האינטרמצו "לה סרווה פדרונה" (La serva padrona), שהולחן על ידי ג'ובאני בטיסטה פרגולזי (Giovanni Battista Pergolesi), שימש כזרז העיקרי ל"מריבת הבופונים" (Querelle des Bouffons) בפריז בשנת 1752. קונפליקט אמנותי זה הדגיש את הפער האסתטי בין הטרגדיה הלירית הצרפתית המסורתית לבין סגנון האופרה הקומית האיטלקי המתפתח, ובכך ביסס את המלחין כדמות מפתח בהיסטוריה המוזיקלית האירופית.
הכשרה מוקדמת בנאפולי
המלחין, שנולד ב-1710 ביזי (Jesi) שבמדינת האפיפיור, נקרא במקור ג'ובאני בטיסטה דראגי (Giovanni Battista Draghi). הוא אימץ את שם המשפחה פרגולזי כהתייחסות למקום מוצאם של אבותיו, פרגולה (Pergola). את לימודי המוזיקה הראשוניים שלו רכש ביזי אצל פרנצ'סקו סאנטי (Francesco Santi). בשנת 1725 עבר לנאפולי, שם קיבל הדרכה מדמויות כגון גאטנו גרקו (Gaetano Greco) ופרנצ'סקו פאו (Francesco Feo). הוא סיים את לימודיו בקונסרבטוריון בשנת 1731.
פעילות מקצועית ופטרונים
לאחר השלמת השכלתו הפורמלית, זכה להכרה מקצועית בזכות הביצוע של האורטוריה הדו-חלקית שלו "העוף החול על המוקד, או מותו של יוסף הקדוש" (La fenice sul rogo, o vero La morte di San Giuseppe) והדרמה הקדושה שלו "נפלאות החסד האלוהי" (Li prodigi della divina grazia). במהלך הקריירה הקצרה שלו, פעל תחת חסותם של אצילים כגון פרדיננדו קולונה (Ferdinando Colonna), נסיך סטיליאנו, ודומיניקו מרציו קאראפה (Domenico Marzio Carafa), דוכס מדלוני. הקטלוג התיאטרלי שלו כולל עשר יצירות, החל מהאופרה סריה הראשונה שלו, "לה סלוסטיה" (La Salustia), ועד ליצירות קומיות כמו "האח המאוהב" (Lo frate 'nnamorato) ו"איל פלאמיניו" (Il Flaminio).
מוזיקה כנסייתית ויצירות מאוחרות
בין יצירותיו הדתיות, ה"סטאבאט מאטר" (Stabat Mater) משנת 1736 ניצב כתרומתו המשמעותית ביותר לרפרטואר. היצירה, שהוזמנה על ידי ה-Confraternita dei Cavalieri di San Luigi di Palazzo, תוכננה לסופרן, אלט, תזמורת כלי קשת ובאסו קונטינואו. היא החליפה הגדרה מוקדמת יותר של אלסנדרו סקרלטי (Alessandro Scarlatti) עבור תפילות יום שישי הטוב. יצירתו כללה גם מיסה בפה מז'ור ושלוש גרסאות ל"סלווה רגינה" (Salve Regina), לצד יצירות אינסטרומנטליות חילוניות כמו קונצ'רטו לכינור וסונאטה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מוות ומוניטין לאחר המוות
פרגולזי מת משחפת בפוצואולי (Pozzuoli) במרץ 1736 בגיל 26 ונקבר במנזר פרנציסקני. למרות הכרתו המוגבלת מחוץ לנאפולי ורומא במהלך חייו, יצירותיו זכו לתפוצה נרחבת לאחר מותו. הדבר הוביל להצטברות של יצירות שיוחסו לו בטעות, כאשר חוקרים מודרניים מזהים רק כשלושים יצירות אותנטיות מתוך למעלה משלוש מאות שיוחסו לו בעבר. חייו שימשו בסיס לסרט משנת 1932 "פרגולזי", בבימויו של גווידו בריניונה (Guido Brignone).
עובדות מהירות
- לידה: 1710, יזי - פטירה: 1736, פוצואולי - אזרחות: מדינת האפיפיור - עיסוקים: מלחין, נגן עוגב, כנר - אופרה מרכזית: לה סרווה פדרונה - השלמת סטאבאט מאטר: 1736 - סיבת מוות: שחפת
שאלות נפוצות של קוראים
### מדוע היה קונפליקט סביב המוזיקה שלו בפריז?
הביצוע בשנת 1752 של האופרה בופה שלו "לה סרווה פדרונה" עורר את "מריבת הבופונים", ויכוח שהציב את סגנונו מול האופרה הצרפתית המסורתית.
### האם כל היצירות המיוחסות לו אותנטיות?
לא, למעלה משלוש מאות יצירות יוחסו לו באופן שגוי לאחר מותו, כאשר מבקרים מודרניים מאמתים רק כשלושים מהן.