איוואן יפרמוב
איוואן אנטונוביץ' (אנטיפוביץ') יפרמוב (ברוסית: Ива́н Анто́нович (Анти́пович) Ефре́мов; 23 באפריל 1908 – 5 באוקטובר 1972) היה פלאונטולוג, סופר מדע בדיוני והוגה דעות חברתי סובייטי. הוא ייסד את הטפונומיה, חקר דפוסי המאובנים.
ביוגרפיה
הוא נולד בכפר ויריצה שבמחוז סנקט פטרבורג ב-23 באפריל 1908. הוריו התגרשו במהלך המהפכה הרוסית. אמו נישאה למפקד בצבא האדום והשאירה את הילדים בחרסון לטיפול של דודה שמתה זמן קצר לאחר מכן מטיפוס. יפרמוב שרד בכוחות עצמו זמן מה, ולאחר מכן הצטרף ליחידת הצבא האדום כ"בן הגדוד" ויצא איתה לפרקופ. בשנת 1921 הוא שוחרר ועבר לפטרוגרד (כיום סנקט פטרבורג) כדי ללמוד. הוא סיים שם את השכלתו תוך שילוב לימודיו עם מגוון עבודות מזדמנות. מאוחר יותר ציין כי "המהפכה הייתה גם שחרורי שלי מהזעיר-בורגנות" (ברוסית: "Революция была также и моим освобождением от мещанства").
קריירה אקדמית
בשנת 1924, בעקבות השפעתו של האקדמאי פיוטר סושקין (Petr Sushkin), הוא החל להתעניין בפלאונטולוגיה. יפרמוב נכנס לאוניברסיטת לנינגרד הממלכתית אך נשר ממנה מאוחר יותר. כבר בגיל 19 ביצע מספר תגליות ופרסם מונוגרפיה שכתב במשותף עם אלכסיי ביסטרוב (Alexey Bystrow), אשר זכתה מאוחר יותר בפרס מהחברה הלינאית של לונדון.
באמצע שנות ה-30 השתתף בכמה משלחות פלאונטולוגיות לאזור הוולגה, להרי אורל ולמרכז אסיה. הוא עמד בראש מעבדת מחקר במכון לפלאונטולוגיה. בשנת 1935 עבר בחינות סיום וסיים את לימודיו במכון הכרייה של לנינגרד. באותה שנה קיבל את תואר מועמד למדעים במדעי הביולוגיה. בשנת 1941 קיבל דוקטורט במדעי הביולוגיה. בשנת 1943 קיבל את התואר פרופסור.
בשנות ה-40 פיתח יפרמוב תחום מדעי חדש בשם טפונומיה, שעליו זכה בפרס סטלין בשנת 1952. ספרו, "טפונומיה", פורסם בשנת 1950. הוא יישם עקרונות טפונומיים רבים בעבודת השדה שלו במהלך משלחת פלאונטולוגית למדבר גובי במונגוליה. במהלך שנים אלו הוא זכה להכרה כמדען מצליח וזכה בפרס מדיני למדעים. חוקרים אמריקאים רבים כינו את יפרמוב אבי הפלאונטולוגיה המודרנית, שמיזג נתונים גיאולוגיים ופלאונטולוגיים למדע אחד.
בשנת 1958 ביקר בסין.
קריירה ספרותית
יפרמוב כתב את יצירתו הבדיונית הראשונה, סיפור קצר, בשנת 1944. הרומן הראשון שלו "ארץ הקצף" (הקשת הגדולה, 1946) פורסם בשנת 1946. הרומן שלאחריו, "דרך הרוחות", התבסס על משלחותיו המדעיות במונגוליה (1946–1949). רומן המדע הבדיוני המוכר ביותר של יפרמוב, "ערפילית אנדרומדה", יצא לאור בשנת 1957. זהו פנגיריקה לעתיד אוטופי "קומוניסטי". הוא מציג חברה שהתפתחה כך שאין אי-שוויון חומרי בין פרטים, וכל אדם מסוגל לשאוף להתפתחותו העצמית ללא הגבלה. מערכת תקשורת בין-גלקטית מחברת את האנושות לחבר העמים של ציוויליזציות של היקום, "טבעת הציוויליזציות הגדולה". הספר הפך לקו מנחה מוסרי עבור אנשים רבים בברית המועצות. מלבד ההיבט הדידקטי הכבד, הספר הכיל גם קו עלילה מעניין של הרפתקאות מסע בחלל, ולכן אנשים העריכו אותו בשל ערכו החינוכי והבידורי. אלגיס בודריס (Algis Budrys) השווה את סגנון הסיפורת של יפרמוב לזה של הוגו גרנסבק (Hugo Gernsback). עם הזמן הנסיבות החברתיות-פוליטיות בעולם הפכו לדאיגות יותר ויותר, ושינויים כאלה משתקפים ברומן "שעת השור". בו מנסה יפרמוב להזהיר מפני קטסטרופות מתקרבות בסביבה, באתיקה ובספירה החברתית. רבים ראו ברומן ביקורת מוסווית על ברית המועצות, אם כי חוקרים מאוחרים יותר מצאו שהרומן מציג בעיקר את נקודות המבט ללא מוצא של המאואיזם והקפיטליזם של הגנגסטרים. הממשלה האשימה את הרומן באנטי-סובייטיות ואסרה על פרסומו עד סוף שנות ה-80.
