ז'אן ז'נה: הגנב שכתב את דרכו החוצה ממאסר עולם
ז'אן ז'נה למד לגנוב לפני שלמד מקצוע, ומעולם לא רכש מקצוע של ממש. הוא ננטש כתינוק, גדל כחסות המדינה הצרפתית ונכלא כנער; הוא ערק מהצבא, נדד ברחבי אירופה וחזר למעגל הקסמים של בתי הכלא בפריז. בסוף שנות ה-40 היו לחובתו עשר הרשעות והוא עמד בפני מאסר עולם כעבריין חוזר. מה שהציל אותו היה רומן שכתב בתאו. ז'אן קוקטו אמר בבית המשפט שהוא "הסופר הגדול ביותר של העידן המודרני". ז'אן-פול סארטר הסכים. בשנת 1949 חנן אותו נשיא צרפת.
חסות המדינה
ז'נה נולד בפריז ב-19 בדצמבר 1910 ונמסר על ידי אמו לפני שהיה בן שנה. שירותי הרווחה הציבו אותו אצל משפחה אומנת באליני-אן-מורוון (Alligny-en-Morvan), כפר בנייבר. גניבתו הראשונה הייתה בגיל עשר לערך. בשנת 1924, לאחר שקיבל תעודת גמר של בית ספר יסודי, שלחו אותו הרשויות לפריז כדי להתלמד כסדר דפוס. הוא החזיק מעמד שבועיים, ברח לניס ונעצר בתוך ימים.
המושבה במטריי
בגיל חמש-עשרה, לאחר שהואשם בבטלה, הוחזק בכלא הנוער פטיט-רוקט (Petite-Roquette) ולאחר מכן נשלח למושבה החקלאית לעבריינים במטריי (Mettray). הוא שהה שם עד 1929. המושבה, שנוסדה ב-1840, נסגרה ב-1939; מאוחר יותר הפך אותה לרקע של הרומן שלו נס הוורד (1946). הוא עזב בדרך היחידה שעמדה לרשותו: הוא התגייס לצבא.
עריק, נווד, גנב
הוא בילה שבע שנים במדים וערק ב-1936. הוא חצה את אירופה כנווד, גנב זעיר וזונה ממין זכר. כשחזר לצרפת ב-1937, נעצר שוב ושוב: על גניבה, זיוף מסמכים, בטלה ומעשים מגונים. בין 1937 ל-1944 בילה כארבע שנים מאחורי סורג ובריח, בעיקר בבתי הכלא הפריזאיים לה סאנטה (La Santé) ופרן (Fresnes). הגניבות היו קטנות ומתמידות, ולכל אחת מהן היה קורבן. מאוחר יותר הוא יבנה עליהן ספרות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →רומן שנכתב פעמיים
בתא כלא ב-1942 החל לכתוב את גברת הפרחים (Our Lady of the Flowers), רומן המתרחש בקרב שולי החברה בפריז. כאשר כתב היד הוחרם, הוא כתב אותו שוב מהזיכרון. מהדורה פרטית קטנה הופיעה בעקבות זאת. בכלא כתב גם שירים, ביניהם הנידון למוות (Le Condamné à mort), והרומן נס הוורד. במשפטו ב-1943, קוקטו התייצב בבית המשפט למען סופר שכמעט לא פורסם והעמיד את המוניטין שלו מאחורי כישרונו של האסיר. זו הייתה הפעם הראשונה שהעולם הספרותי נחלץ לעזרת ז'נה. זו לא הייתה האחרונה.
עצומת הסופרים
בסוף שנות ה-40 החוק השיג את האגדה. עם עשר הרשעות מאחוריו, ז'נה עמד בפני מאסר עולם לפי חוקי צרפת על עבריינים מורגלים. קוקטו וסארטר הציגו את עניינו בפני הנשיא ונסן אוריול, כשבין התומכים האחרים נמנה פבלו פיקאסו. בשנת 1949 העניק אוריול חנינה מלאה. ז'נה מעולם לא חזר לכלא. באותה שנה פרסם את יומן גנב, חשבון נפש בגוף ראשון על שנות נדודיו וגניבותיו.
תיאטרון המסכות
הבמה הפכה אותו למפורסם בפעם השנייה. המשרתות (The Maids) הועלה לראשונה בפריז ב-1947. משמרת מוות (Deathwatch) הגיע ב-1949, המרפסת (The Balcony) ב-1956 והכושים (The Blacks), שהועלה לראשונה בפריז ב-1959. המסכים (The Screens) פורסם ב-1961. בשנת 1950 כתב וביים את שיר אהבה (Un chant d'amour), סרט אילם בן 26 דקות על אסירים בבידוד. ב-1952 פרסם סארטר את ז'אן ז'נה, מחקר פילוסופי באורך ספר שהפך את הגנב למקרה בוחן לאקזיסטנציאליזם. ז'נה פרסם מעט יצירות חדשות בשנים שלאחר מכן.
המאבקים של פורע החוק
בעשוריו האחרונים העניק ז'נה את נאמנותו לתנועות שראה בהן מנודות כמוהו. ב-1970 נסע לארצות הברית בהזמנת הפנתרים השחורים ונאם בשמם. בשנות ה-70 תמך במאבק הפלסטיני. בספטמבר 1982 שהה בביירות במהלך טבח סברה ושתילה, וכתב את ארבע שעות בשתילה על מה שראה. ספרו האחרון, שבוי של אהבה (Prisoner of Love), התבסס על שנים אלו.
החדר האחרון
ז'נה חזר לפריז, חולה בסרטן הגרון, כדי לתקן את הגהות של שבוי של אהבה. הוא מת ב-15 באפריל 1986 במלון ג'ק, מלון קטן בעיר, בגיל 75. הספר הופיע לאחר מותו. הוא קבור בלראש, מרוקו.
על המסך ובדפוס
- שיר אהבה (1950), סרט אילם קצר, נכתב ובוים על ידי ז'אן ז'נה, הופק על ידי ניקוס פאפאטאקיס. - ז'אן ז'נה, שחקן וקדוש מעונה (1952), גלימאר, מאת ז'אן-פול סארטר; מחקר פילוסופי על ז'נה. - קריל (1982), סרט עלילתי, בבימויו של ריינר ורנר פאסבינדר על פי הרומן של ז'נה קריל מברסט; בראד דייוויס מגלם את התפקיד הראשי. ז'נה עצמו אינו מופיע בסרט.
מדוע ז'אן ז'נה מכונה גאון
מכיוון שהוא עשה מה שכמעט אף סופר לא מצליח: הוא לקח את שפת הכנסייה ואת סלנג הכלא והפך אותם לקול אחד. גברת הפרחים נכתב על ידי אסיר בעל השכלה יסודית, והוא נקרא ככתבי קודש. מחזותיו הפכו משרתים, זונות וחסרי כוח לאנשים המסוכנים ביותר על הבמה, והם עדיין מועלים ברחבי העולם. זו הגאונות. הפשעים הם החצי השני של הסיפור. לגניבותיו היו קורבנות, אנשים רגילים שאיבדו את מה שלקח, ועצומה מחברים מפורסמים מחקה רישום שגנבים רגילים מרצים עד תום. ספריו הופכים פושעים לקדושים. דף זה אינו עושה זאת. החנינה כיבדה את הכישרון. היא לא ביטלה את הגניבות.