחד עם קלוד אדריאן הלווטיוס (Claude Adrien Helvétius), ייסד את הלשכה "המדעים" (Les Sciences) בפריז, וקיבל את הכרתה מהלשכה הגדולה של צרפת (Grand Orient de France) בשנת 1772. בשנת 1776, הוא שינה את שמה ל"תשע האחיות" (Les Neuf Soeurs), ודאג לכך שבנג'מין פרנקלין (Benjamin Franklin) ייבחר כנשיא הלשכה הראשון.
אף על פי שמחקריו נערכו בחריצות ולא בגאונות, הקריירה של ללאנד הייתה בולטת. כמרצה וכסופר הוא סייע להפיץ את האסטרונומיה. הלוחות הפלנטריים שלו, לתוכם הכניס תיקונים עבור הפרעות הדדיות, היו הטובים ביותר שהיו זמינים עד סוף המאה ה-18. בשנת 1801, הוא ייסד את פרס ללאנד, המנוהל על ידי האקדמיה הצרפתית למדעים, עבור הישגים באסטרונומיה. פייר-אנטואן ורון (Pierre-Antoine Véron), האסטרונום הצעיר שקבע לראשונה בהיסטוריה את רוחב האוקיינוס השקט ממזרח למערב, היה תלמידו של ללאנד.
ללאנד היה אתאיסט, וכתב מילון של אתאיסטים עם תוספות שהופיעו בדפוס לאחר מותו.
הוא מעולם לא נישא. נהוג היה להאמין שיש לו בת מחוץ לנישואים בשם מארי-ז'אן דה ללאנד (Marie-Jeanne de Lalande) שאותה אימן במתמטיקה כדי שתוכל לסייע לו בעבודתו; לפי מחקרים מאוחרים יותר, היא לא הייתה בתו. האסטרונומית לואיז דו פיירי (Louise du Pierry) הייתה המאהבת והשותפה המדעית שלו.
כמעט גילוי של נפטון
בפברואר 1847 חיפש סירס סי. ווקר (Sears C. Walker) ממצפה הכוכבים של הצי האמריקאי ברשומות היסטוריות ובסקרים אחר תצפיות מוקדמות אפשריות של כוכב הלכת נפטון שהתגלה שנה קודם לכן. הוא גילה כי תצפיות שערך אחיינו של ללאנד, מישל לפרנסואה דה ללאנד בשנת 1795, היו בכיוון המיקום של נפטון בשמיים באותה עת וכי ייתכן שנפטון הופיע ברשומות התצפית. ב-8 במאי ושוב ב-10 במאי 1795, נצפה ותועד כוכב עם אי-ודאות שצוינה במיקומו באמצעות נקודתיים; סימון זה יכול היה להעיד גם על שגיאת תצפית, לכן רק לאחר שנבדקו הרשומות המקוריות של מצפה הכוכבים נקבע בוודאות שהעצם היה נפטון וכי שגיאת המיקום בין שני הלילות נבעה מתנועת כוכב הלכת על פני השמיים. גילוי רשומות אלו של מיקום נפטון בשנת 1795 הוביל לחישוב טוב יותר של מסלול כוכב הלכת.
נשים באסטרונומיה
ללאנד כתב את "אסטרונומיה לנשים" (Astronomie de dames) בשנת 1785, לכבודן של נשים באסטרונומיה. בהקדמות הוא מזכיר את היפאטיה (Hypatia), מריה קוניץ (Maria Cunitz), מריה קלרה איימארט (Maria Clara Eimmart), ז'אן דומיה (Jeanne Dumée), אליזבת הווליוס (Elisabeth Hevelius), מדלנה ותרזה מנפרדי (Maddalena and Teresa Manfredi), מריה מרגרטה קירך (Maria Margaretha Kirch) ובנותיה כריסטין ומרגרטה קירך, אמילי דו שאטלה (Émilie du Châtelet), אלז'בייטה אוגינסקה (Elżbieta Ogińska) הרוזנת מפז'ינינה, ניקול-ריין לפוט, לואיז דו פיירי, קרוליין הרשל (Caroline Herschel), הנסיכה שרלוט מסקסוניה-מיינינגן ומארי-ז'אן דה ללאנד.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרסים והכרה
- בשנת 1765, נבחר ללאנד לחבר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים.
- בשנת 1781, הוא נבחר לחבר כבוד זר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים.
- שמו הוא אחד מ-72 השמות החרוטים על מגדל אייפל.
- המכתש ללאנד (Lalande) על הירח קרוי על שמו.
- בית ספר תיכון בבורק-אן-ברס קרוי על שמו של ללאנד. בית ספר תיכון זה עוטר במדליית ההתנגדות (Médaille de la Résistance) כהוקרה על התנהלותם של מוריו ותלמידיו במהלך המלחמה, מקרה ייחודי בין כל בתי הספר בצרפת.
עבודות בולטות
עבודותיו שפורסמו כוללות:
- "מסה על אסטרונומיה" (Traité d'astronomie) (מהדורה ראשונה, 2 כרכים, 1764; מהדורה שנייה, 4 כרכים, 1771–1781; מהדורה שלישית, 3 כרכים, 1792)
- "היסטוריה שמימית צרפתית" (Histoire céleste française) (1801), המציינת את מיקומם של 47,390 כוכבים
- "ביבליוגרפיה אסטרונומית" (Bibliographie astronomique) (1803), עם היסטוריה של האסטרונומיה מ-1780 עד 1802
- "מסע של צרפתי לאיטליה" (Voyage d'un françois en Italie) (1769), תיעוד בעל ערך של מסעותיו בשנים 1765–1766.
- "יומן מסע באנגליה" (Journal d'un voyage en Angleterre) (1763) (תרגום לאנגלית ב-2002, 2014, הכולל שתי ביוגרפיות של ללאנד ובדיקה של מבנה היומן)
הוא העביר יותר ממאה וחמישים מאמרים לאקדמיה הצרפתית למדעים, ערך את "ידיעת הזמנים" (Connoissance de temps) (1759–1774), ושוב (1794–1807), וכתב את שני הכרכים המסכמים של המהדורה השנייה של "היסטוריה של המתמטיקה" (Histoire des mathématiques) מאת מונטוקלה (Montucla) (1802).
### פרסומים
- "אסטרונומיה" (Astronomie) (בצרפתית). כרך 1. פריז: אלמנת ניקולא דסן (veuve Nicolas Desaint). 1771.
- "אסטרונומיה" (Astronomie) (בצרפתית). כרך 2. פריז: אלמנת ניקולא דסן. 1771.
- "אסטרונומיה" (Astronomie) (בצרפתית). כרך 3. פריז: אלמנת ניקולא דסן. 1771.