איוואן סצ'נוב
איוואן מיכאילוביץ' סצ'נוב (ברוסית: Ива́н Миха́йлович Се́ченов; 13 באוגוסט [לפי הלוח היוליאני 1 באוגוסט] 1829 – 15 בנובמבר [לפי הלוח היוליאני 2 בנובמבר] 1905) היה פסיכולוג, פיזיולוג ומדען רפואה רוסי.
איוואן פבלוב (Ivan Pavlov), הנוירולוג והפיזיולוג הרוסי המפורסם, התייחס לסצ'נוב כ"אבי הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה המדעית הרוסית". כיום סצ'נוב מוכר יותר בזכות תרומותיו לפיזיולוגיה רפואית ולנוירולוגיה, בנוסף לעבודתו הפסיכולוגית. סצ'נוב נחשב גם לאחד ממייסדי הפסיכולוגיה האובייקטיבית, בשל ניסיונותיו להחדיר שיטות ניסיוניות אובייקטיביות לתחום הרחב יותר של הפסיכולוגיה הרוסית.
ביוגרפיה
סצ'נוב נולד בכפר טפלי סטן, הידוע כיום בשם סצ'נובו, במחוז גורקי. הוא היה בנם של אציל ואיכרה. סצ'נוב למד בתחילה אצל מורים פרטיים, ושליטתו בגרמנית ובצרפתית הושגה בגיל צעיר. בגיל 14 התקבל לבית הספר להנדסה צבאית בסנקט פטרבורג. לאחר הכשרתו הצבאית גילה עניין ברפואה ונרשם לאוניברסיטת מוסקבה, שם השלים את לימודי הרפואה בשנת 1856. הוא קיבל את החינוך הרוסי הטוב ביותר במדעים בסיסיים וקליניים. לאחר מכן המשיך בהשכלה רפואית גבוהה בחו"ל, והודרך והושפע ממגוון רחב של מדענים אירופאים בולטים בני זמנו, בהם יוהאן מילר (Johannes Müller), אמיל דובואה-ריימון (Emil DuBois-Reymond), הרמן פון הלמהולץ (Hermann von Helmholtz), קרל פ. ו. לודוויג (Carl F. W. Ludwig), רוברט ו. בונזן (Robert W. Bunsen) והיינריך מגנוס (Heinrich Magnus). סצ'נוב עבד כפרופסור באקדמיה לרפואה וכירורגיה בסנקט פטרבורג עד שנת 1870.
- 1843–1848, בית הספר הצבאי להנדסה, כיום האוניברסיטה הצבאית להנדסה-טכנית (ברוסית: Военный инженерно-технический университет), בסנקט פטרבורג
- 1850–1856, לימודי רפואה באוניברסיטת מוסקבה
- 1860, תואר דוקטור לרפואה מהאקדמיה הרפואית הצבאית הקיסרית של סנקט פטרבורג
- 1860–1870, פרופסור באקדמיה הרפואית הצבאית הקיסרית. הקמת בית הספר הרוסי הראשון לפיזיולוגיה. סצ'נוב התפטר במחאה על דחיית מועמדותו של איליה איליץ' מצ'ניקוב (מייסד האימונולוגיה וחתן פרס נובל לשנת 1908)
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →- 1870, מחקר כימי במעבדתו של מנדלייב בסנקט פטרבורג
- 1871–1876, ראש קתדרה באוניברסיטת נובורוסיה באודסה (שם מונה מצ'ניקוב לפרופסור מן המניין לזואולוגיה ואנטומיה השוואתית)
- 1876–1888, פרופסור באוניברסיטת סנקט פטרבורג
- 1889, הוצגה "משוואת סצ'נוב" (מתוך עדויות ניסיוניות) עבור מסיסות גזים
- 1891–1901, פרופסור באוניברסיטת מוסקבה
- 1904, נבחר לחבר כבוד באקדמיה הרוסית למדעים
אחד מתחומי העניין העיקריים של סצ'נוב היה נוירופיזיולוגיה (מבנה המוח). הוא הדגים שפעילות מוחית קשורה לזרמים חשמליים ופיתח עניין באלקטרופיזיולוגיה. בין תגליותיו הייתה העיכוב המוחי של רפלקסים עמוד-שדרתיים. הוא גם טען שלגורמים כימיים בסביבת התא יש חשיבות רבה.
בין השנים 1856 ל-1862, למד ועבד סצ'נוב באירופה במעבדותיהם של מילר, אמיל דובואה-ריימון והרמן פון הלמהולץ בברלין, פליקס הופה-זיילר (Felix Hoppe-Seyler) בלייפציג, לודוויג בווינה וקלוד ברנאר (Claude Bernard) בפריז.
כמו מדענים רוסים רבים אחרים בתקופה זו, סצ'נוב נקלע לעיתים קרובות לעימותים עם הממשל הצארי ועם עמיתים שמרנים, אך הוא לא היגר. בשנת 1866, ועדת הצנזורה בסנקט פטרבורג ניסתה לנקוט בהליכים משפטיים, והאשימה את סצ'נוב בהפצת מטריאליזם ו"השפלת המוסר הנוצרי".
השפעה
עבודתו של סצ'נוב היוותה בסיס לתחומים רבים, כולל פיזיולוגיה, רפלקסים, נוירולוגיה, התנהגות בעלי חיים ובני אדם, ומדעי המוח. הוא גם זכה לתשומת לבם של פסיכולוגים רוסים בשל חיבוריו התומכים בגישה אובייקטיביסטית לפסיכולוגיה. סצ'נוב השפיע על פבלוב, על פיזיולוגים רוסים רבים ועל ולדימיר ניקולאייביץ' מיאסישצ'ב (Vladimir Nikolayevich Myasishchev), כאשר הוקם המכון לחקר המוח ופעילות הנפש בשנת 1918.
עבור חלקם הוא השפיע על בחטרב (Bekhterev), אך יש המתווכחים על כך שכן בתי ספר רבים בפסיכולוגיה ובפיזיולוגיה מתארכים את בחטרב כמדען רוסי מוקדם יותר מאשר את פבלוב וסצ'נוב.
סצ'נוב גם כתב את הקלאסיקה הרוסית, "רפלקסים של המוח", שהכניסה את האלקטרופיזיולוגיה לנוירופיזיולוגיה במעבדות ובחינוך הרפואי.
טריוויה
- על פי מחקר שנערך בשנת 2015, סצ'נוב נכלל ב"נבחרת הרפואה של רוסיה". רשימה זו כוללת חמישים ושלושה מדעני רפואה רוסים מפורסמים מהפדרציה הרוסית, ברית המועצות והאימפריה הרוסית שנולדו בין השנים 1757–1950. ברשימה נכללים רופאים מכל ההתמחויות, ביניהם ולדימיר בחטרב, ולדימיר דמיחוב, סרגיי קורסקוב, איוואן פבלוב, ניקולאי פירוגוב וויקטור סקומין.