הרומן האחרון של יפרמוב היה "תאיס מאתונה", שפורסם ב-1972. העלילה מתרחשת בתקופתו של אלכסנדר הגדול. נושאיו הרבים כוללים כתות נשיות מעטות ידועות, שאלות על חייהן הפנימיים של נשים ותפקידיהן בהיסטוריה העולמית; הוא מעלה שאלות של דת, גנזיס תרבותי, וחיפוש אחר יופי ואמת.
חיים אישיים
יפרמוב היה נשוי שלוש פעמים. נישואיו הראשונים בתחילת שנות ה-30, לקסניה סוויטלסקאיה (Ksenia Svitalskaya), היו קצרי מועד והסתיימו בגירושין. בשנת 1936 נשא לאישה את הפלאונטולוגית אלנה דומטבנה קונז'וקובה (Elena Dometevna Konzhukova), שאיתה נולד להם בן, אלן איוואנוביץ' יפרמוב. לאחר מות אשתו ב-1 באוגוסט 1961, הוא נישא לטאיסיה יוסיפובנה יוחנבסקאיה (Taisiya Iosifovna Yukhnevskaya) בשנת 1962. הרומן האחרון שלו "תאיס מאתונה", שפורסם לאחר מותו ב-1973, מוקדש לה.
תארים ופרסים
מסדר הדגל האדום של העמל (1945) – על הישגים בפלאופתולוגיה;
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →- מסדר הדגל האדום של העמל (1967) – על הישגים בפיתוח הספרות הרוסית
- פרס סטלין (1952) – על הספר "טפונומיה וגיאולוגיה כרונולוגית"
כוכב לכת מינורי 2269 אפרמיאנה (2269 Efremiana) שהתגלה בשנת 1976 על ידי האסטרונום הסובייטי ניקולאי צ'רניך (Nikolai Chernykh) נקרא על שמו.
בעלי חיים פרהיסטוריים שנקראו על שם יפרמוב:
- Bainoceratops efremovi, צרטופס מהקרטיקון העליון ממונגוליה
- Cyclurus efremovi, דג מהפלאוקן המאוחר שהתגלה במונגוליה
- Dongusuchus efremovi, ארכוזאור מהטריאס התיכון מאורנבורג, רוסיה
- Euxinita efremovi, פורמיניפר מהקרבון מאירופה
- Tarbosaurus efremovi, תרופוד מהקרטיקון העליון שהתגלה באומנוגוב, מונגוליה.
- Syodon efremovi, תראפסיד מהפרם התיכון מאזור אישייבו, טטרסטן.
- התראפסיד הפרימיטיבי Ivantosaurus התגלה על ידי פיוטר צ'ודינוב (Petr Chudinov) ונקרא על שם המורה שלו יפרמוב.
- Ivanantonia efremovi, מכרסם מהאאוקן המוקדם ממונגוליה
- Kargalichthys efremovi, דג מהפרם המוקדם מרוסיה
- Mesenosaurus efremovi, טטרפוד מהפרם המוקדם, נקרא על שם יפרמוב שקרא לסוג בשנת 1938.
- Mongolochelys efremovi, צב מהקרטיקון העליון ממונגוליה
- Porosteognathus efremovi, תראפסיד מהפרם התיכון מרוסיה
- Protembolotherium efremovi, ברונתות'ר מהאאוקן התיכון ממונגוליה
- Wuguia efremovi, צב מהקרטיקון המוקדם מצפון-מערב סין