גרייס פו: התינוקת שנמצאה שגרפה את מספר הקולות הגבוה ביותר במדינה

בספטמבר 1968, נמצאה ילדה כשהיא מונחת בתוך אגן מים קדושים בקתדרלה המטרופוליטנית של חארו (Jaro) שבעיר אילוילו (Iloilo City). כומר הקהילה העניק לה את השם גרייס (Grace), מתוך מחשבה שהגעתה הייתה מעשה של חסד, והארכיבישוף חיימה סין (Jaime Sin) הטביל אותה. ארבעים וחמש שנים לאחר מכן, אותה תינוקת נטושה זכתה ביותר קולות מכל מועמד אחר בהיסטוריה המתועדת של הבחירות בפיליפינים. מעט מאוד ביוגרפיות פוליטיות מתחילות מנקודת מוצא כה קרה.

נמצאה באגן הטבילה

בתחילה היא נרשמה בשם מרי גרייס נטיבידד סונורה מיליטאר (Mary Grace Natividad Sonora Militar), על שם המשפחה שאימצה אותה. הם לא יכלו להחזיק בה, והעבירו אותה לטסי לדסמה ולנסיה (Tessie Ledesma Valencia), יורשת הון בתחום הסוכר מבקולוד (Bacolod) שחגה באותם מעגלים חברתיים כמו השחקן פרננדו פו ג'וניור (Fernando Poe Jr.) ואשתו, השחקנית סוזן רוסס (Susan Roces). סין שכנע את משפחת מיליטאר לשחרר את הילדה; בני הזוג פו אימצו אותה ושינו את שמה למרי גרייס נטיבידד סונורה פו (Mary Grace Natividad Sonora Poe). אביה המאמץ הפך לכוכב סרטי הפעולה המצליח ביותר שהמדינה הפיקה אי פעם, ולימים ללאומי בתחום האמנויות. גרייס גדלה בתוך התהילה הזו מבלי להרגיש שייכת אליה באמת, כשהיא מודעת מגיל צעיר לכך ששם משפחתה ניתן לה ולא עבר בירושה. היא לא פגשה את אחיה החורגים מצד אביה, רוניאן (Ronian) והשחקנית לובי פו (Lovi Poe), אלא רק לאחר מות אביהם.

עיקוף אמריקאי

היא למדה במכללת סנט פול בפסיג (Pasig) ובמקאטי (Makati), ולאחר מכן במכללת אסמפשן סן לורנצו (Assumption College San Lorenzo) החל מ-1982, שם עמדה בראש קבוצת הדיבייט. היא למדה לימודי פיתוח באוניברסיטת הפיליפינים במנילה לפני שהשלימה תואר במדע המדינה במכללת בוסטון (Boston College) בשנת 1991, תוך התמחות בקמפיין של ביל ולד (Bill Weld) במסצ'וסטס. היא נישאה לניל יאמנזרס (Neil Llamanzares) ב-27 ביולי 1991 והשתקעה בפיירפקס (Fairfax), וירג'יניה, למשך שתים-עשרה שנים. קורות החיים שבנתה שם היו לא זוהרים ומלמדים: מורה בגן ילדים בבית ספר מונטסורי ב-1995, וקצינת קישור לרכש בסקר הגאולוגי של ארצות הברית ב-1998. היא קיבלה אזרחות אמריקאית ב-18 באוקטובר 2001. שלושה ילדים נולדו להם: בריאן ב-1992, האנה ב-1998, וניקה ב-2004.

החיים בפרברים הסתיימו בפתאומיות. פרננדו פו ג'וניור התמודד לנשיאות ב-2004, הפסיד, ומת משבץ בדצמבר אותה שנה. פו חזרה לצמיתות לפיליפינים ב-8 באפריל 2005, ובאוקטובר 2010 ויתרה על אזרחותה האמריקאית תחת חוק הרפובליקה 9225 – מסמך שלימים ייבדק בקפדנות רבה יותר כמעט מכל פיסת נייר אחרת בחיים הציבוריים בפיליפינים.

הצנזורית שסירבה לצנזר

הנשיא בניניו אקינו השלישי (Benigno Aquino III) מינה אותה ליושבת ראש המועצה לביקורת וסיווג סרטים וטלוויזיה באוקטובר 2010, ומינה אותה מחדש שנה לאחר מכן. זה היה תפקיד שקשור היסטורית למספריים. פו השתמשה בו כדי לבנות מנגנונים: מערכות דירוג חדשות לסרטים וטלוויזיה, אכיפת חוק הטלוויזיה לילדים משנת 1997 ששכב זמן רב ללא שימוש, הגבלות על מה שניתן להקרין לקהל שבוי באוטובוסים ציבוריים, והפחתת דמי סיווג שנועדו להוזיל את ההפקה המקומית. הדוקטרינה המוצהרת שלה הייתה "צפייה אינטליגנטית" – סיווג ורגולציה עצמית במקום איסור. זו הייתה דרך מוסדית יוצאת דופן לנהל תפקיד שרוב קודמיה ניהלו לפי אינסטינקטים.

