כבר בגיל תשע הופיע גספר קסאדו (Gaspar Cassadó) ברסיטל שבו נכח פבלו קסאלס (Pablo Casals), אשר הציע מיד להדריך את המוזיקאי הצעיר. הצ'לן והמלחין, שנולד בברצלונה בשנת 1897, הקדיש את חייו למפגש שבין ביצוע להלחנה, ובסופו של דבר ניווט קריירה שהשתרעה על פני השינויים הגיאופוליטיים הדרמטיים של אמצע המאה ה-20.
התפתחות מוקדמת וחניכה
כבן של המוזיקאי הכנסייתי ז'ואקים קסאדו (Joaquim Cassadó), הוא החל בלימודי צ'לו רשמיים בגיל שבע. בעקבות פגישתו הראשונה עם קסאלס, הוא קיבל מלגה מעיריית ברצלונה כדי ללמוד אצל המאסטר הוותיק בפריז. התקדמותו המוקדמת נקטעה עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה ומותו של אחיו אגווסטי (Agustí). לאחר ששב לספרד, הוא הופיע עם התזמורות המובילות במדינה והרחיב את פעילותו לצרפת ולאיטליה עד שנת 1918.
פוריות יצירתית
החל משנת 1922 הוא החל לחלוק את פרי יצירתו המוזיקלית, שכללה קונצ'רטי לצ'לו, מוזיקה קאמרית, אורטוריות והסרדנה (sardana). במהלך תקופתו הפוריה ביותר באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20, הוא חיבר את הסוויטה לצ'לו סולו, את הקונצ'רטו לצ'לו בלה מינור ויצירות קאמריות שונות, בהן שלישיית פסנתר בדו מז'ור. סגנונו שילב לעיתים קרובות השפעות פולקלור ספרדיות ומזרחיות לצד אימפרסיוניזם. הוא גם צבר מוניטין בזכות מתיחות מוזיקליות, בעיקר בייחוס יצירתו "טוקטה" לג'ירולמו פרסקובלדי (Girolamo Frescobaldi).
שותפויות מקצועיות וגלות
בשנת 1923 החל בשותפות מקצועית ואישית עם הזמרת והפסנתרנית ג'ולייטה גורדיגיאני (Giulietta Gordigiani), עימה חי בפירנצה במשך למעלה משלושה עשורים. השניים יצאו לסיורי הופעות נרחבים כדואו של צ'לו ופסנתר. במהלך מלחמת העולם השנייה התגורר הזוג בכפר סטריאנו (Striano). לאחר הסכסוך, הוא נאלץ להתמודד עם ירידה מקצועית חמורה בעקבות מכתב פומבי של קסאלס ב"ניו יורק טיימס", אשר טען לשיתוף פעולה שלו עם משטרים פאשיסטיים. אף שהכחיש טענות אלו, ההאשמות העיבו על הופעותיו בטריטוריות של בעלות הברית עד שהתפייס בסופו של דבר עם קסאלס בתיווכו של יהודי מנוחין (Yehudi Menuhin).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פדגוגיה וקריירה מאוחרת
בשנותיו המאוחרות איזן בין קריירת הסולו שלו לבין תפקידים כשופט בתחרויות בינלאומיות וכמחנך. הוא החזיק במשרת פרופסור באקדמיה המוזיקלית קיג'יאנה (Accademia Musicale Chigiana) בסיינה החל משנת 1946 ובבית הספר הגבוה למוזיקה ומחול בקלן (Hochschule für Musik und Tanz Köln) החל משנת 1958. הוא גם היה ממייסדי הקורס למוזיקה ספרדית בקומפוסטלה ועבד לעיתים קרובות עם הפסנתרנית אליסיה דה לארוצ'ה (Alicia de Larrocha). המסמכים המקצועיים האחרונים שלו ושל אשתו, צ'ייקו הארה (Chieko Hara), שמורים במוזיאון לחינוך של אוניברסיטת טאמאגאווה.
עובדות מהירות
- נולד: 1897, ברצלונה - נפטר: 1966, מדריד - עיסוקים עיקריים: צ'לן, מלחין, מחנך מוזיקלי - חניכה מרכזית: למד אצל פבלו קסאלס - שיוך אקדמי: האקדמיה המוזיקלית קיג'יאנה, בית הספר הגבוה למוזיקה ומחול בקלן - יצירה בולטת: סוויטה לצ'לו סולו - שפות מדוברות: ספרדית, קטלאנית, גרמנית
שאלות נפוצות של קוראים
### האם גספר קסאדו הלחין יצירות מקוריות או רק עיבודים?
הוא הפיק גוף משמעותי של יצירות מקוריות, כולל קונצ'רטי, רביעיות מיתרים וקטעי צ'לו סולו, לצד רשימה נרחבת של עיבודים.
### מה גרם לקרע בין קסאדו לבין פבלו קסאלס?
קסאלס האשים את קסאדו ב"ניו יורק טיימס" בשיתוף פעולה עם משטרים פאשיסטיים במהלך מלחמת העולם השנייה, אם כי קסאדו הכחיש טענות אלו.