היצירה "ביקורת חדשה או אנתרופולוגית על התבונה" (Neue oder anthropologische Kritik der Vernunft) נותרה התרומה האינטלקטואלית המגדירה של יעקב פרידריך פריז, דמות שניווטה בנוף ההפכפך של האקדמיה הגרמנית בראשית המאה ה-19. הוא נולד בברבי (Barby) בשנת 1773, כיהן במשרות הוראה בכירות ברחבי ממלכת פרוסיה ומחוצה לה, תוך שהוא מאזן בין מחקר מטאפיזי קפדני לבין השתתפות פעילה, ולעיתים שנויה במחלוקת, בפוליטיקה לאומנית ובשיח הציבורי.
מסלול אקדמי ויסודות פילוסופיים
פריז, שהתחנך באוניברסיטת לייפציג (Leipzig University) ובאוניברסיטת ינה (University of Jena), פיתח קריירה שגישרה בין תיאולוגיה, פילוסופיה ומתמטיקה אלמנטרית. מסלולו המוקדם כלל משרת פרופסור באוניברסיטת היידלברג (Heidelberg University) בשנת 1806, שם ביסס את עמדתו הביקורתית כלפי דמויות כגון ריינהולד (Reinhold), פיכטה (Fichte) ושלינג (Schelling). עבודתו ביקשה לפרש מחדש את עמנואל קאנט (Immanuel Kant), ובאופן ספציפי ניסתה לספק בסיס פסיכולוגי לפילוסופיה ביקורתית. מעבר לביקורת התבונה המשפיעה שלו, הוא חיבר חיבורים שיטתיים, כולל "שיטת הפילוסופיה כמדע מובהק" (System der Philosophie als evidente Wissenschaft) ו-"שיטת הלוגיקה" (System der Logik).
מעורבות פוליטית ומחלוקת ציבורית
פריז הפעיל השפעה משמעותית על ה"בורשנשאפט" (Burschenschaft) הגרמנית, תנועה שהייתה מרכזית בהתססה הפוליטית שקדמה לתקנות קרלסבאד (Carlsbad Decrees) משנת 1819. החוברת שפרסם בשנת 1816, "על הברית הגרמנית ועל חוקת המדינה הגרמנית" (Von deutschem Bund und deutscher Staatsverfassung), הופנתה במפורש אל הנוער של גרמניה. במקביל לפעילותו הפוליטית, הוא פרסם פולמוסים אנטישמיים ארסיים, הבולט שבהם הוא "על הסיכון לרווחה ולאופי של הגרמנים מצד היהודים" (Ueber die Gefährdung des Wohlstandes und des Charakters der Deutschen durch die Juden), שבו דגל בצעדים מפלים, כולל סימון לבוש יהודי ועידוד הגירה.
ועדת מיינץ וגלות מקצועית
בעקבות רצח אוגוסט פון קוצביו (August von Kotzebue) בידי תלמידו קרל זאנד (Karl Sand), סימנו הרשויות את פריז בשל קשריו לאגודות סטודנטים חשאיות. ועדת מיינץ (Mainz Commission) גינתה אותו, מה שהוביל לפיטוריו מהקתדרה שלו בינה. אף על פי שנאסר עליו ללמד פילוסופיה, הדוכס הגדול של ויימאר (Grand Duke of Weimar) המשיך לשלם את מלגתו. הוא קיבל בחזרה את הזכות להרצות בשנת 1824, בתחילה בתנאים מוגבלים, לפני שהשיב לעצמו את מעמדו האקדמי המלא בשנת 1838. במהלך תקופה זו, הוא כיהן כרקטור אוניברסיטת ינה בין השנים 1832-1833.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →יריבות עם ג. ו. פ. הגל
סכסוך אינטלקטואלי פומבי אפיין את מערכת היחסים שלו עם ג. ו. פ. הגל (G. W. F. Hegel). הגל מתח ביקורת על הסתמכותו של פריז על תפיסה מיידית ואינטואיציה רגשית, וכינה את המתודולוגיה שלו כלא-מדעית. בתגובה, תקף פריז את הגל על כך שהוא מתעדף את הסדר הפוליטי הקיים ואת מעמדו המוסדי שלו. הוא נודע בכך שביטל את התיאוריות המטאפיזיות של הגל כמוצרים של חנפנות ולא של מחקר מדעי. מחלוקת מקצועית זו הדגישה את השברים האידיאולוגיים העמוקים בחוגים הפילוסופיים הגרמניים באותה תקופה.
עובדות מהירות
- נולד: 1773, ברבי - נפטר: 1843, ינה - אזרחות: ממלכת פרוסיה - עבודה בולטת: "ביקורת חדשה או אנתרופולוגית על התבונה" - מינויים אקדמיים: אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת ינה - רקטור אוניברסיטת ינה: 1832-1833 - חברות: האקדמיה הפרוסית המלכותית למדעים; האקדמיה הבווארית למדעים ומדעי הרוח
שאלות קוראים
### מה היה לב הביקורת שלו על קאנט?
פריז ניסה לבסס יסוד חדש לפילוסופיה הביקורתית הקאנטיאנית באמצעות שימוש בניתוח פסיכולוגי.
### מדוע הוא ספג סנקציות מוועדת מיינץ?
הרשויות קשרו אותו לפעילויות פוליטיות של סטודנטים בעקבות רצח אוגוסט פון קוצביו בידי אחד מתלמידיו לשעבר.