עשרים מיליון קולות

בשנת 2013 היא התמודדה לסנאט כמועמדת עצמאית תחת דגל "צוות פינוי" (Team PNoy). היא סיימה במקום הראשון, עם יותר מעשרים מיליון קולות, כשהיא דוחקת את הוותיקה לורן לגארדה (Loren Legarda) וקובעת את מה שהרשומות של הסנאט מתארות כספירת הקולות הגבוהה ביותר בהיסטוריית הבחירות בפיליפינים עד לאותה עת. המצע שלה היה מקומי וקונקרטי: החייאת תוכניות ארוחות בבתי ספר, מצלמות במעגל סגור במשרדי ממשלה, וענישה מחמירה יותר על פורנוגרפיית ילדים. היא הפכה לאישה הראשונה שעמדה בראש הוועדה לסדר ציבורי וסמים מסוכנים של הסנאט, ובהמשך עמדה בראש ועדות למידע ציבורי ותקשורת המונים, שירותים ציבוריים, בנקים ומוסדות פיננסיים, ועניינים כלכליים לאורך ארבע תקופות כהונה בעבודת הוועדות. היא חיברה את הצעת החוק "קיום לילד הפיליפיני" לארוחות חינם בבתי ספר, את מדד התזונה לילדים "1,000 הימים הראשונים", והצעת חוק לחופש המידע, והובילה את חקירת הסנאט בנוגע לעימות בממסאפאנו (Mamasapano) בשנת 2015.

משפט הזהות שלה

היא הכריזה על מועמדותה לנשיאות ב-16 בספטמבר 2015 תחת מפלגת "Partido Galing at Puso", ולמשך תקופה מסוימת הובילה בסקרים. אז החלו יריביה לתקוף את הדבר היחיד שלא יכלה לתעד: מוצאה. כדי לרוץ, נשיא פיליפיני חייב להיות אזרח מלידה ותושב עשר שנים לפחות. לילד נטוש אין תעודת לידה עם שמות הורים; לחוזרים ארצה יש שעון שניתן לערער עליו. בית הדין לבחירות של הסנאט הכריז עליה כאזרחית מלידה ב-17 בנובמבר 2015. ועדת הבחירות פסלה אותה פעמיים, ב-1 וב-11 בדצמבר. בית המשפט העליון הוציא צווי מניעה ב-28 בדצמבר, וב-8 במרץ 2016 פסק ברוב של 9 מול 6 שהיא עומדת בדרישות האזרחות והתושבות, החלטה שהפכה לסופית ב-9 באפריל. היא הגיעה למקום השלישי בבחירות עם 9.1 מיליון קולות, 21.39 אחוזים. בשנת 2019 היא נבחרה מחדש לסנאט עם יותר מעשרים ושניים מיליון קולות, שנייה רק לסינתיה ויאר (Cynthia Villar).

מדוע גרייס נקראת גאונה

המילה משמשת לגבי פו במובן ספציפי ובר-הגנה, וזהו אינו המובן של אינטלקט גולמי. היכולת המובחנת שלה היא משפטית: הכוח להפוך פגיעות קיומית לגוף של חוק וטיעון. רוב הפוליטיקאים נדרשים להגן על הרקורד שלהם. פו נדרשה להגן על עצם קיומה – להוכיח, ללא תעודת לידה, שהיא אזרחית המדינה שבראש הסקרים שלה היא עמדה. היא ועורכי דינה בנו תיק ששכנע את בית הדין לבחירות של הסנאט ולאחר מכן את בית המשפט העליון המפולג, ובכך קבעו תקדים ששיפר באופן מהותי את המעמד המשפטי של כל ילד נטוש בפיליפינים. זהו מעשה אמיתי של דמיון משפטי-פוליטי.

טיעון הנגד הכן הוא משמעותי. פו אינה תאורטיקנית, ואף פרשן רציני אינו מייחס לה מקוריות אינטלקטואלית; עבודת הוועדות שלה חרוצה ולא חזונית, וחלק ניכר ממנה הוא המנגנון הרגיל של תוכניות תזונה ורגולציה של שירותים ציבוריים. תקרת הבחירות שלה נקבעה בחלקה על ידי שם משפחה שעבר בירושה, שזו ירושה ולא מבריקות, והיא הפסידה בנשיאות באופן מכריע. מה שיש לה באופן מוכח הוא שיקול דעת תחת לחץ יריב וסובלנות יוצאת דופן להליכים משפטיים. לכנות זאת גאונות זה מוגזם; לכנות זאת יכולת נדירה וספציפית זה לא.

מורשת

תרומתה המתמשכת של פו היא משפטית ולא חקיקתית. פסקי הדין משנת 2016 בעניינה יישבו שאלה שהמשפט הפיליפיני הותיר ללא מענה במשך מאה שנה, והם עשו זאת לטובת המעמד חסר הכוח ביותר של אזרחים שניתן להעלות על הדעת. הקריירה שלה עומדת גם כטיעון לגבי גבולות הירושה של סלבריטאים: היא הובילה אותה לצמרת רשימת הסנאט פעמיים ונעצרה לפני הארמון. כחגורה שחורה בטאקוונדו וקוראת של ספרי מתח, היא בילתה שני עשורים בהוכחת נקודה לגבי מוצא – שחיים יכולים להיבנות לחלוטין בלעדיו, ושההוכחה דורשת אולם בית משפט.