הגלריות המלכותיות של סן-אובר (Royal Saint-Hubert Galleries) בבריסל, פסאז' קניות רחב ידיים שהושלם בשנת 1847, מהוות דוגמה מרכזית לגישתו של ז'אן-פייר קלויסנאר (Jean-Pierre Cluysenaar) המשלבת עסקים בתכנון. על ידי פעולה בו-זמנית כאדריכל וכמשקיע משותף, הוא הבטיח לעצמו עמדה בולטת בנוף האדריכלי של בלגיה במאה ה-19, ובסופו של דבר פיקח על יותר מ-200 פרויקטי בנייה שונים במהלך הקריירה שלו.
חיים מוקדמים וחינוך
ז'אן-פייר קלויסנאר נולד בשנת 1811 בעיר ההולנדית קמפן (Kampen), למשפחה של מהנדסים ואדריכלים, בהם הוריו יוהאנס (Joannes) וגרידניה קלויסנאר (Garidenia Kluysenaar). בתקופת הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה, עברה המשפחה למחוזות הדרומיים שהפכו מאוחר יותר לבלגיה. הוא רכש את השכלתו המקצועית באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות בבריסל, שם למד אצל טילמן-פרנסואה סויס (Tilman-François Suys), שהטמיע בו העדפה יסודית לאסתטיקה של הרנסאנס האיטלקי.
ורסטיליות מקצועית
קלויסנאר ביסס מוניטין שסיפק את הדרישות הספציפיות של האצולה הבלגית והבורגנות הגבוהה. הפורטפוליו שלו שיקף יכולת התאמה סגנונית, החל מווילות פלדיאניות אלגנטיות ועד לטירות ניאו-גותיות חסונות. הוא שינה לעיתים קרובות את תוכניותיו כדי לספק את טעמם האישי של לקוחותיו, גמישות שאפשרה לו לזכות בהזמנות רבות לאחוזות פרטיות ובתי עיר הידועים כ-hôtels, כגון מלון נגלמקרס (Hôtel Nagelmackers) בלייז' או מלון הברון ברוגמן (Brugmann) בבריסל.
עבודות ציבוריות ותשתית
מעבר למגורים פרטיים, קלויסנאר השפיע על המרחב הציבורי באמצעות פרויקטים כמו הקונסרבטוריון המלכותי בבריסל ומספר תחנות רכבת עבור החברה "Société Dendre et Waes", כולל מבנים באלסט (Aalst), טרנאט (Ternat) וזנדברגן (Zandbergen). התערבויותיו העירוניות כללו את שוק מגדלנה (Magdalena Market) והמדרגות המקיפות את עמוד הקונגרס בבריסל. הוא אף ייצא את מומחיותו, ותכנן אולם קונצרטים באאכן (Aachen) ואת התיאטרון והקורהאוס (Kurhaus) בבאד הומבורג, גרמניה. הפרויקטים שלו עשו לעיתים קרובות שימוש בחומרים מודרניים כמו ברזל וזכוכית, הנראים בכנסיית הברזל (Eglise de fer) בארגנטיי (Argenteuil).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים אחרונות
האדריכל המשיך בעבודתו עד מותו בשנת 1880 בגיל 69 בסן-ז'יל (Saint-Gilles). לאחר מכן הוא נקבר בבית העלמין דוווג (Dieweg). מורשתו נמשכה דרך משפחת קלויסנאר, שכן צאצאיו הפכו לדמויות מוכרות בקהילה האמנותית הבלגית, והמשיכו במסורת של אדריכלות, ציור ופיסול.
עובדות מהירות
- נולד: 1811, קמפן - נפטר: 1880, סן-ז'יל - לאום: בלגיה - השכלה: האקדמיה המלכותית לאמנויות יפות, בריסל - עבודה בולטת: הגלריות המלכותיות של סן-אובר - עבודה בולטת: טירת דה ויירון (Kasteel de Viron) - קבורה: בית העלמין דוווג
שאלות נפוצות של קוראים
### איזה טווח סגנוני הציע קלויסנאר ללקוחותיו?
הוא תכנן מבנים בסגנונות שונים, כולל ניאו-רנסאנס, ניאו-גותי ופלדיאני, בהתאם להעדפת הלקוח.
### האם קלויסנאר הגביל את עבודתו לבלגיה?
לא, הוא תכנן מבנים גם בגרמניה, כגון אולם קונצרטים באאכן ותיאטרון וקורהאוס בבאד הומבורג.