ג'יימס גוסלינג (James Gosling): בנייה עבור טוסטרים, וסיום בכל מקום
ג'יימס גוסלינג יצא לבנות שפת תכנות עבור ממירים אינטראקטיביים של טלוויזיה ומכשירי חשמל ביתיים. ג'אווה (Java) סיימה בכך שהיא מריצה את השרתים שמאחורי רוב הבנקים בעולם, את מכשירי האנדרואיד (Android) במיליארדי כיסים, ומערכות ארגוניות לאין ספור שמעולם לא תוכננה עבורן – מקרה של מהנדס שפתר את הבעיה הלא נכונה כל כך טוב, שהפתרון התעלה עליה לחלוטין.
מקלגרי עד קרנגי מלון
גוסלינג נולד ב-19 במאי 1955, ליד קלגרי, אלברטה, קנדה, וקיבל תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת קלגרי לפני שעבר לאוניברסיטת קרנגי מלון (Carnegie Mellon University) לצורך תואר שני ודוקטורט במדעי המחשב, שהושלמו בשנת 1983. כבר כסטודנט לדוקטורט הוא בנה תשתית שאנשים אחרים ישתמשו בה: הוא כתב את Gosling Emacs, גרסה מוקדמת ומשפיעה של עורך הטקסט Emacs, ובנה גרסה של יוניקס (Unix) עבור מחשב עם 16 מעבדים, כשהוא מתמודד עם מערכות מקביליות שנים לפני שחומרה מרובת ליבות הפכה לעניין מרכזי.
NeWS והדרך שלא נבחרה
אנדי בכטולסהיים (Andy Bechtolsheim), ממייסדי סאן מיקרוסיסטמס (Sun Microsystems), גייס את גוסלינג ב-1984, והוא בילה שם את עשרים ושש השנים הבאות. אחד הפרויקטים הגדולים הראשונים שלו, שפותח עם דייוויד רוזנטל (David Rosenthal), היה NeWS – מערכת חלונות רשתית/ניתנת להרחבה – מערכת חלונות שאפתנית עבור תצוגות של תחנות עבודה מבוססות מפת סיביות. NeWS הייתה מתוחכמת טכנית, אך ההחלטה של סאן שלא להפוך אותה לזמינה באופן חופשי עזרה למערכת החלונות X (X Window System) המתחרה לנצח במקומה, לקח מעצב על האופן שבו רישוי ופתיחות, ולא רק יתרון טכני, קובעים אילו מערכות שורדות. זו הייתה דוגמה מוקדמת לדפוס שחזר על עצמו, בהיפוך, עם ג'אווה כעשור לאחר מכן.
פרויקט גרין והולדת ג'אווה
ביוני 1991, הצטרף גוסלינג לעמיתיו מייק שרידן (Mike Sheridan) ופטריק נאוטון (Patrick Naughton) למה שסאן כינתה באופן פנימי "פרויקט גרין" (The Green Project), מאמץ לתכנן תוכנה עבור הגל הקרב של מוצרי צריכה אלקטרוניים – ממירים, טלוויזיות ומכשירים אחרים שמנהלי סאן האמינו שיצטרכו בקרוב לתקשר זה עם זה, חזון של "התכנסות דיגיטלית" שהקדים את זמנו. מתוסכל ממגבלותיה של ++C עבור סוג זה של תכנות מוטמע ורשתי, תכנן גוסלינג שפה חדשה, שנקראה בתחילה "אוק" (Oak) על שם עץ מחוץ למשרדו, ובהמשך שונה שמה לג'אווה. הוא בנה את המהדר המקורי שלה ואת המכונה הווירטואלית שלה, שכבת התוכנה שאפשרה לבייטקוד של ג'אווה שעבר הידור לרוץ בצורה זהה על חומרה שונה בתכלית – הבסיס הטכני להבטחה המגדירה של ג'אווה, "כתוב פעם אחת, הרץ בכל מקום". ההדגמה הציבורית הראשונה של הצוות הגיעה ב-2 בספטמבר 1992, והציגה את ה-Star-7, בקר מדיה ידני עם מסך מגע טעון בממשק גרפי מונע ג'אווה – מכשיר שחזה סמארטפונים ביותר מעשור למרות ששוק הטלוויזיה האינטראקטיבית שאליו כיוון מעולם לא התממש במלואו. ג'אווה מצאה במקום זאת את הקהל האמיתי שלה ברשת האינטרנט המתפוצצת ובשרתים ארגוניים, והפכה, לפי רוב המדדים, לשפת התכנות הנפוצה ביותר בעולם במחשוב שולחני, במחקר מדעי, במערכות ארגוניות ובסופו של דבר באקו-סיסטם הנייד של אנדרואיד.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →החיים אחרי סאן
גוסלינג נשאר בסאן כדמות הטכנית הבולטת ביותר שלה, כשהוא מחזיק בתארים כולל סגן נשיא וסמנכ"ל טכנולוגיות של קבוצת מוצרי המפתחים שלה, עד שרכישת סאן על ידי אורקל (Oracle) נסגרה ב-2010. הוא עזב את אורקל באפריל ההוא, בציינו "הפחתות בשכר, בסטטוס וביכולת קבלת ההחלטות, יחד עם שינוי תפקיד ואתגרים אתיים" – עזיבה פומבית חריפה מהחברה שכעת שלטה בשפה שיצר. הוא הצטרף בקצרה לגוגל (Google) ב-2011, ואז עבר ל-Liquid Robotics, סטארט-אפ שבנה רובוטים אוטונומיים לסקר אוקיינוסים, שנרכש מאוחר יותר על ידי בואינג (Boeing). ב-2017 הוא הצטרף ל-Amazon Web Services כמהנדס מצטיין, תפקיד בו החזיק עד פרישתו ב-2024.
