המונח תוצאתנות נכנס ללקסיקון של הפילוסופיה האנליטית דרך מאמר משנת 1958 שכתבה ג'. א. מ. אנסקום. כדמות מרכזית בפיתוח התומיזם האנליטי, היא ניהלה קריירה שנמשכה עשורים באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג', והשפיעה על תחומים מתורת הפעולה ועד אתיקה מוסרית באמצעות גישתה הקפדנית והביקורתית למסגרות פילוסופיות מסורתיות.
חינוך מוקדם והתנצרות
היא נולדה בלימריק ב-1919 לאם מנהלת בית ספר ואב שעמד בראש המחלקה למדע והנדסה בקולג' דאלוויץ' (Dulwich College), והיא למדה בבית הספר התיכון סידנהאם (Sydenham High School) לפני שהחלה את לימודיה בקולג' סנט יו (St Hugh's College), אוקספורד, בשנת 1937. במהלך תקופה מוקדמת זו היא התנצרה לקתוליות, אמונה שבה דבקה לאורך כל חייה. בשנת 1941 נישאה לפיטר גיץ (Peter Geach), גם הוא פילוסוף ומתנצר לקתוליות, שעמו הביאה לעולם שבעה ילדים.
שיתוף פעולה עם לודוויג ויטגנשטיין
המיקוד האקדמי שלה השתנה משמעותית לאחר שנתקלה בעבודתו של לודוויג ויטגנשטיין (Ludwig Wittgenstein) בהיותה סטודנטית לתואר ראשון. לאחר שהשיגה מלגת מחקר בקולג' ניוהאם (Newnham College), קיימברידג', בין השנים 1942 ל-1945, היא למדה ישירות תחתיו. היא הפכה לידידת נפש ובת סוד, ובסופו של דבר הוגדרה כאחת משלושת המוציאים לפועל הספרותיים שלו. לאחר מותו של ויטגנשטיין ב-1951, היא לקחה על עצמה את האחריות לתרגום ולפרסום כתבי היד שלו, הבולט שבהם הוא הספר "חקירות פילוסופיות".
קריירה אקדמית ועמדה מוסרית
על אף שהייתה מזוהה במשך זמן רב עם קולג' סומרביל (Somerville College), אוקספורד, היא נבחרה לפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1970, ומילאה תפקיד זה עד 1986. המונוגרפיה שלה משנת 1957, "כוונה" (Intention), נותרה טקסט יסודי בפילוסופיה של הפעולה. לאורך חייה, היא לא חששה ממחלוקות ציבוריות. היא קראה בגלוי נגד כניסת בריטניה למלחמת העולם השנייה, מחתה על הענקת תואר כבוד להארי ס. טרומן, ודגלה בהגנה פומבית על תורת הכנסייה הקתולית בנושאי אמצעי מניעה והפלות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →כיבודים מקצועיים ושנים אחרונות
תרומותיה לתחום זכו להכרה באמצעות בחירתה כעמיתה באקדמיה הבריטית ב-1967 ובאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-1979. היא קיבלה את מדליית אקווינס ב-1982 והחזיקה בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת נווארה. בשנותיה האחרונות, בעקבות תאונת דרכים קשה ב-1996, נשארה בקיימברידג' תחת השגחת משפחתה. היא הלכה לעולמה כתוצאה מאי-ספיקת כליות בשנת 2001 ונקברה בבית הקברות של קהילת העלייה (Ascension Parish Burial Ground).
עובדות מהירות
- נולדה: 18 במרץ 1919, לימריק - נפטרה: 5 בינואר 2001, קיימברידג' - השכלה: בית הספר התיכון סידנהאם, קולג' סנט יו, קולג' ניוהאם - נישואים: פיטר גיץ (1941) - פרסום מרכזי: "כוונה" (1957) - תפקיד מקצועי: פרופסור לפילוסופיה, אוניברסיטת קיימברידג' - פרסים: מדליית אקווינס (1982), עמיתה באקדמיה הבריטית - קבורה: בית הקברות של קהילת העלייה
שאלות שקוראים שואלים
### מהי תרומתה העיקרית של ג'. א. מ. אנסקום לאתיקה?
היא נחשבת למי שהציגה את המונח "תוצאתנות" במאמרה משנת 1958 "פילוסופיה מוסרית מודרנית", אשר סיפק ביקורת משמעותית על מסגרות מוסריות קיימות והשפיע על אתיקת המידות המודרנית.
### כיצד היא החלה להיות מעורבת בעבודתו של לודוויג ויטגנשטיין?
לאחר שקראה את ספרו "טרקטט לוגי-פילוסופי" בהיותה סטודנטית לתואר ראשון, היא חיפשה אותו בקיימברידג', השתתפה בהרצאותיו ובשיעוריו. מאוחר יותר הוא מינה אותה לאחת המוציאות לפועל הספרותיות שלו.