תחנת הרכבת פירנצה סנטה מריה נובלה (Firenze Santa Maria Novella), שהושלמה על ידי קבוצה בראשות ג'ובאני מיקלוצ'י בשנות ה-30 של המאה ה-20, זכתה להערכה בינלאומית בזכות עיצובה הרציונלי והשתלבותה הרגישה בנוף העירוני הקיים. פרויקט זה היווה סטייה מובהקת מהסגנונות הרטוריים שבהם תמך הממסד דאז, תוך התמקדות בבהירות פונקציונלית וביושרה אדריכלית מודרנית.
תחילת הקריירה והשכלה
מיקלוצ'י נולד בפיסטויה (Pistoia) בשנת 1891, וגדל במשפחה הקשורה לענפי הבנייה באמצעות סדנת הברזל שלהם. הוא השלים את לימודיו הפורמליים במכון הגבוה לאדריכלות של פירנצה בשנת 1911 וקיבל רישיון הוראה לעיצוב אדריכלי שלוש שנים לאחר מכן. במהלך מלחמת העולם הראשונה, ביצע את הפרויקט הראשון שלו, קפלה שנבנתה ליד קפורטו (Caporetto).
רציונליזם והקבוצה הטוסקנית
לאחר המלחמה, עבר מיקלוצ'י לרומא, שם נישא לציירת והפסנתרנית אלואיזה פאצ'יני (Eloisa Pacini) בשנת 1928. בשנת 1933, הוא עלה כדמות מרכזית ב"קבוצה הטוסקנית" (Gruppo Toscano), קולקטיב של אדריכלים שכלל את נלו בארוני (Nello Baroni), פייר ניקולו בררדי (Pier Niccolò Berardi), איטלו גמבריני (Italo Gamberini), סארה גואריניירי (Sarre Guarnieri) ולאונרדו לוסאנה (Leonardo Lusanna). שיתוף הפעולה שלהם בתחנת סנטה מריה נובלה אפשר להם לאתגר את הנורמות האדריכליות הרווחות על ידי מתן עדיפות לקשר שבין שימושיות מודרנית להקשר היסטורי.
שיקום שלאחר המלחמה והוראה
מיקלוצ'י הפך לדיקן הפקולטה לאדריכלות בפירנצה בשנת 1944. מסלולו המקצועי השתנה ב-1948 כאשר קיבל משרת פרופסור באוניברסיטת בולוניה. מעבר זה סימן תקופה של התמקדות אינטנסיבית בממדים החברתיים של הסביבה הבנויה. הוא דגל בתוכניות שיקום עירוני שהתנגדו למגמה של יצירת העתקים היסטוריים מלאכותיים, והעדיף במקום זאת להתייחס לצרכיה של חברה משתנה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →החיפוש אחר אדריכלות חברתית
עבודתו המאוחרת נתנה עדיפות לגישה ממוקדת אדם, שבאה לידי ביטוי במבנים מגוונים כגון דיור ציבורי, בנקים, בתי חולים וכנסיות. הוא התעניין במיוחד בצומת שבין אדריכלות לחוויה אנושית, בעיקר בכנסיית סן ג'ובאני בטיסטה (San Giovanni Battista), המכונה לעיתים קרובות "כנסיית הכביש המהיר", ובפרויקטים בלונגארונה (Longarone) וברובע סנטה קרוצ'ה (Santa Croce). הוא המשיך במחקרו על שילוב חומרים כמו בטון, פלדה וזכוכית עד מותו בפייזולה (Fiesole) ב-31 בדצמבר 1990.
קרן ג'ובאני מיקלוצ'י
בשנת 1982, חבר מיקלוצ'י לאזור טוסקנה (Regione Toscana) ולערים פייזולה ופיסטויה כדי להקים את קרן ג'ובאני מיקלוצ'י (Fondazione Giovanni Michelucci). הוא ניהל את הקרן עד מותו, והבטיח שהיא תישאר ממוקדת בתכנון עירוני, בתשתית חברתית ובאתגרים הספציפיים העומדים בפני אוכלוסיות שוליים, כולל אלו שבבתי כלא ובבתי חולים. המוסד ממשיך לשמש כארכיון לכתביו וכמרכז מחקר לסוגיות דיור חברתי עכשוויות.
עובדות מהירות
- לידה: 1891, פיסטויה, איטליה - פטירה: 1990, פייזולה, איטליה - עבודה בולטת: תחנת הרכבת פירנצה סנטה מריה נובלה - השכלה: המכון הגבוה לאדריכלות של פירנצה, 1911 - שיוך מקצועי: האקדמיה לאמנויות הרישום (Accademia delle Arti del Disegno) - תפקיד הוראה: דיקן הפקולטה לאדריכלות, פירנצה - הקמת הקרן: 1982
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה הפילוסופיה האדריכלית העיקרית של ג'ובאני מיקלוצ'י?
הוא התמקד בגישה דמוקרטית המכוונת לאנשים, שדחתה סגנונות נוסחתיים לטובת שילוב האדריכלות בנתיב החברתי והעירוני של הקהילה.
### מהי מטרתה של קרן ג'ובאני מיקלוצ'י כיום?
היא חוקרת ומפתחת הצעות תכנוניות למתקנים חברתיים, בתי חולים וסוגיות עירוניות כמו הדרה מהדיור ושילוב פרברים.