אורקל נגד גוגל ונאמנות מסובכת
ההצהרה שנדונה הכי הרבה בפומבי בקריירה המאוחרת של גוסלינג נגעה לתביעה המשפטית הציון דרך של אורקל נגד גוגל על השאלה האם השימוש של גוגל במבני ממשקי תכנות יישומים (API) של ג'אווה באנדרואיד היווה הפרת זכויות יוצרים. למרות עזיבתו המרה מאורקל, גוסלינג כתב ש"אמנם יש לי חילוקי דעות עם אורקל, במקרה הזה הם צודקים. גוגל לגמרי 'סלמה' (לכלכה/מרחה) את סאן" – נאמנות בולטת לשפה ולחברה שבנה, גם לאחר שעזב בתנאים עוינים. עם זאת, הוא אמר מאוחר יותר כי הוא אישר את הפסיקה הסופית של בית המשפט העליון שממשקי API אינם צריכים להיות מוגנים בזכויות יוצרים, ניואנס שלכד את האינסטינקט שלו להפריד בין תלונה אישית לעיקרון טכני ומשפטי.
הכרה
גוסלינג קיבל את פרס החדשנות של האקונומיסט ואת פרס מפעל החיים של USENIX, הידוע כ"פרס הלהבה" (The Flame Award), בשנת 2002. הוא נבחר לאקדמיה הלאומית להנדסה (National Academy of Engineering) ב-2004 על תרומתו לארכיטקטורה של ג'אווה ולמערכות חלונות, וב-2007 קנדה מינתה אותו לקצין במסדר קנדה (Order of Canada), הכבוד האזרחי השני בחשיבותו במדינה. הוא הפך לעמית ACM ב-2013, קיבל את מדליית IEEE ג'ון פון נוימן ב-2015, ומונה לעמית במוזיאון לתולדות המחשב (Computer History Museum) ב-2019.
מדוע ג'יימס נקרא גאון
הגרסה החזקה ביותר של הטיעון לגאונותו של גוסלינג היא ארכיטקטונית: תכנון מכונה וירטואלית ופורמט בייטקוד חזקים מספיק כדי ששפה שנבנתה עבור ממירים ב-1991 תוכל, עם תיקונים צנועים בלבד, להפוך למצע עבור מערכות בנקאות ארגוניות, מכשירי אנדרואיד ושרתי אינטרנט עשור לאחר מכן, תוך הרצה ללא שינוי על פני ארכיטקטורות מעבדים שאף אחד בסאן לא חזה. זוהי צורה ספציפית וניתנת להוכחה של ראיית הנולד – בניית רמת הפשטה כללית מספיק כדי לשרוד את מטרתה המקורית. הדיווח שלו עצמו על מנהיגות מערער על כל מיתוס של הגאון הבודד, עם זאת; הוא אמר שהתגמול האמיתי של עבודה הנדסית טובה הוא "שאתה אף פעם לא מבין", ושהעבודה היא בעיקר "לתת לאנשים טובים כסף ולהגיד להם לעשות דברים טובים" – כשהוא זוקף את הצלחת ג'אווה לצוות שפרויקט גרין הרכיב, ולא לתובנה יחידה של עצמו. טיעון הנגד הכן הוא שתחביר ג'אווה לווה במידה רבה מ-C ומ-++C, הבטחת ה"כתוב פעם אחת, הרץ בכל מקום" שלה דרשה שנים של שיפורים מכאיבים לפני שפעלה בצורה אמינה, וגוסלינג היה אחד מכמה ארכיטקטים חיוניים ולא מחבר יחיד. הגאונות שלו, אם המילה מתאימה, הייתה בתכנון מערכות ועמידות ולא בהבזק יחיד של מקוריות.
מורשת
ג'אווה נותרה, עשורים לאחר שפרויקט גרין התקפל, אחד מפיסות תשתיות התוכנה המשמעותיות ביותר שנבנו אי פעם, שעדיין מכשירה מתכנתים חדשים ומריצה מערכות שהצוות המקורי של גוסלינג מעולם לא דמיין כי יכוון אליהן. מעט מהנדסים ראו פרויקט שנבנה עבור שוק שמעולם לא הגיע הופך לחיוני לשווקים שמעולם לא נועד לשרת.